ציורי ילדים

    כיצד נכון להגיב כאשר הילד פונה ומספר שנפגע מינית?

    כיצד נכון להגיב כאשר הילד פונה ומספר שנפגע מינית?
    חשוב לדבר בפתיחות עם ילדים על הנושא של פגיעה מינית, להזהיר אותם בלי לגרום להם (ולכם) לחרדה, ובעיקר לא לתת להם לחוש אשמים אם, חלילה, עברו פגיעה מינית. תגובת המבוגר חשובה ביותר ועשויה להשפיע על הרגשתו של הילד, בטחונו ונכונותו לשתף, לתת אמון ולספר על ההתעללות. בשיחה עם הילד חשוב להקפיד על הדברים הבאים:

    • לשוחח עם הילד במקום פרטי וביחידות.
    • לנסות להישאר שקטים ואוהדים. אם הילד הנפגע חש כי דבריו מבהילים אותנו, הוא עלול להפסיק לספר כדי לגונן עלינו.
    • לא להגיב בבהלה מילולית, או כזו המתבטאת בשפת הגוף (אם הילד ירגיש שהסיפור שלו "גדול עלינו" הוא ייסוג ויעדיף להתמודד לבד, לכן חשוב לנשום עמוק, ולהפגין יכולת התמודדות).
    • להאמין לדבריו של הילד ולומר לו כי הינו דובר אמת.
    • לעודד את הילד להמשיך ולספר. נאמר לו למשל: "אני שמחה שסיפרת לי על כך, זה אמיץ מאד מצדך".
    • לומר לילד כי הוא אינו אשם בפגיעה. האחריות במצבים אלה היא על המבוגר!
    • להבטיח לילד כי נעשה כל שביכולתנו להגן עליו ולתמוך בו. להיזהר מלהבטיח תוצאות מראש.
    • להסביר לילד כי אין לשמור על המידע בסוד. חשוב לזכור כי ילדים מתביישים, מפחדים, הם עלולים לחשוב שהם היחידים בעולם שזה קורה להם. הם גם מאויימים מהתוקפים שמבקשים לא לספר. איומים קטנים, שנראים לנו כלא רציונליים, מספיקים כדי להשתיק ילד ולהמשיך את הפגיעה.
    • להשתדל שלא לחקור את הילד  אלא להתייעץ עם אנשי מקצוע מוסמכים (עו"ס, פסיכולוג, יועצת חינוכית וכד') במקרים של ספק.

    מה עושים אם קיים חשד סביר שמישהו הטריד או פגע בילד?

    אחד הממצאים החשובים שחזרו ועלו במחקרים על ילדים שנפגעו מינית הוא שהם מתאוששים מהפגיעה וחוזרים לחייהם הרגילים מהר יותר אם הם והוריהם לא נשארים לבד בתהליך. לכן, חשוב מאוד במקרה של חשד להתייעץ עם גורמים מיומנים ומוסמכים בקווי הסיוע ובאנשי טיפול ורווחה (רשימת הארגונים וכתובות לפניה לסיוע).

    למי כדאי לפנות?
    הטיפול בילדים שנפגעו מינית נעשה במספר מישורים ולעיתים במקביל. במישור האחד, סיוע ראשוני ניתן לקבל במרכזי ההגנה, ובמקומות בהם אין מרכזי הגנה –מפקידת הסעד במקום המגורים. ובמישור השני, הטיפול הנפשי המתמשך, שניתן ברובו באמצעות משרד הרווחה במרכזים טיפוליים ייעודיים או מטפלים פרטיים. יש לציין שכאשר הילד הנפגע מטופל תחילה במרכז הגנה הוא יופנה על פי רוב לטיפול.

    לשם קבלת עזרה, יש לדווח, תחילה, על הפגיעה בילד. ברוב המקרים הדיווח על הפגיעה מגיע אל העובדים הסוציאליים לחוק הנוער שנמצאים במחלקות הרווחה בכל רשות מקומית. הללו מעבירים את הדיווח אל המשטרה עם המלצה על המשך פעולה – האם לפתוח בחקירה או להימנע ממנה. לאחר בדיקה ראשונית, המשטרה מחליטה אם ישנה עילה לפתיחה בחקירה פלילית. אם מדובר בקטין שגילו פחות מ-14, המשטרה תפנה אותו לחקירה אצל חוקר ילדים. עם סיום פעולות החקירה והסיוע הראשוניות, המתקיימות במרכזי ההגנה, בתחנות המשטרה או במחלקות לשירותים חברתיים, הילד הנפגע עובר לטיפולם של שירותי הרווחה המקומיים, ומשם הוא ובני משפחתו יופנו למסגרת הטיפולית המתאימה.

     

    השלבים המומלצים להתחלת התהליך:

    1. פנייה לארגוני סיוע לקבלת מידע ותמיכה ראשוניים וכן סיוע באיתור גורם טיפולי מתאים לנתינת תמיכה לילד ולמשפחה. הארגונים אליהם ניתן לפנות: מרכזי הגנה, מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית, אל"י, תוכנית ליווי ילדים נפגעי עבירה במועצה לשלום הילד והקו החם של המרכז למניעה וטיפול באלימות מינית בקרב ילדים שמופעל על ידי על"ם בשיתוף עם משרדי החינוך והרווחה.
    2. דיווח לעובד סוציאלי לחוק נוער ו/או למשטרה –פניה לעובד סוציאלי לחוק הנוער (פקיד סעד). בכל הרשויות המקומיות ישנה מחלקה לשירותים חברתיים (מחלקות רווחה) ובה עובדים סוציאליים (פקידי סעד) לחוק הנוער אשר בתוקף מינוי של שר הרווחה ומכוח חוק הנוער תפקידם להגן על קטינים [5]. כאשר פונים כדי לדווח או לשם התייעצות, העובדת הסוציאלית לחוק הנוער תבקש פרטים שיסייעו לה לפעול כדי לטפל בילד. יצויין כי הדיווח יכול להיות אנונימי ועל פי חוק לא צפוי עונש למדווח האנונימי, אלא שחשוב לזכור שכאשר המדווח מבקש שלא להזדהות קיים חשש שייתכן ויהיה קושי לאמת את המקרה ולטפל בו באופן המהיר והיעיל ביותר ושכתוצאה מכך הפגיעה בילד עלולה להימשך.
    3. דיווח לקצין נוער במשטרה. אם הדיווח נעשה ישירות למשטרה ולא לעובדת הסוציאלית לחוק הנוער, המשטרה תיידע את העובדת הסוציאלית לחוק הנוער ותמתין לבדיקתה ולהמלצתה. יש לציין כי ניתן להגיש תלונה במרכז הגנה במקום בתחנת המשטרה (באמצעות חוקרת נוער - שוטרת בהכשרתה, הגובה הודאות מבני נוער בין הגילאים 14-18 (נפגעים בלבד) ונמצאת בקשר רציף עם תחנת המשטרה המנהלת את תיק החקירה). ילד שגילו עד גיל 14, ייחקר בידי חוקר ילדים שהוא עובד סוציאלי שהוכשר לחקירות ילדים בגילאי 0-14.
    4. ליווי משפטי בהליך הפלילי. ילד שנפגע או היה עד לפגיעה יכול לקבל תמיכה, מידע, ייעוץ, ליווי, תיווך וקישור האמורים לסייע לו ולמשפחתו בהליך הפלילי לאחר הגשת התלונה במשטרה (למידע בנושא ליווי בהליך הפלילי).
    5. במערכת החינוכית. הורים וגם אנשי מקצוע יכולים לפנות להתייעצות עם יועצת גן הילדים או בית הספר (להרחבה ראו דיווח אנשי מקצוע על חשד לפגיעה מינית) או לדווח באמצעות צוות בית הספר ליחידה למניעת התעללות בילדים ובבני נוער בשירות הפסיכולוגי ייעוצי של משרד החינוך.

    עוד על זכויות הילד הנפגע ראו באתר כל זכות

     לדו"ח של מרכזי הסיוע העוסק בנושא: הורות בצל הפגיעה

    [5] רשימה של הלשכות לשירותים חברתיים באתר משרד הרווחה

    עבור לתוכן העמוד