כשהיא אומרת לא – לזה היא מתכוונת!

פגיעות מיניות בין בני נוער – אפיונים

כחמישית מהתיקים שנפתחים בגין חשד לביצוע עבירות מין בקטינים הם תיקים של קטינים(1)ילדים פוגעים מינית מוגדרים בספרות המקצועית כלוקים בבעיית התנהגות מינית (Sexual Behavior Problems – SBP). ההסדרה הנורמטיבית מצויה בחוק העונשין ובחוק למניעת הטרדות מיניות. פגיעות מיניות בין בני נוער (18-12) הן בעלות אפיונים ייחודיים. לרוב פגיעות אלה מתרחשות בתוך מרחב של מערכות יחסים. אוכלוסיית הפוגעים היא הטרוגנית. רובם המכריע של הנערים הפוגעים מינית מפגינים התנהגות אנטי־סוציאלית. הסיכון שיבצעו עבירות שאינן עבירות מין בהמשך חייהם (רצידיביזם) גבוה פי שלושה מהסיכון להישנות עבירות מין. במילים אחרות: אין המשכיות בין הילדות לבגרות בדפוסי הפגיעה המינית. זאת ועוד: הסיכון להישנות הפגיעה המינית של מי שפגע בילדותו נמוך ביחס לזה של עברייני מין בגירים. הנגשת טיפול ייעודי לנערים שפגעו עשויה להקטין בשליש את הסיכון לרצידיביזם. ככל שהטיפול ניתן בשלבים מוקדמים יותר הוא יעיל יותר. גיוס המשפחה הוא גורם מנבא הצלחה. היום הטיפול הייעודי מונגש באמצעות קבוצות בקהילה או במעונות של חסות הנוער.

החל משנת 2017 נערים פוגעים מינית אשר שוהים במתקני שירות בתי הסוהר אינם מקבלים מענה טיפולי ייעודי. קטינים שלא ננקטו כלפיהם הליכים פליליים מופנים לטיפול במרכזים אזוריים בהסכמה או במסגרת הוראה של בית המשפט לנוער בתיק נזקקות. רוב הפגיעות המיניות בין בני נוער אינן צולחות את ההליך הפלילי במערכת אכיפת החוק הנוהגת: תופעות של תת־התבוננות ותת־דיווח,(2) אתגרים ראייתיים הגורמים לסגירת חלק ניכר מהתיקים עוד בשלב שלפני הגשת כתב אישום ומקשים על אלו שיגיעו לשלב בירור ההליך בהינתן אופיו הלעומתי. בהמשך צצות ועולות שאלות עקרוניות ביחס לאיזון הראוי בין ענישה לשיקום, הנגשה וזמינות של טיפול ייעודי והאיזון בין תפיסת הצדק של ילדים, לרבות – נפגעות ונפגעי עבירות מין, קורבנות משנית וטובת הנערים הפוגעים. כך למשל, ממחקר שנערך על ידי משרד המשפטים, אשר בחן את אופן המימוש של זכויות קטינים נפגעי עבירות מין חמורות המיוצגים על ידי המדינה בהליך הפלילי נגד הפוגע עולה כי ב־45% מהמקרים דווח על הידרדרות משמעותית במצבו הנפשי של הקטין נפגע העבירה, הידרדרות שנבעה במישרין מההליך הפלילי. הפגיעה הייתה חמורה יותר כאשר הפוגע היה קטין אף הוא, וזאת, בין היתר, עקב הקושי לאזן בין זכויות הנאשם הקטין ובין זכויות נפגע העבירה.(3)

ממצאים אלה ממחישים כי ההליך הפלילי במתכונתו הנוכחית מתקשה לספק מענה מותאם, קל וחומר מיטבי, לפגיעות מיניות המתרחשות בין בני נוער. מצב זה מחייב רפורמה רחבה  המבוססת על תפיסת זכויות הילד ועל עקרון טובתו–  עקרון יסוד החולש על עולם התוכן המשפטי העוסק בילדים.

תפיסת זכויות הילד – בין זכויות ליברליות לשיח של זכויות, יחס ואחריות

הטמעתן של זכויות יחס לעולם התוכן של זכויות ילדים, שאותו מבססת האמנה בדבר זכויות הילד, אפשרה ליצור תפיסה רכה ועשירה יותר של זכויות ילדים בהשוואה לתפיסת הזכויות הליברלית: התיאוריות הפוסט־ליברליות קידמו שיח של קשר ויחסים לצד הכרה בחשיבות ההגדרה העצמית. כך, אתיקת הדאגה  (Ethics of Care) מדברת על החשיבות של קשרים ומערכות יחסים לצורך פיתוח האוטונומיה של הפרט וטוענת כי החשיבה על אוטונומיה מוכרחה להתבצע מבעד לעדשה של יחסים. לצד האמור, מכירה אתיקת הדאגה במרכזיותן של תפיסות הצדק ומציעה שילוב בין מושגים של צדק וטיפול. השילוב של אתיקת הדאגה עם תפיסת הזכויות קידם דור חדש של זכויות יחס ואחריות.(4) על פי גישה זו זכויות מבטאות מערכות יחסים בין אנשים ומקדמות אחריות חברתית כלפי הפרטים, לשימור מבנים חברתיים שתומכים בעקרונות של טיפול ודאגה. כפועל יוצא, ה"ייבוא" של זכויות יחס ורגש לעולם התוכן של זכויות ילדים יצר תפיסה רכה ועשירה של זכויות המשקפת את מכלול הזכויות, האינטרסים והצרכים של ילדים – עקרון טובת הילד – אשר בתורה מטילה אחריות מוגברת על המדינה לדאוג ליישומם, לרבות תוך סיוע והגנה על מערכות יחסים של ילדים, כפוף לטובתם. בהמשך נטען כי השיח המכיר בזכויות יחס ורגש משותף לתפיסת זכויות הילד ולתנועות הצדק האלטרנטיבי באופן שמאפשר את החיבור האינטגרטיבי ביניהן. באופן מעשי מאפשר החיבור המוצע יציקת תוכן לאחריות המוגברת של המדינה גם באמצעות מנגנונים של צדק אלטרנטיבי.(5)

צדק אלטרנטיבי ותנועת הצדק המְאַחֶה

בעשורים האחרונים מתפתחת גישה חדשה של צדק, כחלופה לתפיסה המקובלת לפתרון מחלוקות המובאות לפני מערכת המשפט – גישת הצדק האלטרנטיבי. אחת התנועות המרכזיות המשתייכות לגישת הצדק האלטרנטיבי היא תנועת הצדק המְאַחֶה. צדק מאחה הוא תפיסת עולם שמתמקדת בתיקון הפגיעות תוך התאמת המענה לצרכים והעברת מרכז הכוח מהמדינה לבעלי העניין עצמם.

הצומת שבו פוגש הצדק המאחה את הפגיעות המיניות, וביתר שאת – את הפגיעות המיניות בין בני נוער, הוא מאתגר נוכח אפיוניהם הייחודיים. עם זאת, בחמישה עשורים של הפעלת תהליכים של צדק מאחה במדינות שונות נמצאו יעילוּת בהפחתת רצידיביזם, בדגש על עבירות חמורות, לצד שביעות רצון שמביעים נפגעי עבירה באופן עקבי: המקום שלהם בתהליך, ירידה בתסמינים פוסט־טראומתיים וקשרים שהתעצמו. תנועת הצדק המאחה מציעה שלושה מנגנוני צדק: גישור פוגע–נפגע, היוועדות ומעגלים. היוועדות (conference) ידועה גם בשם קבוצת דיון משפחתית או קהילתית (family group conferencing / community group conferencing) – מפגש שבו נוטלים חלק הפוגע, הנפגעת, המנחה שהוא בעל הכשרה ייעודית ותומכיהם של הצדדים, לאחר שהפוגע קיבל עליו אחריות לפגיעה. ההיוועדות יכולה להתקיים לאורך שלבי ההליך הפלילי כהטיה(6) ממנו או כהשלמה לו. בסופה מגבשים הצדדים הסכם לתיקון ולאיחוי הפגיעות.

מבין המנגנונים של הצדק המאחה נמצאה יעילות גבוהה יותר להיוועדויות כאשר מדובר בקטינים עוברי חוק, בזכות אופייה הכוללני (אינקלוסיבי) שמאפשר עבודה בתוך מרחב של מערכות יחסים והנגשת טיפול ייעודי.

בין היוועדויות לפגיעות מיניות בקרב בני נוער

שיטת המשפט הישראלית מחריגה לפי שעה עבירות מין בקרב בני נוער מתהליכי צדק מאחה, למעט עבירות מעטות המתבצעות ברשת.(7)מבט משווה אל מדינות בעולם, אשר מנגישות צדק מאחה בפגיעות מיניות בקרב בני נוער, מלמד על שביעות רצון מצד המשתתפים. ממצאים אמפיריים מעידים על שביעות רצון גבוהה יותר של הנפגעות שעניינן נותב להיוועדות בהשוואה לאלו שעניינן נדון בבית המשפט – בזכות ההזדמנות שנוצרה לנהל דיאלוג, לשאול שאלות, לקבל תשובות, הכרה ותוקף בפגיעה שחוו, ולעיתים אף לקדם תיקון מסוים של היחסים שמאפשר חזרה לשגרה באופן שמתכתב עם תפיסת הצדק שלהן. ביחס לפוגעים, הגישה השיקומית המאפיינת את ההיוועדות נמצאה גורם המקדם שיעורי השתתפות גבוהים יותר של הפוגעים בתוכניות טיפוליות ייעודיות, עבודה על טיוב מערכות יחסים, וכפועל יוצא – סלילת הדרך לחזור לתפקוד נורמטיבי במשפחה ובקהילה. במספרים – 94% מהמקרים שהופנו למנגנוני היוועדויות הסתיימו בנטילת אחריות מלאה מצד הפוגע. משך הזמן שנדרש לצורך התדיינות בפני בית המשפט היה כפול מזה שנדרש לצורך יישוב הסכסוך במסגרת מנגנון ההיוועדות – נתון קריטי במרחב שמדבר "זמן ילד".(8) שיעורי הרצידיביזם שנמצאו היו נמוכים יותר בקרב פוגעים שנטלו חלק במנגנון ההיוועדות (48%) בהשוואה לאלה שעניינם הובא לפני המנגנון הפורמלי (66%). בהתאמה, שיעורי ההשתתפות בטיפול ייעודי בקרב פוגעים שעניינם הופנה להיוועדויות היו גבוהים יותר (למעלה מ־50%) בהשוואה לשיעורי ההשתתפות בקרב נערים שנשפטו (33%). ההשתתפות בתוכנית הטיפול הייעודית נמצאה הגורם המשמעותי ביותר להפחתת הסיכון להישנות הפגיעה – לעומת ענישה מרתיעה שנמצאה הגורם השכיח ביותר להישנותה.(9)

לא כל פגיעה מינית בין בני נוער תימצא מתאימה להליך ההיוועדות. מתחייבת התאמה של המנגנון ו"תפירה למידות" – כל מקרה לגופו. החל מעמידה בתנאי הסף הנדרשים – הסכמה מדעת ונטילת אחריות מצד הפוגע, דרך מיון מובנה ומוקפד של הפגיעות – טיפולוגיה מבוססת הקשר, עיתוי והשלכות. בהקשר זה עוצבה מערכת משפטית־טיפולית מיטיבה במקרים של פגיעות מיניות המבוצעות על ידי בני נוער, המבוססת על אמות מידה מנחות – צדק תלוי הקשר.(10) זוהי מערכת של צדק הקשרי המקדמת הנגשה של היוועדויות, כפוף לתהליך מדייק של מיון בין פגיעות מיניות שמתבצעות בקבוצת השווים, פגיעות מיניות בין אחים, פגיעות מיניות שמתבצעות במרחב קהילתי סגור ופגיעות מיניות המתרחשות במרחב הטכנולוגי. בהמשך פותח מנגנון ההיוועדות כמודל עבודה פרגמטי וייעודי שמתמקד במאפיינים הייחודיים של נערים ונערות ובצורכיהם, מבוסס תיאורטית ואמפירית ומושתת על פרדיגמה של צדק מאחה מבוסס זכויות, פרדיגמה המשלבת את העקרונות ביסוד תפיסת הצדק המאחה עם עקרונות הליבה של האמנה בדבר זכויות הילד – מודל מעגלים של צדק לאיחוי פגיעות מיניות בין בני ובנות נוער.(11) מודל זה מציג גישה משלבת וכוללנית המניחה במרכזה את עקרון טובת הילד, תפיסת הצדק של ילדים ותפיסת הצדק של נפגעי ונפגעות פגיעה מינית. הוא מושתת על סטנדרטים שהוצעו ליישום תהליכים מְאַחִים כוללניים בעניינם של ילדים נפגעי עבירה(12)

סיכום
מודל מעגלים של צדק מביא עימו בשורה לתחום עיצוב המדיניות של טיפול וענישה במקרים של פגיעות מיניות בין בני נוער במחויבות שלו לתפיסת הזכויות של ילדים ובהנגשת פרקטיקות עבודה ייחודיות הנדרשות לאיזון המורכב והעדין בין עקרון טובת הילד של הנפגעת, של הפוגע והאינטרס הציבורי. בשורה שצועדת צעד נוסף ברוח השינוי הנורמטיבי שנעשה בחקיקה, בעקבות פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין האונס בשומרת, אשר נחקק בזיכרון התודעתי והתרבותי שלנו בשינוי מילות שירו של דן אלמגור: "כשהיא אומרת לא – לזה היא מתכוונת!"