מצוות המכון
ענת אופיר
מנהלת תחום הכשרת המונים ומומחיות מניסיון חיים
בת 54,
קיבוץ גבעת חיים איחוד
נשואה לאמיל ואימא ל־3
עובדת סוציאלית
עובדת במכון חרוב 9 שנים
1. מהם האתגרים בתחום שאת עוסקת בו?
אני אחראית על פיתוח תכנים ופלטפורמות להכשרת המונים (תוכני העשרה מקצועית שמכון חרוב מנסה להנגיש לקהלים רחבים של אנשי מקצוע באמצעות פלטפורמות מגוונות, שאינן מצריכות נוכחות פרונטלית בהכשרות או בימי עיון). אני גם אחראית על תחום מומחיות מניסיון חיים, שבו מפתחים ידע המבוסס על ניסיונם של בוגרים שחוו פגיעות או הזנחה בילדותם, ומכשירים אותם להיות מרצים שיוכלו להשתלב בהכשרות לאנשי מקצוע ולקובעי מדיניות. בשני תחומים אלו לא הייתה לנו תורה סדורה. אנחנו לומדות מניסוי וטעייה וכותבות את התובנות תוך כדי תנועה. יש בכך הרבה יתרונות, כמו ראשוניות ויצירתיות, אך לא תמיד קל "להמציא את הגלגל". זה דורש ממני לצאת מאזור הנוחות ולהיות מוכנה לצאת להרפתקאות. זכיתי לעבוד במקום שמעודד מאוד יצירתיות וחדשנות.
2. מה עשית לפני שהתחלת לעבוד במכון, ולמה בחרת בתחום?
התחלתי את דרכי המקצועית כעו"ס אלימות בשירותי הרווחה בעיריית ירושלים, אך די מהר הבנתי שאני נמשכת לתחום של שינוי מדיניות. כך הגעתי למועצה לשלום הילד ושם מילאתי מספר תפקידים כמו ניהול מחלקת נציב פניות ילדים ונוער, פיתוח הדרכה וארגון כנסים. אני מרגישה שבשנות עבודתי במועצה התעצבה תפיסת עולמי המקצועית והחברתית, שרואה חשיבות בעבודה רב־תחומית השואפת להביא שינוי לקבוצות גדולות של ילדים שנפגעו או מצויים בסיכון. מכאן המעבר למכון חרוב היה טבעי מאוד עבורי ואפשר לי להתקדם בתחום ולהשפיע בכיוון חדש ומאתגר – הקמה של המיזם למניעת התעללות בילדים. עסקנו בפיתוח והפעלה של תוכניות מניעה חדשות כמו חממה חברתית ליוזמות מניעה, קמפיינים תקשורתיים, פיתוח מדד לשכיחות תופעת ההתעללות בילדים ועוד.
3. מה השתנה בך מאז התחלת לעבוד במכון?
כשעסקתי בהעלאת מודעות יצרתי קשרי עבודה טובים עם אנשים שנפגעו בילדותם, כדי לשלבם במאמצינו להעלות מודעות לתופעה. משם נפתח בפניי תחום מקצועי חדש של פיתוח ידע המבוסס על ניסיון החיים של מי שנפגעו בילדותם. מבחינתנו הם כבר לא "עדים", "נפגעים" או "שורדים". הם מומחים מניסיון חיים. אני מקבלת השראה עצומה מהעוצמות ומהכוחות שאותם מומחים מניסיון מצליחים לגייס לטובת ההתמודדות האישית עם הטראומה וכדי לשנות את יחס החברה לנפגעים. המאמצים המשותפים להשמעת קולם של מי שנפגעו בילדותם מחזקים את אמונתי שרק בעבודה משותפת יהיה אפשר להצליח להילחם במגפה כה שכיחה וקשה כמו התעללות בילדים והזנחתם.
4. ספרי על אחד הפרויקטים האחרונים שלך?
לפני שנתיים הייתי אחראית על הפקת הסדרה "טוב שסיפרת" – ערכת כלים דיגיטלית להורים ולמבוגרים משמעותיים במקרי חשד שילדים נפגעו. זוהי סדרת סרטונים קצרים שהפקנו עם עמותת "לתת פה" ועם נועה מימן, במאית שנפגעה מינית בילדותה. הם נגישים ללא עלות בפלטפורמות דיגיטליות, כי חשוב לנו שכל מי שצריך יוכל להיעזר בהם. לאחרונה הבנו שיהיה נכון להפיק סדרה כזו לקהל יעד של הורים ומטפלים לילדים עם מוגבלות, כדי להגביר את מוגנותם של הילדים החשופים ביותר לפגיעות ולניצול. בימים אלו הקמנו צוות רב־מקצועי שעובד על התאמות התוכן ואני מקווה שנצליח להפיק סדרה נחוצה כזו עבור אוכלוסייה הסובלת ממחסור גדול במשאבים.
לקריאה נוספת בנושא
לערכת הכלים "טוב שסיפרת", להורים ומבוגרים
משמעותיים במקרי חשד שילד/ה נפגעו, היכנסו ללינק:
https://bit.ly/4dy2y2v