בזכות הקול
הוועדה הציבורית לשינוי מדיניות ביחס לפגיעה מינית בתקופת הילדות
הגל השני – ילדים עם מוגבלות
גל פרידמן־האוזר*
ינואר 2026
רקע – הגל הראשון
הוועדה הציבורית לשינוי מדיניות ביחס לפגיעה מינית בתקופת הילדות הוקמה בישראל באוגוסט 2020 בהשראת ועדה דומה בגרמניה. מטרת הוועדה הייתה לייצר שינוי חברתי ומדינתי עמוק בישראל בכל הנוגע להכרה, למענה ולתיקון שניתן לנפגעי ונפגעות פגיעה מינית בילדותם.
עבודת הוועדה משקפת את התפיסה שלפיה תהליך משמעותי לשינוי המדיניות ולשיפור השירותים לילדים וילדות נפגעי התעללות חייב להתבסס בראש ובראשונה על איסוף ושמיעה של החוויות של מי שנפגעו בילדות, שכן סיפורי החיים והעדויות שלהם מכילים מידע, ידע ותובנות שאינם נמצאים במקורות המידע הקיימים. הוועדה רואה באנשים אלו מקור ידע חיוני על תפקודן של המערכות החברתיות והמשפטיות – לפיתוח מדיניות שמגינה טוב יותר על ילדים.
במסגרת הגל הראשון לפעילות הוועדה נאספו עדויות של יותר מ־500 אנשים שנפגעו מינית בילדות. העדויות הקשות חשפו דפוסים חוזרים של שתיקה, חוסר אמון במערכות והיעדר מרחבים בטוחים לשיתוף. דוח הוועדה, שפורסם בדצמבר 2021, מכוון זרקור אל החוויות, התפיסות והנרטיבים של הנפגעים, ומביא המלצות קונקרטיות ויישומיות לשינוי מדיניות בתחומי הרווחה, החינוך, הבריאות והמשפט. מאז הגשת הדוח פועלת הוועדה להפיץ את ממצאיו ולקדם את הטמעתם במערכות השונות, כדי לחולל את השינוי המבוקש.
הפער
בד בבד עם הצלחתו של הגל הראשון, עלה והתברר פער של ממש: כמעט שלא התקבלו עדויות מאנשים עם מוגבלויות, אף על פי שילדים וילדות עם מוגבלויות הם קבוצה ידועה, במחקר ובשדה, כאחת האוכלוסיות הפגיעות והמושתקות ביותר. מחקרים מראים שלילדים אלו יש סיכוי כפול לחוות התעללות לעומת בני ובנות גילם ללא מוגבלות, וכי לפחות שליש מהם יחוו צורה כלשהי של פגיעה. במקרים רבים מדובר בפגיעות מתמשכות וחוזרות מצד גורמים שונים שבאים עימם במגע יומיומי. היעדרן של עדויות מקרב אוכלוסייה זו איננו מעיד על היעדר פגיעה אלא על חסמים מערכתיים וחברתיים עמוקים הכוללים תלות במבוגרים, סטיגמות, חוסר נגישות של תהליכי חקירה וטיפול וכן תפיסות מוטעות של אנשי מקצוע בנוגע ליכולת ההבעה של ילדים עם מוגבלויות ולאמינותם. מחקרים מעידים כי הקושי בגיוס משתתפים עם מוגבלות בגל הראשון של הוועדה עשוי להצביע על כך שתופעת הפגיעה בילדים עם מוגבלות דורשת התייחסות ייחודית ומותאמת.
הגל הנוכחי
הגל השני של הוועדה, שיצא לפועל בשנת 2025, נועד להדביק את הפער שעלה בגל הראשון, והוא מציב במרכז את שמיעת קולם של אנשים עם מוגבלויות שחוו פגיעה מינית בילדותם, ובעיקר אנשים אוטיסטים ואנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית. למיטב ידיעתנו מדובר במהלך חלוצי בקנה מידה בין־לאומי. בשלב זה בחרה הוועדה להתמקד באוכלוסיות אלו מתוך הבנה שלא יהיה נכון לכרוך יחד את כל סוגי המוגבלויות, ושבדעת הוועדה להתמקד בעתיד, עם השלמת הגל הנוכחי, בילדים בעלי מוגבלויות נוספות.
אסטרטגיית הפעולה
הגל הנוכחי מאופיין בגישה חדשנית שיתופית ונגישה: לצד החוקרות ממכון חרוב ומהאקדמיה פועלים חוקרים עמיתים: אנשים עם מוגבלויות שמשתתפים בכל שלבי המחקר, מתכנון השאלות ועד ניתוח העדויות. גישה זו מבטיחה שהמחקר יתבצע עם הקהילה, בשיתוף פעולה, ולא על הקהילה, מתוך הכרה בידע המקצועי הנרכש מניסיון חיים אישי ומתוך ראיית המטרה – שעבודת הוועדה וממצאיה ישקפו בצורה המיטבית את העמדות והצרכים של חברי וחברות הקהילה.
הנגשת העדויות
הוועדה מקדישה תשומת לב מיוחדת להנגשה. נבנו כלים מותאמים המאפשרים לכל משתתף לבחור כיצד לשתף את סיפורו: באמצעות ריאיון אישי או דרך מילוי טופס מקוון אנונימי ונגיש עבור מי שאינו יכול להתבטא באופן מילולי. החומרים נכתבו בשפה פשוטה ובהירה ובהתייעצות עם קבוצת החוקרים העמיתים. הושם דגש על יצירת חוויה בטוחה ותומכת עבור כל מי שבוחר לשתף את סיפורו, כדי להבטיח שכל עדות תוכל להישמע ללא מחסומים.
מטרות הוועדה
הוועדה הציבה לעצמה כמה מטרות השזורות זו בזו:
- לתת במה ציבורית לאוכלוסייה שקולה כמעט שאינו נשמע, ולכוון זרקור אל החוויות והתובנות שלה;
- להרחיב את הידע הציבורי והמקצועי על חוויותיהם של אנשים עם מוגבלויות שנפגעו מינית בילדותם, ועל המכשולים המונעים חשיפה של הפגיעה וקבלת סיוע;
- לקדם שינוי מדיניות שיבטיח – לילדים ולבוגרים עם מוגבלויות שנפגעו – מענה מותאם ונגיש בכלל המערכות: במערכות החינוך, הרווחה, הבריאות והמשפט.
חברות הוועדה
מנהלת הוועדה, כפי שהיה בגל הראשון, היא פרופ' כרמית כץ, מנכ"לית מכון חרוב ופרופסור בבית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש ברוואלד באוניברסיטה העברית בירושלים; יושבת ראש הוועדה היא השופטת בדימוס נאוה בן־אור; רכזת הוועדה היא עו"ס גל פרידמן־האוזר. חברות נוספות בוועדה הן עו"ד עופרה בן מאיר, ד"ר נאדיה מסארווה, גב׳ תמר צ'רקה וד"ר יעל קרני־ויזל.
הקול הקורא: הצטרפות ליצירת שינוי
בימים אלו מופץ קול קורא להשתתפות בגל הנוכחי. הקול הקורא מזמין אנשים עם מוגבלויות, שחוו פגיעה מינית בילדותם, לשתף את סיפורם. ההשתתפות נעשית בצורה דיסקרטית, נגישה ומותאמת לצרכים האישיים.
הוועדה רואה באיסוף העדויות צעד ראשון בתהליך של תיקון חברתי. כל עדות – בשיחה, בכתב או באמצעי תקשורת חלופי – מוסיפה נדבך משמעותי להבנת התמונה הרחבה ולבניית מדיניות שמגינה על כל הילדים באשר הם, ומכבדת את זכויותיהם.
לצפייה בקול הקורא ולקריאה נוספת על הוועדה לחצו כאן.
סיכום: להקשיב, ללמוד, לשנות
הגל השני של הוועדה הציבורית מסמן שלב חשוב בהתפתחות השיח הציבורי והמקצועי על פגיעה מינית בילדות ובמימוש הזכות להשמיע את קולם של נפגעים עם מוגבלות. הוא מדגיש כי שינוי אמיתי מתחיל בהקשבה כנה לקולות שלא נשמעו, ובמחויבות לתרגם את הקולות הללו למדיניות, חינוך ופרקטיקה שמכירים באנושיות ובזכות לשוויון של כל ילד וילדה.
בתהליך שיתוף ציבור רחב ואמיץ אנו מבקשות להציב בקדמת הבמה את זכותם של ילדים לחיים ללא אלימות!
גל פרידמן־האוזר היא רכזת פיתוח ידע במכון חרוב ודוקטורנטית בבית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש ברוואלד באוניברסיטה העברית בירושלים. תחומי המחקר המרכזיים שלה עוסקים בילדים עם מוגבלות, ובעיקר בתופעות של התעללות והזנחה בקרב אוכלוסייה זו. לגל ניסיון מקצועי בעבודה טיפולית עם ילדים בסיכון ועם ילדים עם מוגבלויות במסגרות חינוכיות וטיפוליות מגוונות.
להצטרפות לניוזלטר שלנו