פגיעה רגשית בקטינים בעידן הדיגיטלי
האתגרים, ההשלכות ודרכי הפעולה
במטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת 105
נאוה כהן-אביגדור*
יולי 2025
בעידן הדיגיטלי הקשרים האישיים והחברתיים של ילדים ובני נוער נבנים ומתגבשים לא רק במרחב הפיזי אלא גם (ולעיתים בעיקר) במרחב המקוון. הם גולשים באינטרנט שעות רבות ביממה – בפורומים, ברשתות חברתיות ובמשחקי רשת, ומערכות הקשרים הענפות שהם בונים עונות על צרכים אישיים, התפתחותיים, רגשיים וחברתיים. ברשת הילדים ובני הנוער מגבשים זהות אישית ודיגיטלית, חשים כי הם משתחררים מהתלות בהורים ומקבלים מענה על הצורך בנראות דיגיטלית – משתפים בתכנים, בתמונות ובסרטונים, בתחושות אישיות, מקבלים לייקים וצוברים עוקבים.
מאמר זה עוסק בתופעת הפגיעה הרגשית בקטינים במרחב הדיגיטלי ומציג מבט עדכני על המתרחש בישראל. הוא מתמקד באתגרים הייחודיים שמציבה הרשת וגם במענים שפותחו במטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת 105.
רקע
האינטראקציות החברתיות ברשת מציפות הזדמנויות חיוביות רבות – למידה משותפת, יצירת מערכות קשרים, ביטוי עצמי, משחקים מגוונים ועוד, אך הן מציפות גם אתגרים, קשיים וסכנות. המרחב הדיגיטלי משתנה ומתפתח במהירות רבה, נפח הפעילות הדיגיטלית עולה במידה ניכרת ובקצב מהיר, גובר והולך השימוש בפלטפורמות חדשות, טכנולוגיות הבינה המלאכותית משפיעות בהיבטים רבים על השימוש ברשת, גיל השימוש בקרב ילדים יורד ומשך השימוש ("זמן המסכים") עולה.
הילדים ובני הנוער בטוחים שהם "שולטים בסיטואציה" כאשר הם גולשים ברשת, ושהם יודעים מי נמצא מצידו השני של המסך, אך בפועל לא תמיד אלה פני הדברים. הם עלולים להיות נתונים למניפולציות, שקרים, סחיטה ואיומים, בלי לזהות את המדרון החלקלק שאליו הם נקלעים. פגיעות בקטינים ברשת אינן נעשות בהכרח על ידי בגירים או קטינים שהם אינם מכירים. על פי נתוני דוח מוקד 105 לשנת 2024, 71% מהפוגעים בקטינים הם קטינים בעצמם. כמו כן, בטווח הגילים 15-12 מתרחשים הרבה מאוד אירועי אלימות מקוונת והתעללות בקטינים על ידי קטינים בטווח רחב של פגיעות – הן פליליות והן כאלה שאינן עוברות את הרף הפלילי (אירועי פגיעה אזרחיים). במקרים רבים הפגיעות הן מצד חברים שהם מכירים מחיי היומיום במרחב הפיזי או ברשת. נוסף על כך הם פעילים בזירות מקוונות, באפליקציות וברשתות חברתיות בגיל צעיר מאוד – מתחת לגיל 13 שהוא גיל השימוש המינימלי המומלץ על פי מדיניות רוב חברות הטכנולוגיה (בהן טיקטוק, אינסטגרם, וואטסאפ ופייסבוק), ובשל כך הם עלולים להיחשף לתכנים פוגעניים, אלימים וקשים, שאינם מותאמים לגילם, לעיתים בלי בשלות אישית ונפשית או חשיבה ביקורתית הנדרשות להתמודדות עם תכנים אלה. תכנים מסוג זה עלולים לייצר אצלם תפיסת מציאות מעוותת. לפגיעות ברשת יש השפעות קשות ביותר על נפגעים צעירים – על התפתחותם הנפשית, הרגשית והחברתית.
פגיעות ברשת והטיפול בהן
נתונים(1)
טווח הפגיעות, האלימות וההתעללות הרגשית בקטינים ברשת רחב מאוד. מלבד עבירות המין למיניהן, ילדים ובני נוער חווים חרם, נידוי, ביוש (שיימינג), השפלות, הצקות, הטרדות ופגיעה בפרטיות.
מתחילת פעילותו של מוקד 105 בפברואר 2018 ועד היום טיפל המוקד ביותר מ-65,000 אירועי פגיעה בקטינים ברשת בכ-100 זירות שונות. חשוב לציין שלא ניתן להפריד באופן חד-משמעי בין התעללות רגשית ובין סוגי התעללות אחרים, כגון התעללות פיזית והתעללות מינית, וברוב המקרים, לצד הפגיעה הגלויה, נמצא גם פגיעה רגשית.
דוח המוקד לשנת 2024 חושף את הנתונים והמגמות האלה:
בשנת 2024 נפתחו וטופלו במוקד 9,511 אירועים.
זירות האירועים העיקריות היו אינסטגרם (26%), וואטסאפ (22%), פורום סטיפס (11%) וטיקטוק (10%), ולאחריהן טלגרם, סנאפצ'ט, דיסקורד, פורום סה"ר ועוד. ככל שתעבורת הגולשים בפלטפורמה גבוהה יותר – גם היקף הפגיעות המדווחות בה עולה. כך למשל, בתקופות שבהן מתקיימים לימודים מקוונים בזום, עולה גם שיעור הדיווחים על פגיעות המתרחשות בזירה זו.
רוב האירועים הם עבירות מין (30%), בריונות וביוש (18%) וחשש לחיי אדם (16%), ולאחריהם הטרדה לא מינית, התחזות, איומים ועוד.
– עבירות מין – בעבירות המין תתי-הקטגוריות המובילות היו הטרדה מינית (37%), סחיטה מינית (21%) והפצת סרטון או תמונה מיניים (17%).
– בריונות וביוש – באירועי פגיעה אזרחיים כדוגמת בריונות וביוש תתי-הקטגוריות המובילות היו הצקות (33%), הפצת תמונה/סרטון מביכים (18%) והשמצות (17%).
בחלוקה לפי מגדר של סך כל הנפגעים שדווחו באירועי המוקד – 62% מהנפגעים היו ילדות ונערות ו-38% מהם ילדים ונערים. מרב הנערות הנפגעות היו בנות 12 עד 15 ומרב הנערים הנפגעים היו בני 12 עד 17.
– 18% מהפוגעים הקטינים המאותרים היו בני 13, ו-15% היו בני 12.
בהתייחס למעורבות ההורים, בדיווח על הפגיעה או במהלך הטיפול באירוע –
– 36% מהפונים למוקד היו הורים – רובם אימהות, ו-32% מהפונים למוקד היו נפגעים.
– ב-82% מאירועי הבריונות והביוש שהגיעו למוקד הייתה מעורבת אם הנפגע/ת – בדיווח על הפגיעה או במהלך הטיפול באירוע.
– ב-74% מאירועי עבירות המין שהגיעו למוקד הייתה מעורבת אם הנפגע/ת – בדיווח על הפגיעה או במהלך הטיפול באירוע.
כיצד באה לידי ביטוי התעללות רגשית ברשת?
ברוב המוחלט של המקרים אירועי בריונות וביוש אינם עוברים את הרף הפלילי, והטיפול בהם אזרחי במהותו. הבריונות המקוונת היא התנהגות אלימה ותוקפנית מכוונת הכוללת הפצת תכנים פוגעניים, מעליבים ולעיתים שקריים, השפלה, דחייה וביקורת מתמדת, כדי לפגוע בכוונה במישהו אחר – חבר או זר, והפעולה הבריונית מתרחשת במרחב המקוון ובאמצעים דיגיטליים. הדברים מובילים גם להתעללות רגשית, שלעיתים יש לה השפעות קשות ולאורך זמן, והיא עלולה לגרום לנפגע נזקים פסיכולוגיים חמורים. התעללות רגשית יכולה להוביל לחרדה, לדיכאון ולבדידות, וכן לפגיעה קשה בדימוי העצמי ובביטחון האישי.
שלא כהתעללות פיזית, להתעללות רגשית אין סממנים חיצוניים ברורים או בולטים. המרחב המקוון הפך לזירה חדשה להתעללות רגשית בין קטינים. פלטפורמות כגון רשתות חברתיות, אפליקציות ומשחקים מקוונים מאפשרות לילדים ולבני נוער גישה ישירה, מהירה וקלה לבני גילם, וכן התנהגויות פוגעניות המתרחשות ללא פיקוח הורי. אירועים פוגעניים – כגון השפלה פומבית, הפצת שמועות, הדרה חברתית מקוונת והטרדות חוזרות ונשנות – מועצמים בשל הסגולות הייחודיות של המרחב המקוון: מהירות הפצה גדולה, חשיפה רחבה ומתמדת של התוכן הפוגעני, תחושת ריחוק והיעדר אמפתיה הנובע מאופן ההתקשרות מאחורי מסכים, תחושה שהמרחב נעדר חוק והפוגע מוגן ולא יכול להיחשף, וכן קושי של "העומדים מהצד" (bystanders), החשופים לפגיעה באחר, להתערב ולעצור את הפגיעה. כל אלה מעצימים את הפגיעה ומשאירים את הנפגע בודד, חשוף, מושפל, ובתחושה שאין לו יכולת להתמודד עם הפגיעה. חשוב להדגיש שתופעות הבריונות, האלימות וההתעללות אינן חלק משגרת גיל ההתבגרות ואינן התנהגויות נורמטיביות. אלו תופעות שאפשר ויש למנוע באמצעות חינוך, הסברה, מעורבות ודוגמה הורית.
בהקשר זה, בחודשים אפריל–מאי 2025 עלתה לכותרות תופעה מטרידה רחבת היקף של פגיעות רגשיות חמורות בקטינים ברשת, שהתבצעו באמצעות "עמודי בידור". אף שהתופעה מוכרת מהעבר, עוצמתה, היקפה ותוכנה הפוגעני החריג עוררו דאגה ציבורית גדולה והובילו למענה רב-מערכתי מצד המטה הלאומי, המשטרה, מערכת החינוך וההורים. החלק שלהלן מציג את עיקרי התופעה, את המענה שניתן לה, ואת התובנות שהופקו.
תופעת הפגיעה וההתעללות הרגשית בקטינים באמצעות "עמודי בידור"
…התנשקה עם…
…הומו
…שכבה עם כל השכבה
אלה רק מעטים מהציטוטים ומהתכנים הקשים שהציפו את הרשת לאחרונה, במסגרת התופעה המכונה "עמודי בידור", וגרמו לפגיעה חמורה ולהתעללות נפשית ורגשית קשה בקטינים. בסוף חודש אפריל 2025 ובמהלך חודש מאי נחשפנו לתופעה חוזרת של פרסום ב"עמודי בידור" שונים ברשתות החברתיות, ובעיקר ברשת אינסטגרם, של תכנים חמורים ופוגעניים, מביישים ומשפילים, לעיתים אף אלימים ומיניים, כנגד ילדים ובני נוער. מנהלי אותם "עמודי בידור" – לעיתים קרובות ילדים ובני נוער בעצמם – מעודדים בני ובנות נוער לכתוב פוסטים פוגעניים נגד חבריהם או נגד ילדים אחרים שהם מכירים, והם מפרסמים אותם תחת מעטה של אנונימיות, לעיתים בלי להבין כלל את הנזק הנפשי החמור שנגרם לנפגעים. במקור, התכנים הועלו עם השמות המלאים של הקטינים ועם ציון פרטים אישיים מזהים, כגון כתובת מגורים, בית הספר שבו הם לומדים וכדומה.
הגם שהתופעה מוכרת, בעבר היה מדובר בפרסומים לא רבים ובהיקפים מצומצמים לאורך השנה. התופעה, כפי שצפה לאחרונה, הייתה חריגה בכל קנה מידה – הן בשל מספר הפרסומים ותדירות הפצתם, הן מבחינת היקף התפוצה והן בגלל התכנים הקשים במיוחד שכללו תמונות וסרטונים אינטימיים ומיניים של קטינים מזוהים. החשיפה התנקזה למספר מצומצם של שבועות, והובילה להצפה של הרשת בתכנים אלה ולאווירת בהלה ופאניקה הן בקרב הקטינים הנפגעים והן בקרב ההורים. מוקד 105 קיבל אלפי פניות בנושא זה מקטינים, מהורים ומאנשי חינוך. המוקד ויחידה 105 פעלו עם יחידת הסייבר בפרקליטות וכן מול הרשתות החברתיות כדי להסיר את התכנים ולאתר את הפוגעים. דסק השותפויות האזרחי במוקד נתן תמיכה וסיוע רגשי. חשוב להדגיש כי במקרים רבים, הגם שהפרסומים כוללים השמצות, אמירות פוגעניות ומשפילות וכן פגיעה בפרטיות – שפגיעתן קשה ביותר, הם אינם מהווים עבירה פלילית.
תוכניות ומענים
בסוף חודש מאי 2025 פרסמה משטרת ישראל כי בפעילות משולבת של מחלקת נוער בחטיבת החקירות, מחלקי הנוער במחוזות המשטרה ויחידה 105 בלהב 433, עוכבו 22 חשודים בחשד לפרסום תוכן פוגעני ומיני ברשת נגד קטינים, באמצעות הרשת החברתית אינסטגרם. גיל החשודים נע מ-13 עד 17, וחשוד אחד בשנות העשרים המוקדמות. החשודים הובאו לחקירה ובסיומה יועברו התיקים לפרקליטות לעיון ולהחלטה. כחודש קודם כן דווח בתקשורת כי שוטרי מחוז מרכז עצרו בשיתוף יחידה 105 קטין כבן 15, תושב העיר מודיעין, שהפעיל קבוצה להפצת תכנים מיניים ופוגעניים ברשת תוך איומים כלפי קטינים ומתן אפשרות לכל גולש להעלות תכנים פוגעניים.
בד בבד עם פעילות האכיפה פעל האגף האזרחי במטה הלאומי להסברה להעלאת המודעות לתופעה ולמניעת המשך הפגיעה. הופצה הודעה לציבור ובקבוצות וואטסאפ של ההורים, ובאתר המטה הלאומי התפרסמה כתבה על התופעה, האגף הוביל שני מפגשים מקוונים פתוחים לציבור הרחב, ובעיקר להורים, בשיתוף פעולה עם מרכז טו"ב (על המרכז – ראו בהמשך) של עמותת עלם ועם משרד החינוך. המפגשים כללו מתן כלים ודרכים להתמודדות עם התופעה, עצות כיצד ניתן לתמוך רגשית בילדים ומידע חיוני הנוגע להתמודדות עם פגיעות ברשת ולמי אפשר לפנות לקבלת סיוע. בשיתוף פעולה עם משרד החינוך, באמצעות נציגות השירות הפסיכולוגי הייעוצי באגף האזרחי ובמוקד 105, הוכן מערך שיעור ייעודי בנושא, שתיווך את המידע לצוותים החינוכיים ולתלמידים. המסרים המתואמים והעשייה המשותפת מצביעים על חשיבות שיתופי הפעולה הבין-משרדיים במטה הלאומי ועל עוצמת ההשפעה והיקפה כאשר משלבים ידיים ועובדים ביחד למען מטרה משותפת – הגנה על ילדי ישראל במרחב המקוון.
פרויקט "אבירי הרשת" – "כיפת הברזל" הווירטואלית של ילדי ישראל במרחב המקוון
כמה דקסמול צריך לקחת בשביל למות?; סוחטת אותי ומאיימת שתשלח סרטון עירום שלי לאנשי הקשר שלי, מה אני אמור לעשות?; אני שונאת את איך שאני נראית, כואבת לי הנפש. אני בוכה, שלא רואים…; עוד אנשים בלי חברים?; אני מפחד שאף אחד לא יאהב אותי; אני מאוד עצובה, איך לפתח ביטחון עצמי? איך להסתכל לאנשים בעיניים? איך לעשות שלא יהיה אכפת מה אחרים חושבים עליי?; אימא שלי שונאת אותי.
אלו רק כמה דוגמאות לפוסטים שבהם מטפלים "אבירי הרשת".
סיירת המתנדבים "אבירי הרשת" היא פרויקט אזרחי, חדשני ופורץ דרך, של המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, בהובלת המשרד לביטחון לאומי. הפרויקט החל לפעול ב-1 בספטמבר 2022 – למניעת פגיעה והתעללות בקטינים ולהגברת תחושת הביטחון האישי שלהם במרחב המקוון – במסגרת תוכנית אסטרטגית מקיפה למניעה, להשפעה ולהתערבות אפקטיבית ברשת.
הסיירת כוללת מערך מתנדבים מיומן, בעלי ידע טכנולוגי ומיומנות בעבודה עם מחשב, דוברי עברית וערבית שיש להם היכרות עם עולם הרשתות החברתיות, עם האפליקציות ועם הפורומים שבהם משוטטים הילדים ובני הנוער. כיום פועלים בסיירת 36 מתנדבות ומתנדבים, מהם סטודנטים, עובדי מדינה, אנשי הייטק, אנשי צבא ומשטרה וגמלאים. המתנדבים פועלים במרחב המקוון, תורמים מזמנם לטובת הקהילה, מנטרים את המידע הגלוי ברשת ומפגינים נוכחות, כדי לייצר השפעה חיובית על השיח של ילדים ונוער ברשת ולצמצם פגיעות והתנהגויות סיכון במרחב זה.
"אבירי הרשת" פועלים מתוך המטה הלאומי במשמרות יומיות, בהנחיית צוות מקצועי של האגף האזרחי. כמערך תומך ברשת למיגור הסכנות והאיומים הנשקפים לקטינים הם מכווינים ילדים ובני נוער הזקוקים לסיוע ולעזרה, מייעצים להם ותומכים בהם. המתנדבים פועלים ברשת באופן יזום, ובכך מהווים מכפיל כוח לעבודת מוקד 105. באמצעות מערכת טכנולוגית, המתנדבים סורקים פוסטים בפורומים וברשתות החברתיות, שבהם מפרסמים הילדים ובני הנוער את מצוקותיהם ואת קשייהם האינטימיים ביותר, לרוב באופן אנונימי – מה שמקל עליהם להתבטא ברשת ולחשוף את הקשיים, את ההתעללות ואת הפחדים שהם חווים ושעימם הם מתקשים להתמודד. "אבירי הרשת" מאתרים באופן יזום קטינים במצוקה, תכנים אלימים ופוגעניים, ומגיבים לכותבים בד בבד עם הפנייתם לקבלת תמיכה ועזרה במרכזי סיוע שונים בקהילה, בדגש על מענה רב-תרבותי מותאם למצוקה העולה מתוך הפוסטים – קהילה להט"בית, חברה דתית-חרדית, קטינים עם מוגבלות ועוד. כמו כן הם מציעים כלים להתמודדות עם הפגיעה ברשת. כאשר מאותרים פוסטים המעידים על עבירות ואירועים פליליים, או כאשר מדובר באירוע חירום ובחשש לחיי אדם, המידע מועבר על ידי "אבירי הרשת" למוקד 105, והטיפול יהיה בהתאם לסוג האירוע.
פרויקט "אבירי הרשת" חושף פן נוסף, חיובי, של המרחב המקוון. ילדים ובני נוער רואים בפורומים וברשתות החברתיות מקום שבו ניתן לשתף ולקבל תמיכה והכלה, בין אם מדובר, למשל, בהתמודדות עם הזהות המינית, ובין אם מדובר בהתעללות רגשית שהם חווים מבני משפחה או חברים. פעילותם עוסקת גם בפן הסברתי-מניעתי כדי לשפר את האקלים ברשת. את התגובות שכותבים המתנדבים המזוהים כ"אבירי הרשת" רואים כלל הגולשים ולא רק מי שאליו הופנה המענה. לא פעם תגובותיהם מקבלות חיזוקים חיוביים מגולשים ואף מועתקות כמענה לגולשים אחרים.
פרויקט "אבירי הרשת" נתן בשנת 2024 מענה ל-3,718 פוסטים בנושאי בדידות, קשיי חיים, דיכאון, חרדה, בריונות, הטרדה, אלימות במשפחה, הפרעות אכילה, פגיעה מינית, ביטויי אובדנות ועוד. 626 פוסטים הועברו לטיפול מוקד 105, מתוכם 553 כללו ביטויי אובדנות, 34 – אלימות במשפחה, 26 – פגיעות מיניות ועוד.
עם סיום הטיפול הראשוני במוקד 105, חלק מהילדים ובני משפחותיהם מופנים להמשך טיפול רגשי ייעודי, לעיבוד החוויה שעברו, ולליווי בתהליך החזרה לשגרה. לשם כך הוקם מערך המשך טיפולי ייעודי – מרכז טו"ב, המספק סיוע רגשי מותאם במקרים שבהם נדרשת תמיכה נוספת.
פרויקט טיפול אונליין – מרכז טו"ב (טיפול וסיוע ברשת)
מרכז טו"ב הוקם על ידי קרנות הביטוח הלאומי בשיתוף המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת והוא מנוהל על ידי עמותת עלם. מדובר בטיפול רגשי מקוון ממוקד לילדים ובני נוער שחוו פגיעה ברשת. גם פרויקט ייחודי זה מאפשר לקבל סיוע ותמיכה בהתמודדות עם השלכות הפגיעה וההתעללות על ילדים ובני נוער ברשת, במימון המדינה. במסגרת אירועי פגיעה בקטינים ברשת שטופלו במוקד 105 והטיפול בהם הסתיים, אם בדסק השותפויות האזרחי במוקד מזהים כי המעורבים באירוע – בין שהם הנפגעים ובין שהם הפוגעים הקטינים, עדיין נתונים במצוקה – מוצע להם המשך טיפול וסיוע במרכז טו"ב. לעיתים, גם אחרי הטיפול במוקד 105, הנפגעים והמעורבים באירוע נשארים עם מחשבות ותחושות מעיקות ועם קושי לחזור לשגרה. ההתנהלות לא תמיד כפי שהייתה בעבר, ועדיין מלווים את הנפגעים והמעורבים רגשות לא פשוטים כגון בלבול, אשמה ובדידות.
במקרים כאלה דסק השותפויות האזרחי מפנה למרכז טו"ב לקבלת טיפול מקוון קצר מועד, עד שישה מפגשים, הן לילדים והן להורים שטופלו במוקד 105. עמותת עלם מפעילה את המרכז באמצעות חמישה אנשי טיפול מומחים בפגיעות רשת (פסיכולוגיים או עובדים סוציאליים קליניים), בעברית ובערבית. טיפול אונליין מאפשר לילדים ולהורים לשתף, להתייעץ ולקבל כלים יישומיים להתמודד עם הפגיעה, ההתעללות, המצוקה והטראומה.
הפרויקט החל לפעול בחודש מרץ 2023, והוא מלווה במחקר של חוקרים ממכללת עמק יזרעאל. בשנת 2024 טופלו 144 משפחות, 108 מהן סיימו את הטיפול, ו-36 אחרות היו במהלך טיפול. בקרב המשפחות שעברו טיפול 57% היו בנות נפגעות ו-43% בנים נפגעים. רבים מהנפגעים והנפגעות היו בני 14-12. רוב אירועי הפגיעה היו בריונות ופגיעות על רקע מיני.
מעורבות ואחריות הורית
למודעות ולמעורבות הורית בחיים הווירטואליים של הילדים חשיבות עליונה. ילדים לא תמיד משתפים כשהם נפגעים ברשת – לעיתים הם מרגישים בושה, אשמה או פחד וחשש מתגובת הוריהם לסיטואציה. הורים שמודעים להתנהגויות חריגות (שינוי במצב הרוח, הסתגרות, קושי בלימודים, חרדה הקשורה לשימוש בטלפון הנייד) יכולים לזהות סימני מצוקה מוקדמים ולהתערב בזמן. ילד שחש שהוריו אינם שופטים אותו אלא מקשיבים, מכילים ותומכים, יפנה לעזרתם וישתף אותם במקרים של פגיעה. תקשורת פתוחה ושיח יומיומי בין ההורים לילדיהם על ההתנהלות ברשת היא המפתח לאמון. מעורבות הורית מאפשרת הצבת גבולות ובקרה על התנהלות הילדים ברשת – לא מדובר בשליטה או בחדירה לפרטיות אלא ביצירת סביבה בטוחה עבורם. הורה יכול ללמד את הילד לזהות התנהגויות לא הולמות ברשת ולדווח עליהן, להימנע מפגיעה ולבקש עזרה בעת הצורך. כמובן, חשוב להקנות ערכים של כבוד כלפי האחר, של קבלת אחריות ושל אמפתיה, ומעל לכול – להציב דוגמה אישית בשיח ובהתנהגות במרחב הפיזי והמקוון כאחד.
מסקנות והמלצות
אלימות, פגיעה והתעללות רגשית בקטינים במרחב המקוון אינן תופעות חולפות, והן מהוות אתגר משמעותי ומתמשך לכל העוסקים בתחום ההגנה על קטינים ברשת. הן פוגעות בילדים ובבני נוער פגיעה קשה מבחינה נפשית, רגשית ולעיתים אף פיזית. לכן יש להוביל שינוי רב-מערכתי הכולל רגולציה ממשלתית; הגברת הפיקוח והאכיפה במרחב המקוון והחמרת הענישה כלפי פוגעים סדרתיים; מחויבות של חברות טכנולוגיה לשיתוף פעולה עם הרשויות וגופי האכיפה וכן להסרה מהירה של תכנים קשים ופוגעניים, תוך אפשרות של דיווח ישיר, פשוט ומהיר לכל משתמש בתוך האפליקציה; הירתמות מערכות החינוך לנושא החל מהגיל הרך והרחבת השיח על כבוד הדדי, אמפתיה וההשלכות של הפגיעה הרגשית; שיתוף פעולה של כלל הגופים וארגוני החברה האזרחית העוסקים בתחום; וכמובן – חיזוק מעורבות ומודעות הורית לפעילות המקוונת של הילדים, לזיהוי סימני מצוקה ולניהול שיח פתוח ושוטף בבית על החיים הווירטואליים.
לתפיסתנו, המפתח טמון בחינוך, בהסברה, במניעה פרו-אקטיבית, בזיהוי מוקדם ובשיתוף פעולה בין כל גורמי החברה. רק התגייסות מלאה של כולם יכולה לייצר שינוי אמיתי, אסטרטגי ומשמעותי אשר ישפיע לאורך זמן.
המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת – יחידה 105
המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת – יחידה 105 – פועל מאז 2018 בהובלת המשרד לביטחון לאומי ומשטרת ישראל – להב 433, ובשותפות עם משרדי החינוך, הרווחה והביטחון החברתי, הבריאות והמשפטים. המטה הוקם מתוקף שתי החלטות ממשלה, והוא פועל באמצעות ארבע זרועות: האגף האזרחי, מפלג מודיעין, מפלג חקירות, ומוקד 105 שפועל 24/7 ונותן מענה לכל טווח הפגיעות בקטינים ברשת (פליליות ואזרחיות כאחד).
המטה פועל לצמצום אלימות ופשיעה מקוונת, לקידום חקיקה מותאמת, להעלאת המודעות לגלישה בטוחה, לחיזוק ההרתעה ולמתן סיוע רגשי וטיפולי לקטינים. פעילויותיו כוללות גם פרויקטים מובילים, כגון משמרות המתנדבים של "אבירי הרשת" ופרויקט "טיפול אונליין" המתקיים במרכז טו"ב יחד עם קרנות הביטוח הלאומי ועמותת עלם.
לפרטים נוספים על עבודת המטה: 105.gov.il
דרכי הפנייה למוקד 105: בטלפון, באמצעות טופס מקוון באתר המטה הלאומי (בכתובת האינטרנט שצוינה) וכן באמצעות קו וואטסאפ 052-1210-105.
* ד"ר נאוה כהן-אביגדור היא ראשת האגף האזרחי – המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת 105, המשרד לביטחון לאומי.
הערות שוליים
1 לדוח עם הנתונים המלאים ראו באתר 105 בקישור הזה: https://www.gov.il/he/pages/105_annual_report_2024