איתמר אבין

סטודנטית למדע המדינה ותקשורת באוניברסיטת תל אביב. איתמר הוא אקטיביסט בתחום של להט"ב ואוטיזם, בין היתר הקים את קבוצת "על שני הרצפים" והנחה אותה, היה רכז האחווה הגאה בתל אביב, בוגרת לינק 20 ועוד. איתמר מדברת ומרצה על אוטיזם ולהט"ב לחברות וארגונים שונים, מעבר להפקת אירועים מונגשים לאוטיסטיםות בקהילה הגאה. לאיתמר יש גם ניסיון עבודה עם אוטיסטיםות, והדריך גם בבית פישמן וגם במחנה "ראמפו" בארה"ב.

נאווה בן אור (יו״ר הוועדה)

יו"ר הוועד המנהל של מכון חרוב. שופטת בדימוס של בית המשפט המחוזי בירושלים ולשעבר המשנה לפרקליטת המדינה לעניינים פליליים. עמדה בראש "הוועדה הציבורית לשינוי מדיניות ביחס לפגיעה מינית בתקופת הילדות" (2021) ובראש "הוועדה לבחינת פגיעות מיניות בקהילת הלהטב״ק, בדגש על ארגונים חברתיים" (2022). חברה מייסדת של "פרויקט דינה", שהוקם בעקבות הפגיעות המיניות שביצעו מחבלי חמאס במתקפת ה-7.10.2023, למען השגת הכרה וצדק לנפגעות ולנפגעי אלימות מינית באזורי עימות.

רותם בן דוד

אוטיסטית וסטודנטית לרפואה, פעילה בקהילה האוטיסטית, הקווירית והשמנה.

עו״ד עופרה בן מאיר

מנהלת קמפוס חרוב לילדים. בקמפוס פועלים תחת קורת גג אחת 8 ארגונים המעניקים שירות לילדים בסיכון ולבני משפחותיהם. הקמפוס פועל בשותפות אקדמית עם האוניברסיטה העברית בירושלים. לבן מאיר תואר בוגר ותואר מוסמך במשפטים מאוניברסיטת בר אילן ותואר שני כפול במשפט ציבורי מאוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקגו. היא הוסמכה לעריכת דין בשנת 2004, שימשה סגנית היועצת המשפטית במועצה הלאומית לשלום הילד וניהלה את התוכנית לליווי ילדים נפגעי עבירה. עוד, היא הרצתה בקליניקה לזכויות ילדים במרכז הבינתחומי בהרצליה ובמכללת שערי משפט. היום היא מרצה באוניברסיטה העברית בירושלים.

פרופ׳ כרמית כץ (מנהלת הוועדה)

פרופ' כרמית כץ היא עובדת סוציאלית ופרופסור מן המניין בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית ע"ש פאול ברוואלד באוניברסיטה העברית בירושלים, וכן מנכ"לית מכון חרוב. מומחיותה מתמקדת בהתעללות והזנחה בילדות, מתוך מחויבות עמוקה למאבק למען ילדים ולמניעת פגיעות. כחלק מפעילותה, פרופ' כץ מקדמת גישה אינטר-דיסציפלינרית ומתמקדת בעבודה ישירה עם ילדים בכל היבטי חייהם – תפיסה המנחה את כלל עשייתה המקצועית. היא משמשת כיועצת בכירה לארגון הבינלאומי למניעת התעללות והזנחה בילדות (ISPCAN)והקימה והובילה קבוצה בינלאומית להגנה על ילדים בזמן משברים עולמיים, קבוצה שזכתה להכרה מצד ISPCAN על תרומתה יוצאת הדופן במהלך מגפת הקורונה. פרופסור כץ ייסדה והובילה את הוועדה הציבורית לשינוי מדיניות בנושא פגיעה מינית בילדים. היא שימשה כמנהלת הוועדה בגל הראשון ומשמשת כמנהלת הוועדה גם בגל הנוכחי.

ד״ר נאדיה מסוורה

0

רשף פורת

אוטיסטית, קוויר, וטרנס. בוגר¯ת תואר בסוציולוגיה, תקשורת ודיגיטל. מרצה על נכות, וכן על מדע בדיוני ופנטזיה, מגדר ואופנה. פעיל בארגון CFS/ME ישראל לקידום זכויות חולות בתסמונת התשישות הכרונית, ומנהל את קהילת "שינוי אדרת" – מרחב אינקלוסיבי לאופנה משמחת בפייסבוק.

עו"ס גל פרידמן-האוזר (רכזת הוועדה)

דוקטורנטית בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית ורכזת פיתוח ידע במכון חרוב. בעלת ניסיון בעבודה טיפולית בשטח עם ילדים עם מוגבלויות, וכיום עוסקת במסגרת תפקידה במחקר בתחום ילדים נפגעי התעללות והזנחה, תוך התמקדות בילדים עם מוגבלויות.

גב׳ תמר צ׳רקה

קלינאית תקשורת ורכזת תכניות הכשרה במכון חרוב בתחום מקצועות הבריאות והגיל הרך. בעלת ניסיון קליני רב באבחון וטיפול בילדים, בתחומי התפתחות הילד ואוטיזם. לצד זאת, עוסקת בפיתוח ידע בתחום טיפולי שפה ותקשורת כחלק מהתערבות רב-מקצועית עם ילדים נפגעי התעללות והזנחה.

עו״ס איתי קנדר

בעל התארים בוגר בעבודה סוציאלית ומתקדם במדיניות ציבורית. איתי לימד, ועודנו מלמד, את גישת הדיאלוג הפתוח. הוא היה ממייסדי ארגון "דיאלוג פתוח ישראל" ששמה לעצמה למטרה להביא את הגישה ארצה ולסגל אותה לאקלים הים-תיכוני. איתי גם היה בצוות ההקמה של "סוטריה ישראל", ולקח חלק פעיל בכתיבת תקנות משרד הבריאות הן עבור הבתים המאזנים והן עבור הליווי הביתי במצבי משבר. הוא כתב ב-2015 את "דוח חלופות האשפוז" והקים פרוייקט לתיעוד חלופות האשפוז בישראל – "אינדקס חלופות האשפוז". למשך כ-3 שנים כיהן כיו"ר האיגוד הישראלי לקידום גישות פסיכולוגיות וחברתיות לפסיכוזה. בנוסף, איתי מנחה פודקאסט על הגותו של ר"ד לאינג בשם "מדוע ואיך אנשים משתגעים?" והוא בעל נסיון חיים של דכאון, פסיכוזה והתמכרות.

ד״ר יעל קרני-ויזל

מרצה וחוקרת בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן, המתמחה בהתמודדות משפחתית עם ילדים עם מוגבלויות נוירו-התפתחותיות וילדים בסיכון. בעלת ניסיון קליני וניהולי רב בתחום התפתחות הילד. מחקריה עוסקים בממשק שבין בריאות לרווחה, תוך התמקדות בחוויותיהם של הורים, ילדים ואנשי מקצוע.