ביקור בית
מחיבור חזק לאדמה אפשר לצמוח לגובה
ראיון עם אושרי שרעבי וגידי וולפסון מנהלי חוות רימון – חווה חקלאית טיפולית לנוער נושר.
מאת – ד"ר גל אבני ברלב
אושרי שרעבי
בן 44, מקיבוץ בארי
נשוי לטל ואב לרביד, רוני ועוז
ממקימי עמותת חוות רימון
עובד עם נוער בסיכון ובחינוך 21 שנים
גידי וולפסון
בן 43, ממושב שפיר
נשוי לאורית ואב לגיא, רוני, יעלה וארבל
הצטרף לחוות רימון ב־8 באוקטובר
עובד עם נוער בסיכון זה 20 שנים
אושרי שרעבי מנהל מקצועי בחווה, ממקימי כפר הנוער "העוגן הקהילתי" בבאר שבע. בעברו ניהל את קורת הגג "בראשית", עבד בכפר הנוער "קדמה" וניהל את מערכת החינוך של קיבוץ בארי.
גידי וולפסון מנהל את חוות רימון. עבד 18 שנים בחסות הנוער וניהל בתשע השנים האחרונות את הוסטל "בית אשל" בבאר שבע.
"מטפלים במי שמגיע מרצונו, בנערים ונערות שנשרו ממסגרות חינוך או היו מנותקים.
התפקיד שלנו הוא להגביר את החוסן שלהם, למנוע הסלמה ולשנות את אורח חייהם"
ש: איך נולד רעיון החווה הטיפולית לבני נוער?
אושרי: הסיפור התחיל עם היזם והמנכ"ל ניר אמיתי, איש הכספים והיזם עידן דטהר, ואיתי. ב־2016 נכח ניר בפיגוע קשה בתל אביב, בו נרצחו אלון בקל ושימי רוימי ז"ל ונפצעו רבים. הפיגוע השפיע עליו עמוקות והוא בחר להשתחרר בדרגת רב־סרן לאחר 17 שנות שירות כקצין וכמפקד בצה"ל (כיום קצין מבצעי במילואים). הוא הקים את החווה האקולוגית – חלום חייו. ניר בן קיבוץ להב שכל חייו עבד בחקלאות, מחובר לאקולוגיה ולשמירת הסביבה, ומאמין בחיזוק הנגב. זה היה לאחר הקורונה, קראנו את דו"ח מבקר המדינה, הסתובבנו ברשויות באר שבע, נתיבות וקריית גת, והבנו שיש מאות בני נוער במצוקה, ללא מענים יומיים ושהפתרונות הקיימים הם חוץ־ביתיים בלבד (בפנימיות, הוסטלים וכדומה) אבל לא בקהילה. חוות רימון שביער להב מציעה לאוכלוסייה הטרוגנית שחלקה חוותה טראומות מסגרת יום המחוברת לקהילה. בני הנוער מגיעים בבוקר, לעבוד בחקלאות וחוזרים הביתה – אפשרות שלא הייתה בדרום. בדצמבר 2021 נקלט הנער הראשון. כיום לעמותה שלושה תחומי פעילות: בני נוער, מניעה וטיפול פוסט־טראומה וחיזוק חוסן הקהילות בנגב המערבי.
"הטיפול הוא בעיקר באמצעות החקלאות – אנחנו מאמינים שמחיבור חזק לאדמה ולשורשים אפשר לצמוח גבוה"
ש: מי קהל היעד שלכם?
גידי: מטפלים במי שמגיע מרצונו, בנערים ונערות שנשרו ממסגרות חינוך או היו מנותקים. התפקיד שלנו הוא להגביר את החוסן שלהם, למנוע הסלמה ולשנות את אורח חייהם. ההפניות מגיעות משירות מבחן, מעובדים סוציאליים בקהילה, מקב"סים ומהורים.
החווה פתוחה גם לקהל הרחב בימי שישי ובחגים לקטיף עצמי בהנחיית בני הנוער. אפשר לקנות, קפה מאפים ופיצות שמכינים מתוצרת החווה. הפעילויות לקהל מתעדכנות באתר שלנו.
"בלהאכיל יש אלמנט של נתינה ואהבה. בהיררכיה של המטבח מלמדים מוסר עבודה שמכין לעולם התעסוקה. מי שמסיים יוכל לעבוד בכל מטבח בארץ"
ש: מי הצוות שפועל בחווה?
גידי: הצוות הבוגר כולל אותי, סגן מנהל וצוות מדריכים. יש מנהלי תחומים, כמו המטבח הטיפולי והחקלאות, מנהל פרויקטים ומנהלת בית ספר. יש שלוש קבוצות ולכל קבוצה מדריך. בצוות הצעיר יש 12 ש"שינים וארבע בנות שירות. בצוות הטיפולי יש שתי עובדות סוציאליות שמטפלות בבני הנוער ומלוות את הצוות. מגיעים גם מתנדבים מחיל האוויר וממקומות נוספים. כל הצוות עובר הכשרות טיפוליות, ויש אנשי טיפול עם הכשרה קלינית.
ש: אילו תכנים טיפוליים אתם מציעים?
הטיפול הוא בעיקר באמצעות החקלאות –אנחנו מאמינים שמחיבור חזק לאדמה ולשורשים אפשר לצמוח גבוה. עבודת אדמה יצרנית בסביבה חינוכית טיפולית עוזרת לשנות דפוסי התנהגות, להתמודד עם קשיים, להפיק לקחים ולהעצים. כמו גם חוויה השלכתית לכל העשוי להתרחש במציאות הפנימית והחיצונית שלהם. בני הנוער מקבלים שכר ורואים שעבודתם מוערכת, עגלת הקפה שלנו מדורגת כאחת מ־15 הטובות בארץ.
גידי: יש גם מטבח טיפולי. בלהאכיל יש אלמנט של נתינה ואהבה. בהיררכיה של המטבח מלמדים מוסר עבודה שמכין לעולם התעסוקה. מי שמסיים יוכל לעבוד בכל מטבח בארץ. האירוח בחווה מלמד לעבוד עם קהל ולהתמודד עם אנשים, להיות סבלניים ותקשורתיים.
אושרי: לאחרונה פתחנו את פרויקט "היל"ה", שילוב עבודה עם השכלה של בגרות חלקית או מלאה. הרעיון בא מבני הנוער, חוויית ההצלחה בחקלאות הובילה לרצון להתקדם ולהצליח גם בלימודים.
גידי: אנחנו מתכננים בגרות חמש יחידות בחקלאות. זה מחבר בין הידע התיאורטי לעשייה היומיומית. בני הנוער מעוניינים להיות נורמטיביים ולמידה לבגרות היא חלק מזה.
לאחר 7 באוקטובר עלתה בקשה מבתי ספר ומתנועות נוער ביישובי העוטף לקבל מהטוב שיש לחווה להציע. כיתות מאופקים הגיעו ל־6 או 8 מפגשים, לעיבוד המקרים הקשים שנחשפו אליהם. קבוצות משדרות, מגני הילדים של בארי, ומכיתות א' וב' הגיעו לימים חוויתיים ומחזקים. בני הנוער שלנו אירחו את הקבוצות, תכננו והשתתפו בטיפול בהן – היו הצד הנותן.
ותוכנית נוספת לליווי בוגרים. התהליך ממשיך גם למסגרות שיגיעו אליהן לאחר השהות כאן.
ש: מהי שגרת הטיפול ביומיום?
בשש וחצי אוספים מהבתים. מתחילים לעבוד כקבוצה בשבע וחצי, בהתאם למזג האוויר. אחרי ארוחת בוקר בתשע עוברים למשימות אישיות. חלק מתחילים ללמוד בקבוצות קטנות, לאחר שפרקו אנרגיה בחקלאות רמת הקשב גבוהה. ב־12:30 מתכנסים לשיחת סיכום יום, ואחריה ארוחת צוהריים. היום מסתיים ב־14:00 בחווה, אבל הקשר ממשיך. המדריכים מגיעים לפעילויות בישובים, במושבים ובקיבוצים באזור. יש להם ברשויות קורסים והכשרות, כמו קורס יזמות עסקית, פגישות עם המדריכים, ביקורי בית, עבודה עם המשפחות. אנחנו מקיפים את כל החיים שלהם, רואים מה קורה בבית, מקשרים עם הקהילה והרווחה. אם רואים משהו חריג, מדווחים. אם צריך עזרה בבית, נמצא פתרונות בקהילה.
"אנחנו מקיפים את כל החיים שלהם, רואים מה קורה בבית, מקשרים עם הקהילה והרווחה.
אם רואים משהו חריג, מדווחים. אם צריך עזרה בבית, נמצא פתרונות בקהילה"
ש: עם אילו אתגרים התמודדתם בעקבות השבעה באוקטובר?
אושרי: בשבעה באוקטובר עברנו טראומה כאומה וכמדינה בכל המעגלים. באותה שבת היינו משפחתי ואני בבית בקיבוץ בארי, חולצנו כעבור למעלה מ-20 שעות, מאז כולנו חיים במציאות של טראומה משותפת ומתמשכת.
באותה שבת נרצחה בקיבוץ בארי אדריאן נטע, שהייתה חלק ניכר מההקמה, מתנדבת קבועה וסוג של אמא לבני הנוער בחווה. איבדנו גם את לירן אלמוסנינו, שהקים וניהל את חוות להב, לירן נהרג בהגנה על ישובי העוטף כאיש מילואים בכוחות לוט"ר, אלה אובדנים שכואבים לכולנו. בתחילת המלחמה בעזרת הכשרת מכון חרוב, שהותאמה לזמן הזה, יחד עם עדי רקנטי ויהודית חזן העו"סיות, הצלחנו לא לאבד בני נוער ומאז הצטרפו חדשים.
ש: האם יש עוד תוכניות לעתיד?
לפני שנה וחצי הקמנו את חוות להב עבור חיילי צוק איתן בפוסט־טראומה. כיום החווה על שמו של לירן אלמוסנינו ז"ל. יותר מ־1,500 איש עברו בחווה תהליכי עיבוד לחימה. עו"ס אמיר דלומי, מנהלה הקליני של חוות רימון, בנה את התוכניות וגיא אלקין מנהל אותה כעת.
הקמנו גם את חוות שקף, שפז פרטוש מנהלת, ואנחנו מתכננים מתחמים נוספים ליד קיבוץ אור הנר ורעים. אנו מאמינים שתהליכי חינוך, טיפול ושיקום באמצעות עבודה חקלאית וחיבור לקהילה עוטפת, יוצרים סביבה מרפאת ומעוררת השראה.
בחודש הבא נהיה שותפים למירוץ מחוות רימון למען נפגעות השבעה באוקטובר בשיתוף עם מסל"ן.
"אנשים שעברו אימה, חייהם מטלטלים כים סוער. אנשי טיפול נדרשים לאומץ רב להיות במגע עם הסיפורים ולפגוש אותם בלב ים, מעל מעמקים מהם היה רצו להימנע. אנחנו יוצאים לפוגש לוחמים ובני נוער לוחמים ומלמדים אותם שהמרחבים מרפאים גם אם עדיין לא מצאו יבשה, להרגיש שייכים ומשמעותיים לסובב אותם.
אנו מייחלים שישובו אחינו החטופים מי בחיים ומי למנוחת עולמים, "ונשוב הביתה". (אושרי שרעבי)
*חשוב לציין שלעבודה שלנו שותפים רבים ואנו זוכים לליווי משמעותי על ידי גורמים וגופים רבים להם אנו מוקירים תודה מעומק הלב.
"לפני שנה וחצי הקמנו את חוות להב עבור חיילי צוק איתן בפוסט־טראומה. כיום החווה על שמו של לירן אלמוסנינו ז"ל. יותר מ־1,500 איש עברו בחווה תהליכי עיבוד לחימה"
לפרטים נוספים ויצירת קשר עם חוות רימון – https://bit.ly/3MqVgRw