מאמר דעה
אין עלינו בלעדינו
יעל שרר
יעל שרר
יעל שרר נפגעה מינית בילדותה בידי אביה.
היא המקימה והמנכ"ל של הלובי למלחמה באלימות מינית, חל"צ העוסק בשינוי מדיניות וחקיקה כדי לשפר את טיפול המדינה בנפגעות ובנפגעי אלימות מינית.
כשאת נפגעת אלימות מינית בילדות וסובלת מפוסט־טראומה מורכבת, הנחת המוצא היא שאת לא טובה מספיק: את לא חכמה, מה שיש לך להגיד לא חשוב, את לא ראויה לכבוד. וגם לעולם לא תהיי.
זו לא תחושה שמופיעה יש מאין – היא מתגבשת כשסביבך כל מי שאת באה איתו במגע, גם אם הוא מנסה לעזור לך, נוהג בך באותו האופן. את מקבלת את התחושה הזאת מהפרקליטים שממונים על התיק, מהעובדים הסוציאליים, מהפסיכולוג ומהפסיכיאטר, מהרופאה שפוגשת אותך בחדר המיון – והתחושה הזו הופכת לאמת. את מפנימה שהקול שלך אינו חשוב, אף אחד לא רוצה לשמוע אותך ואין לך משהו חכם להגיד.
זו מלחמה להשמעת הקול, והיא קשה ומפרכת במיוחד כשהיא מתנהלת מול אנשים שרואים את עצמם בצד שלך, מייצגים אותך, פועלים בשבילך, ואם את רוצה לדבר בקולך – את כפוית טובה.
כשפניתי למכון חרוב בנושא זה מצאתי אוזן קשבת ונכונות לשינוי וכך התחלנו בעבודה משותפת, הדוקה ומשמעותית, כדי להביא את הנרטיב של נשים וגברים שנפגעו בילדותם אל קדמת הבמה כבני אדם השווים למטפלים בהם. לא עוד אוכלוסייה מוחלשת ונרמסת, אלא בני אדם מומחים בתחומם, בעלי ידע ויכולת לתרום לשינוי עמדות ועיצוב מדיניות, שיאפשרו להצעיד קדימה את תחומי הטיפול והמניעה של פגיעות מיניות בילדים. זוהי שותפות המאפשרת ליצור סביבה מחבקת, תומכת, מחזקת ושוויונית לנפגעים, ומרחב בטוח, מקשיב ולומד בקרב אנשי המקצוע כלפי מה שיש לנפגעים לומר ולעשות.
עד להקמתה של הוועדה הציבורית לשינוי מדיניות ביחס לפגיעה מינית בתקופת הילדות ב־2020, שהייתה לי זכות גדולה להימנות בין חבריה, לנפגעים ולנפגעות בישראל לא הייתה גישה אל מוקדי קבלת ההחלטות ואל מי שקובעים את המדיניות בישראל. אנשי המקצוע על כל תואריהם ישבו תחת נורות פלורסנט וקבעו מדיניות ותקציבים על סמך ניחוש. הוועדה הציבורית הייתה בבחינת רגע היסטורי שהייתה בו הכרה בכך שיש לשאול את הנפגעים והנפגעות – ישירות – מה הם צריכים ורוצים. לשמוע, להפנים ולשנות. אף אחד לא שאל אותנו מעולם דבר. במשך שנים נבנו תיאוריות שלמות על מה שטוב לנו, נפגעות ונפגעי אלימות מינית, בלי לכלול אותנו בשיח הזה בשום אופן. העיקרון "אין עלינו בלעדינו" הוא עיקרון עתיק ומוכר, מהפכות שלמות התבססו עליו, והיום הוא כמעט הסטנדרט. למעט כשזה נוגע לנו.
זאת בעיניי הסיבה שטיפול המדינה בנפגעות ובנפגעים, ובבעיית האלימות המינית בכלל, הוא לקוי כל כך, חסר ושגוי. לכן הגדרתי לי מטרה שהפכה למשימת חיי: השמעת הקול שלנו, בפנים גלויות ובגוף ראשון, בתוך מוקדי הכוח וקבלת ההחלטות במדינה. לא יהיה עוד שיח עלינו בלעדינו. הכלי הזה של השמעת קולנו, התגלה ככלי בעל עוצמה חסרת מעצורים, והכנסתו אל תוך בית המחוקקים מחוללת מהפכה.
לקריאה נוספת בנושא
להאזנה וצפיה נוספת בנושא: הסיפור שלך חשוב!
ראיון עם יעל שרר בפודקאסט "זמן ילד"
https://bit.ly/3UUgZVX
על הועדה הציבורית לשינוי מדיניות,
פרופ' כרמית כץ ויעל שרר בהרצאת "חרוב מהספה"
https://bit.ly/3wBUDRb