מה עשית לפני שהתחלת לעבוד במכון?

הגעתי מתחום אחר לחלוטין. בעבר עבדתי במסגרות קהילתיות ובתוכניות שונות במערכת החינוך עם ילדים ועם בני נוער. לאחר לימודי התואר הראשון עבדתי כמה שנים בקרן הון סיכון, והייתי אחראית למגוון תחומים בחממה של הקרן, שטיפחה כמה סטרטאפים ישראליים מבטיחים. לאחר מכן עבדתי בחברות הסטרטאפ של הקרן בתפקיד שכלל ניהול משאבי אנוש, רכש ואדמיניסטרציה. אומנם לקח לי קצת זמן אבל הבנתי שאני מעדיפה להשקיע את המשאבים שלי בתחום שקרוב לליבי הרבה יותר. עזבתי את ההיי־טק והגשתי מועמדות למכון חרוב.

מה בעבודתך מעורר בך השראה?

ראשית, העבודה לצד צוות מקצועי כל כך נותנת לי הרבה בהיבט המקצועי כמובן ובהיבט האישי, ואני חושבת שזה אחד הדברים הנפלאים בעבודה שלי. העובדה שבמכון חרוב אפשר לחלום על פרויקטים ופעילויות שיעשו את העולם טוב יותר עבור ילדים ובני נוער, ולפעול למען הגשמתם בגיבוי מלא ובתמיכה, היא מתנה אמיתית. אני חושבת שהשילוב בין השתיים מעורר בי השראה, מאפשר לי לצמוח ומסב לי תחושת גאווה גדולה.

בעקבות מלחמת חרבות ברזל נעשית עבודה רבה בשיתוף עם משרד הרווחה. זכיתי לרכז את כלל הפעילויות שלנו ונוכחתי שוב בעוצמות של המכון ושל הצוות. החזון, ההתגייסות, היצירתיות, המחויבות והמקצועיות הבלתי מתפשרת לצד הצניעות והנכונות להוביל מהלך נרחב וקריטי, של ליווי אוכלוסיות שונות שנפגעו בהיבטים שונים מאז השבעה באוקטובר, הם מרגשים בעיניי וראויים להערכה.