ציורי ילדים

    שכיחות התופעה של התנהגות מינית לא מותאמת או פוגעת בקרב ילדים ומתבגרים

    היקפה המלא של התופעה של קטינים בעלי התנהגות מינית פוגעת באוכלוסייה אינו ידוע אך ניתן ללמוד עליה מנתוני הרשויות אליהן מגיעים דיווחים על קטינים שקיים חשד כי פגעו מינית או כאלה שטיפלו בהם.


    במדינות שונות בעולם נרשמה בשנים האחרונות מגמת עליה ניכרת במספר הילדים עם התנהגויות מיניות פוגעות שהופנו לשירותי הגנת הילד, וכן לרשויות האכיפה והטיפול. לא ידוע אם עליה זו מייצגת עליה בהתנהגויות אלה, שינוי בהגדרות של התנהגויות מיניות בעייתיות, עליה במודעות ובדיווח על מה שבעצם היה קיים גם בעבר או שילוב של מספר גורמים. אך חשוב להדגיש כי בהגדרה, רוב ההתנהגויות המעורבות בה הן נדירות למדי.


    בנוסף, כאמור , מחקרים שנעשו בעולם לאחרונה מלמדים כי בניגוד לחשיבה שהייתה מקובלת בעבר, הסיכון שילדים ומתבגרים הפוגעים מינית יהפכו בבגרותם לעברייני מין, קטן יחסית. וכן, הסתבר כי שיטות טיפול שפותחו לצורך טיפול בילדים ומתבגרים בעלי התנהגות עבריינית יעילות גם בטיפול במתבגרים עם בעיית התנהגות מינית. כמו-כן נמצא שהטיפול מצמצם במידה ניכרת את הסיכון להמשך ההתנהגות הפוגעת. נמצא ששיעור המועדות (רצידיביזם) בפגיעה מינית חוזרת של מתבגרים, חמש שנים מיום העבירה, הוא 7% בממוצע בעוד שבפגיעות לא מיניות שיעור המועדות גדול פי כמה. שיעור המועדות בקרב מטופלים קטן הרבה יותר משיעור זה בקרב מי שלא טופלו. כמו כן, נמצא ששיעורי המועדות גדולים יותר (15%) בגיל ההתבגרות, ויורדים בבגרות. (בהשוואה למחקר שנערך בידי שירות המבחן לנוער, מתברר כי נתונים אלה גבוהים יחסית לאלה שנמצאו בקרב קטינים שביצעו עבירות מין בישראל וטופלו בידי שירות המבחן לנוער. עם זאת, יש להביא בחשבון כי ככל שעבריין המין מבוגר יותר הוא יכול להסתיר את העבירה ביתר קלות).

     

    היקף התופעה ומאפייניה בישראל


    התופעה של ילדים ומתבגרים פוגעים מינית קיימת בכל קבוצות האוכלוסייה ובשני המגדרים.


    מיפוי שנערך במסגרת התכנית הלאומית לילדים ובני נוער בסיכון בחלק מן היישובים בישראל העלה כי כ-2% מבין 156,000 ילדים בסיכון שאותרו (כלומר, כ-3,000 ילדים ומתבגרים - 1.2 לאלף ילדים בישראל), אופיינו כבעלי התנהגות מינית לא תקינה ורובם מתאפיינים בהתנהגות מינית פוגעת (ראו תרשים). נתונים אחרים של המועצה לשלום הילד על מספר הילדים שטופלו במהלך שנת 2014 בידי עובדים סוציאליים לחוק הנוער מלמדים שילדים פוגעים היוו 3.6% מכלל הילדים שטופלו בידי עובדים סוציאליים לחוק הנוער באותה שנה ושיעורם לאלף היה 0.7.


    מפילוח דיווחים שהגיעו למשרד הרווחה בשת 2014 עולה כי כמחצית מן הדיווחים על קטינים שנפגעו מינית היו על רקע פגיעה מינית בין קטינים (יש לציין שהדיווחים הם רק על פי חוק חובת הדיווח ואינם כוללים פגיעות מיניות שנעשות בידי זרים שאין בגינם חובת דיווח). מהספרות המקצועית עולה כי 20%-50% מעבירות המין מתבצעות בידי מתבגרים (כולל עבירות של גילוי עריות בין אחים).


    בישראל, גילם של רוב הקטינים שנחשדו כפוגעים מינית, בהם טיפלו המשטרה ושירות המבחן לנוער הוא 12-15.  ואין מגמת גידול במספרם או בשיעורם באוכלוסייה.

    בניגוד למדווח בעולם ונאמר לעיל, בישראל נרשמה עלייה עד שנת 2000  במספר הילדים עד גיל 14 החשודים בהתנהגות מינית פוגעת ואשר טופלו בידי חוקרי ילדים, ומאז חלה ירידה במספרם. לגבי קטינים שנחשדו בפגיעות מיניות, היקף המופנים לשירות המבחן לנוער לא השתנה מהותית עם השנים, זאת, על אף הגידול הטבעי באוכלוסייה.


    מבין 377 קטינים שנפתח להם תיק פלילי במשטרה בגין עבירת מין, כ-67.0% היו בגיל 12-15 והיתר, -32.0% - בגיל 16-17. נתונים דומים נמצאו בקרב קטינים שנחשדו בעבירות מין וטופלו בידי שירות המבחן לנוער בשנת 2011, כ-70% היו בני 12-15 והיתר בני 16-17. נתוני חקירות ילדים לשנה זו מעלים כי נחקרו 295 ילדים עד גיל 14 רובם המכריע (84.6%) בגיל 12-14.

     

    עבור לתוכן העמוד