דבר העורכות
שמחות ונרגשות להביא לפניכם את הגיליון השביעי והאחרון של חרוב מהשטח.
עצוב להיפרד, אבל לעיתים שינויים באים בדיוק בזמן הנכון. אנחנו אומנם נפרדים מהמגזין אבל לא מכל חלקיו. ההבנה שהגענו אליה בכל פעם שהוצאנו גיליון של חרוב מהשטח, היא שיש צימאון אמיתי להכרת העבודה שנעשית בשטח ולהוקרתה. לכן חלק מהמדורים יעברו לכתב העת המכובד נקודת מפגש, וכך נמשיך להעניק במה לכל אותם מקומות וחידושים.
הייתה לנו זכות גדולה להכיר אנשי מקצוע ששמים את הלב והנשמה למען יצירת מקומות, טיפולים חדשניים ופתרונות עבור מי שזקוקים להם נואשות. ראינו כמויות של אנרגיה חיובית רק כדי ליצור עולם טוב יותר עבור מי שנפגעו בצעירותם או חוו טראומות שלא אפשרו להם להשתלב במקומות "הרגילים".
שמחנו לראות מקרוב ולהתרגש מהעשייה הנרחבת והמגוונת, שהתחילה פעמים רבות ממקומות מאוד אישיים, של חוויות אישיות, או מעבודה קרובה לילדים ונוער שעברו דבר או שניים בחייהם. התרגשנו מהלב הרחב, מראיית הצורך ומגיוס הסביבה כדי ליצור את המקומות שהכרנו בשנתיים האלה.
אם אפשר לסכם כזו תקופה אז חשבנו על שני מסרים מרכזיים ששבו ועלו מהראיונות שערכנו, והם שהעולם המקצועי חייב לחשוב מחוץ לקופסה, ושההפרדה הקיימת כיום בין שירותים שונים הנדרשים לאותו מקרה מגבילה את היכולת לטפל ביעילות בילדים נפגעי התעללות והזנחה. לכן גישה אינטגרטיבית, המשלבת ידע וכלים מתחומים שונים, יכולה לספק מענה מקיף לילדים שנפגעו. רעיון מרכזי ומשמעותי נוסף הוא שנפגעים אינם רק קורבנות, אלא יכולים להפוך למומחים מניסיון חיים. במקום להתבונן עליהם כעל אובייקטים לטיפול, הקשבה לתובנותיהם יכולה להוביל לשינוי מהותי בממדים רבים בטיפול ובריפוי שלהם.
יום השבעה באוקטובר 2023 פרץ לחיי המגזין כפי שקרה לכולנו, והפנה אותנו להכיר מקרוב את עבודת אנשי השטח בחירום באזור העוטף ובצפון. המגזין הביא עדויות נוגעות ללב על צוותים ומשפחות שהתמודדו עם פינוי וטראומה. הציטוט הבא, אולי מסכם את הכול: "ברגע שהתשתית חזקה, יש יכולת התמודדות וחוסן, ואפשר להישען עליה".
אנחנו מלאות סיפוק על היכולת להביא באמצעות המגזין את סיפור החוסן של החברה הישראלית. זהו סיפור על רוח האדם, על היכולת למצוא כוחות במקומות הבלתי אפשריים ולבנות מחדש מתוך ההריסות.
תודה לכם קוראי חרוב מהשטח,
סיגל כנפו וד"ר גל אבני ברלב