השפעות של טראומה, מצבי דחק ומצוקה על שפה ותקשורת אצל ילדים

טראומה היא אירוע הנתפס כסכנה פיזית או נפשית לילד או למי שמטפל בו, והוא מלווה בתחושת חוסר אונים. מצבים של התעללות והזנחה בגיל הרך עלולים להוביל לטראומה התפתחותית אשר מוגדרת כחשיפה ממושכת לטראומה בתוך מערכת יחסים עם דמות מטפלת בגיל הרך. זה שלב קריטי להתפתחות, ועל כן הסיכון לפגיעה בהתפתחות ובמבנה המוח גבוה. במצבים אלו המוח פועל במצב הישרדות: גזע המוח והאמיגדלה נתונים במצב של תפקוד יתר, והם מפעילים את מנגנוני ההישרדות. הפעלה זו נעשית על חשבון מערכות "גבוהות" יותר, כגון הקורטקס הפרה־פרונטלי אשר אחראי בין השאר לעיבוד מידע, שפה, ויסות, למידה ותקשורת. כאשר מצב הישרדותי זה פועל לאורך זמן ממושך בתקופת חלון ההזדמנויות ההתפתחותי, גובר הסיכון לעיכוב התפתחותי ושפתי.

נוסף על כך, חוויית הטראומה פוגעת ביכולת ליצור התקשרות בטוחה עם דמויות משמעותיות, בעיקר כאשר הטראומה נובעת ממצבי התעללות והזנחה שבהם הדמויות המשמעותיות פוגעות ולא מיטיבות. לשם התפתחות תקינה של שפה ותקשורת יש צורך בהתקשרות בטוחה לדמויות המטפלות, כדי לרכוש יכולת ויסות. ויסות מאפשר פניוּת ללמידה והתפתחות, וכן השתתפות באינטראקציות תקשורתיות וחשיפה לתשומה שפתית, המהוות בסיס להתפתחות שפתית תקשורתית.

כלומר, השילוב של פגיעה פיזית במבנה המוח, המתרחשת בעקבות טראומה, עם פגיעה בתנאים הבסיסים להתפתחות שפה ותקשורת, המאפיינים ילדים נפגעי התעללות והזנחה (חסר בהתקשרות בטוחה ומחסור באינטראקציות מילוליות וחשיפה שפתית ואוריינית) – שילוב כזה עלול להוביל לעיכובים בהתפתחות השפתית ולפערים ניכרים בתפקודי ההבנה וההבעה של שפה וברכישת מיומנויות תקשורת (Lum et al., 2015). השפה היא כלי חיוני לחשיבה, להבנה, להבעה ולעיבוד של חוויות ושל העולם, והיא מסייעת בעיבוד ואינטגרציה של החוויה הטראומטית. על כן פגיעה בתפקוד השפתי עלולה להיות גורם מעכב בתהליך הריפוי והשיקום מהטראומה (Ciolino et al., 2021).

מרכיבי השפה והתקשורת שנפגעים בעקבות טראומה

ילדים שחוו טראומה התפתחותית, התעללות או הזנחה עשויים להראות קשיים בהבנה של שפה, בזיכרון המילולי, בעיבוד מידע מילולי, בהבנת סיבתיות ורצף ובשימוש בשפה לצורך חשיבה, כגון פתרון בעיות, הסקת מסקנות וניבוי. כמו כן אוצר המילים שלהם עשוי להיות דל וקונקרטי, עלולים להיות קשיים בשליפת מילים ועיכוב בהתפתחות התחביר – שימוש במשפטים פשוטים בלבד, קושי בהבנה ובתיאור של רצף נרטיבי וקושי בארגון של מסר מילולי קוהרנטי וברור. האופן שבו הם יתארו חוויות ורעיונות עשוי להיות מקוטע, חסר ארגון, ולעיתים חסר קשר הגיוני בין מרכיביו (Yehuda, 2015).

נוסף על כך, ילדים אלו עשויים להראות קושי ברכישת מיומנויות פרגמטיות – האופן שבו משתמשים בשפה בהקשרים שונים, למשל שימוש במשלב שפתי מותאם עם אנשים שונים ובמצבים שונים, שמירה על תור בשיחה והתחשבות בידע המאזין, קושי ברכישה ושכלול של מיומנות (TOM – theory of mind), קושי בהבנת בדיחות, רמיזות, או כוונות של האחר – כל אלו משפיעים על ההתנהלות היומיומית, החברתית והלימודית. כמו כן, מצבים דיסוציאטיביים בעקבות טראומה מורכבת עשויים להיראות דומים ללקויות נוירו־התפתחותיות שונות, כגון אוטיזם, ADHD ועוד, מה שיוצר קושי בהערכה ובטיפול נכונים ומתאימים (Ciolino et al., 2021; Yehuda, 2015).

חשוב לציין כי קלינאי תקשורת עובדים לעיתים קרובות עם אוכלוסייה של בעלי מוגבלויות ולקויות נוירו־התפתחותיות שונות אשר לעיתים מציגים קשיי שפה ותקשורת. אוכלוסייה זו נתונה בסיכון מוגבר להתעללות והזנחה, והיא פגיעה במיוחד לטראומה.

תרומת קלינאית התקשורת לעבודת הצוות הרב־מקצועי

טיפול שפה ותקשורת יכול לסייע לילדים נפגעי טראומה, התעללות והזנחה במניעה ובצמצום של עיכובים התפתחותיים בתחום השפה והתקשורת. הטיפול יכול לסייע להם לרכוש מיומנויות של עיבוד מידע מילולי בצורה יעילה יותר, הבנה טובה יותר של מושגים מופשטים כגון רגשות ומצבים מנטליים, הוא עשוי להעשיר את אוצר המילים שלהם ואת האופן שבו הם מצליחים להתבטא ולהעביר לבני שיחם מסר קוהרנטי, ברור ומאורגן. הטיפול יכול גם לסייע להם לפענח בצורה טובה יותר את הכוונות והמחשבות של האחר, וכך להבין טוב יותר מצבים חברתיים ולרכוש מיומנויות מעשיות, שיסייעו לדעת מה התגובה המתאימה בסיטואציות יומיומיות שונות.

העבודה החינוכית והטיפולית עם ילדים נפגעי טראומה, התעללות והזנחה מבוססת לעיתים קרובות על שיח ושימוש בשפה. טיפול קלינאית תקשורת מסייע לילדים ברכישת מיומנויות שפה ותקשורת שהן בסיס ליכולת להבין, להשתמש בשמות של רגשות ולקיים שיח רגשי. טיפול כזה מסייע גם לבנות נרטיב חלופי לסיפור הטראומה כדי להדגיש כוחות ותקווה, דבר הנעשה לעיתים כחלק מהתהליך הטיפולי ועשוי להיות מורכב מאוד לילדים עם קושי שפתי ותקשורתי.  

אפשר לראות כי לקלינאית התקשורת יש תרומה חשובה ביותר לתהליך הטיפולי והשיקומי. נוסף על כך, היא יכולה לסייע לאנשי מקצוע מתחומי טיפול אחרים לזהות קשיי שפה ותקשורת אצל הילדים המטופלים על ידם, ולבצע התאמות שפתיות ותקשורתיות כדי לשפר את התקשורת עימם בתהליכי התערבות פסיכוסוציאליים וחינוכיים.

הדרכה והעלאת מודעות בקרב אנשי מקצוע יכולה להיות חשובה ומשמעותית גם בתהליכים של חקירה והעדה של ילדים, הן בביצוע התאמות שפתיות בתוך תהליכים אלו והן בשימוש באמצעי תת"ח (תקשורת תומכת וחליפית) שונים לאוכלוסיות עם מוגבלויות מורכבות.

עקרונות של עבודה מודעת טראומה בטיפול שפה ותקשורת

למרות התועלת המשמעותית של טיפול שפה ותקשורת בילדים נפגעי טראומה, התעללות והזנחה, הפערים הקיימים בשטח בישראל גורמים לכך שילדים רבים אינם מקבלים טיפול זה. רבים מהילדים נמצאים במסגרות חוץ־ביתיות או במסגרות טיפוליות של הרווחה, שבהן אין פונקציות של מטפלות ממקצועות הבריאות, ובכלל זה קלינאיות תקשורת.

טיפולי שפה ותקשורת ניתנים לרוב דרך שירותי בריאות (מכונים ויחידות להתפתחות הילד) או  במסגרות חינוכיות. מקומות אלו לא תמיד מותאמים לצרכים הייחודיים של ילדים נפגעי טראומה, התעללות והזנחה. נוסף על כך, ההכשרה הבסיסית של קלינאיות תקשורת לרוב אינה כוללת את נושא הטראומה, ולכן לעיתים קרובות הן חסרות ידע בתחום זה, ולא תמיד יודעות לזהות ולפרש נכון סימפטומים של טראומה, כגון קשיים בוויסות ובקשב, שפה קונקרטית, קשיים פרגמטיים, מצבים דיסוציאטיביים ועוד.

מודל עבודה מודעת טראומה (Trauma-Informed Care) כולל חמישה עקרונות בסיסיים: בטיחות, אמון, בחירה, שיתוף פעולה והעצמה. יישום עקרונות אלו בטיפולי שפה ותקשורת דורש חשיבה מחודשת על תכנון המפגש הטיפולי, הגדרה של המטרות ושל האופן שבו מתבצעת העבודה השפתית־תקשורתית.

במחקר שנערך במרפאת חרוב לילדים (Aviad et al., 2025) נעשה ניתוח איכותני של תיעוד טיפולים ב־19 ילדים נפגעי התעללות והזנחה, אשר קיבלו במרפאה טיפולי שפה ותקשורת בשנים 2021-2020. מתוך הניתוח אפשר ללמוד על אופן היישום של אסטרטגיות לטיפול מודע טראומה בתוך טיפול שפה ותקשורת בילדים נפגעי התעללות והזנחה.

אסטרטגיות וגישות טיפוליות המסייעות בעבודת קלינאית התקשורת עם ילדים נפגעי התעללות והזנחה:

1. השקעה בבניית קשר ואמון – מכיוון שהתעללות והזנחה בילדות גורמות לפגיעה ניכרת ביכולתו של הילד לתת אמון במבוגרים וליצור איתם קשר, יש צורך להקדיש זמן רב מהרגיל ביצירת קשר ובבניית אמון עם הילד בתחילת הטיפול. לאחר שיתבסס אמון וקשר בטוח בין המטפל למטופל תיווצר פניוּת ללמידה ויהיה אפשר לעבוד על מטרות הטיפול השפתיות־תקשורתיות.
2. סביבה צפויה מפחיתה חרדה – שימוש בתוכנית טיפול מסודרת, מדוברת, כתובה או מצוירת, של שלבי המפגש והפעילויות השונות בו, וכן מתן הסברים ברורים לגבי הציפיות והדרישות מהילד – כל אלה יסייעו לו לצפות ולהתכונן למה שעתיד לקרות בטיפול, להפחית חרדה ולתפקד טוב יותר.
3. שימוש באמצעי ויסות – טראומה פוגעת ביכולות הוויסות השונות. לעיתים קרובות נראה כי ילדים נפגעי התעללות והזנחה אינם מווסתים ועל כן הם מתקשים מאוד להתפנות לתהליכים של למידה. שימוש באמצעי ויסות שונים – נשימות, פעילות גופנית כגון ריצה וקפיצה, אמצעים תחושתיים כגון טרמפולינה, כדור וחפצים בעלי מרקמים שונים – יסייעו לילד להעלות או להוריד את רמת העוררות שלו כדי להגיע לעוררות אופטימלית התומכת בלמידה. יש חשיבות להתייעצות עם מרפאות בעיסוק כדי להכיר את הפרופיל החושי של הילד ולהתאים לו את אמצעי הוויסות הנכונים.
4. גמישות בהובלת הטיפול – יש גישות טיפול הגורסות כי במצבים שבהם ילדים מגלים קשיים התנהגותיים יש צורך בהצבת גבולות ברורים. בטיפול בילדים נפגעי התעללות והזנחה נראה לעיתים כי דווקא הגישה ההפוכה עשויה לסייע. "זרימה" עם רצונות הילד ומתן אפשרות בחירה מסייעים לילד לחוש שליטה רבה יותר, ביטחון ומסוגלות, מחזקים את הקשר ההדדי עם המטפלת ואת הפניוּת להקשבה ולמידה.
5. שימוש במודלינג כדי לעודד הבעה של כוונות תקשורתיות – מציאות חייהם של ילדים נפגעי התעללות והזנחה הרגילה אותם לעיתים קרובות לפעול באופן אימפולסיבי ופיזי כדי להשיג את מטרותיהם. לעיתים קרובות הם יתקשו בביטוי מילולי של בקשותיהם, רצונותיהם, תחושותיהם ומחשבותיהם. שימוש של המטפלת במודלינג שפתי הוא אסטרטגיה נפוצה ומקובלת להקניה של שימוש במילים (או ג'סטות) לצורך בקשה, שיתוף, מחאה, סירוב ועוד. המודלינג מעודד את הילד לחקות מילים ומשפטים ולהשתמש בהם בעתיד במצבים שונים, ובכך הוא עשוי להפחית את המצוקה שלו בתוך סיטואציה שבה הוא חש תסכול נוכח חוסר היכולת שלו להשיג את מטרתו. המודלינג יהיה מותאם ליכולתו השפתית של הילד, לאוצר המילים שלו וליכולתו התחבירית.

סיכום

טראומה, התעללות והזנחה פוגעות בהתפתחות השפה והתקשורת של ילדים. השפה היא כלי מרכזי בחשיבה, בהבנה ובהבעה, והיא מאפשרת עיבוד של חוויות טראומטיות ואינטגרציה שלהן. בנייר עמדה שפרסמה אגודת קלינאי התקשורת בישראל, האגודה מדגישה את חשיבות תפקידה של קלינאית התקשורת כחלק מצוות רב־מקצועי בעבודה עם ילדים שחוו טראומה. לפיכך כל צוות המטפל בילדים שחוו טראומה ומצוקה צריך לכלול קלינאית תקשורת. שילוב זה מבטיח טיפול הוליסטי, כזה שמתייחס למכלול צורכי הילד ומאפשר התאוששות מיטבית ופיתוח מלא של הפוטנציאל התקשורתי וההתפתחותי שלו.

טיפול שפה ותקשורת מסייע בשיפור של מיומנויות שפתיות תקשורתיות החשובות ונדרשות לצורך תהליכים חינוכיים וטיפוליים בדרך לריפוי ושיקום מטראומה, וכן לתהליכי חקירה והעדה.

יש חשיבות רבה לכך שאנשי המקצוע השונים העובדים עם ילדים נפגעי טראומה, התעללות והזנחה יכירו את תרומתה של קלינאית התקשורת כחלק מצוות רב־מקצועי, וידעו להפנות אליה לצורך הערכה וטיפול וכן להתייעץ עימה לגבי התאמות שפתיות תקשורתיות בתהליכים טיפוליים וחינוכיים.

כמו כן יש חשיבות רבה להכשרה של קלינאיות תקשורת בתחום של טראומה, התעללות והזנחה, ושל טיפול מודע טראומה – כדי שידעו לבנות, באופן היעיל והמותאם ביותר,  תהליכי הערכה וטיפול לילדים שנפגעו.