משרד הבריאות

מאז אירועי 7 באוקטובר מדינת ישראל מתמודדת עם אסון ביטחוני, לאומי וחברתי אדיר היקפים ומרובה נפגעים. מערכת הבריאות נדרשת להתמודד עם גודל האסון ולתת מענה לצרכים המרובים העולים ממנו. מאמר זה יתאר תהליכי עבודה המכוונים לילדים – במערך טיפות החלב, בקופות החולים ובשירות הארצי לעבודה סוציאלית.

מערך טיפות החלב

במערך טיפות החלב בישראל מאות תחנות שבהן ניתנים שירותי בריאות הציבור למשפחות ברצף – מתכנון ההיריון והלידה ועד גיל שש, והם כוללים הדרכה וליווי בנושאי חיסונים, מעקבי גדילה והתפתחות וייעוץ בסוגיות הוריות. עם פרוץ המלחמה, ולנוכח סגירת תחנות בהתאם להנחיות פיקוד העורף, פעילותן השוטפת עברה שינוי משמעותי כדי להתאים את המענים לצרכים החדשים ולאוכלוסיית המפונים. כדי לספק מענה מיטבי ולהבטיח שירות נגיש וזמין, שופרה מערכת התיעוד הרפואי כך שהיה אפשר לראות את כלל החיסונים שקיבלו המטופלים גם מגורמי טיפול אחרים. שינוי זה, בשל תרומתו, אומץ גם לימי השגרה.(1) הוקמו תחנות במרכזי מפונים, לצד הרחבת השירות בתחנות הקיימות, בדגש על תמיכה רגשית מוגברת וסיוע למשפחות בסיכון המתמודדות עם קשיים שהחריפו בעקבות המלחמה. אחד האתגרים היה איתור ילדים נפגעי הזנחה ואלימות במשפחה, שנעשה על ידי האחיות בשיתוף עובדות סוציאליות מרכזות תחום אלימות במשפחה ופגיעות מיניות בלשכות הבריאות.            

קופות החולים

בקופות החולים, בשגרה, המפגשים של המטפלים עם ילדים מתרחשים בשתי זירות עיקריות: במכונים להתפתחות הילד ובמרפאות לבריאות הנפש לילדים ונוער. העבודה נעשית עם הילדים וגם עם ההורים, כדי שאלו יוכלו להוות עבורם מקור של הכלה ואמפתיה לצורך ויסות רגשי, חיזוק תחושת יציבות, תפקוד רציף ועידוד החזרה לשגרה.

מאז תקופת הקורונה המערך להתפתחות הילד בקופת החולים ״מכבי״, אשר עובד עם אוכלוסיית הורים וילדיהם בני 6-0, נותן מענה טיפולי מקוון. עם פרוץ המלחמה עברו העובדים מייד למתכונת עבודה מהבית באופן שהבטיח רצף טיפולי. המערך יזם פעילויות ייחודיות, כגון וובינר למטפלים ממקצועות הבריאות, בשיתוף צוות הפסיכולוגים של המכון, בנושא עבודה עם הורים וילדים במצבי חירום,
וכן וובינר בנושא "ההורה כממד רגשי", למתן כלים להורים לילדים עם עיכוב התפתחותי להתמודדות מיטיבה בעת מלחמה.

במערך בריאות הנפש לילדים ולנוער בקופת החולים "מכבי" נעשו מהלכים לייצוב הצוותים לחזרה לתפקוד מהיר, תוך כדי אומדן צרכים למטופלים החדשים שהציגו מאפיינים נפשיים ייחודיים. זאת, לצד שמירה על שגרת הטיפול באוכלוסיית הילדים שטופלו טרם המלחמה, אשר חוו בחלקם החמרה במצבם. פותחו מענים ייחודיים ומהירים למפונים בים המלח, במרכז ובאילת, נעשה גיוס מהיר של מטפלים לצורך הרחבת המענה הקיים לצד יישוג מטופלים נפגעי הקו הראשון, ונפתחו קבוצות טיפוליות מבוססות פרוטוקולים לטיפול בתגובות נפשיות. התקיימו, ועדיין מתקיימות, הכשרות לצוותי בריאות הנפש בנושאי טראומה, אבל וחרדה, לצד הכשרת רופאים ראשוניים וצוותי סיעוד להתערבות במצבים נפשיים נפוצים.

עם פרוץ המלחמה נפתח "קו חם" אשר סיפק מענה טלפוני נפשי לכלל אוכלוסיית המבוטחים, ופניות רבות עסקו במצבי לחץ וחרדה בקרב ילדים ומתבגרים בני 18-0. הקו אויש על ידי עובדים סוציאליים לצורך הדרכת הורים שעסקה בנרמול תגובות, הסבר פיזיולוגי, לימוד כלים להרגעה, נשימות ודמיון מודרך. בעת הצורך התקיימה התייעצות עם פסיכיאטר, פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים לצורך התערבות קצרת מועד.

השירות הארצי לעבודה סוציאלית

משרד הבריאות הוא חוליה משמעותית ב"מנהלת החטופים והשבים" שהוקמה בעקבות אירועי 7 באוקטובר. במבצע "דלתות שמיים" ריכזה המנהלת את תהליך קליטת השבים משבי חמאס לישראל, לרבות קליטת 38 ילדים בארבעה בתי חולים שנדרשו להיערכות ייעודית לקליטתם. השירות הארצי לעבודה סוציאלית במשרד הבריאות ניסח פרוטוקול טיפולי, ראשון מסוגו בעולם ורגיש במיוחד, לטיפול בילדים השבים ובבני משפחותיהם. פרוטוקול זה עוסק בהתערבויות הנדרשות ובאופן ביצוען, בתזמון ההתערבויות, בשיח המקדים עם בני המשפחה ובהתוויית סביבה קולטת נעימה ומרגיעה. בתי החולים עברו סימולציות מקדימות להטמעת הפרוטוקול כדי להיערך כראוי, במלוא העוצמה, לרגע האמת שבו ייקלטו הילדים בבתי החולים. יחד עם מנהלי תיקי המשפחה ונציגי הרווחה הוכנה מבעוד מועד טבלת מידעים רפואיים ופסיכוסוציאליים לטובת היערכות מרבית של בתי החולים ושל גורמי קהילה, בהתאמה וברגישות גבוהה למכלול צורכי הילדים. טבלה זו כללה סוגיות רפואיות, מסירת בשורות מרות, זיהוי סוגיות משפטיות ייחודיות ומיפוי של מקורות תמך ומשאבים.

לשם יצירת רצף טיפולי הדוק, בנה משרד הבריאות בשיתוף קופות החולים פרוטוקול ליווי לכל ילד, שמבוצע על ידי אחות מתאמת עם שחרור הילדים מבתי החולים לקהילה. זו ממשיכה ללוות את הילדים ובני משפחתם סביב צורכיהם הרפואיים והחברתיים, לצד גורמי מעטפת אחרים: עו"ס רווחה, עו"ס שיקום, מנהל/ת תיק משפחה, אזרח מלווה ונציג משרד החינוך. מעטפת זו מסייעת בניטור מצבם המשתנה של הילדים, ומספקת תמיכה בכל הנדרש.

לסיכום, משרד הבריאות ממשיך לספק מענה שוטף לכלל האוכלוסייה. המציאות החדשה הדגישה ביתר שאת את חשיבותו של טיפול רפואי מיודע טראומה בכלל וטראומה מינית בפרט, בשל שכיחות התופעה בחברה ובשל הצרכים הרפואיים והנפשיים הנובעים ממנה. משרד הבריאות שואף למצֵב את מערכת הבריאות כמערכת מיודעת טראומה, ועוד טרם המלחמה פיתח תוכנית ייעודית להכשרה והדרכה של צוותים בנושא טיפול מיודע טראומה מינית. הכשרה זו מיושמת בימים אלו באופן נרחב.