אנו שמחות להציג את הגיליון הרב נושאי החדש של כתב העת נקודת מפגש, גיליון 25. בגיליון זה מגוון מאמרים שנכתבו מנקודת מבטם של אנשי מקצוע מפרופסיות מגוונת הפוגשים ומטפלים בילדים נפגעי התעללות.

מאמרה של ד"ר חניתה קושר ששימשה כמנהלת שלוחת חרוב בטולסה אוקלהומה, ארצות הברית מצביע על ההבדלים שהיא מוצאת בין מערכת הגנת הילד בין ישראל לארצות הברית. באמצעות ההשוואה ד"ר קושר מנסה להבהיר היכן נוכל להשתפר ואילו הצלחות כדאי לשמר.

עו"ד אשרת שהם כותבת במדור המשפטי מאמר על התיקון לחוק בעניין חיסיון טיפולי, תיקון לפקודת הראיות ותיקון עקיף לחוק זכויות נפגעי עבירה מדובר בבשורה של ממש הן בשמירה המיוחדת על חומרים טיפוליים בעבירות מין ואלימות חמורה במשפחה והן במתן קול לנפגע העבירה בנושא רגיש זה ובאפשרות המלאה להשמעתו.

עו"ד יעל כהן רימר כותבת תגובה וביקורת על מאמרה של איירס (Ayers, 2020) (1) שמציעה להשתמש בקריאת שירה (poetry) כחלון לטראומת ילדות, ובקריאת שירה שנכתבה על ידי שורדי טראומה – כאמצעי חינוכי לעורכי דין ושופטים.

מיאדה קרגי'וואלי מסכמת את מחקר התיזה שלה שעוסק בהזנחה רפואית, זיהוי ומניעה – דרך עיניהם של ילדים בחברה הערבית. היא מצאה ששיתוף ילדים בבירור הסוגיה של הזנחה רפואית הוא קריטי לשם הבנת מניעתה של תופעה שפעמים רבות סמויה מהעין וקשה לאיתור.

תוצאותיה של תופעת ההתעללות בילדים הן רבות ומשתרעות על תחומי חיים רבים של הילד ועתידו. טלטול תינוקות הוא אחד הקשים שביניהם כיוון שפעמים רבות פגיעות מסוג זה הן בלתי הפיכות. מאמרן של ד"ר חווה גדסי ורבקה כהן מבקש להאיר לאנשי מקצוע  כיצד הסברה ותמיכה בהורים עשויה למנוע פגיעות קשות מסוג זה.

בשנים האחרונות עולה שוב ושוב המציאות הכואבת של אלימות כלפי ילדים במסגרות חינוך לגיל הרך. בחרנו לעסוק הפעם בנושא ממספר זוויות:

עו"ס מיכל אביעד שחקרה בעבודת התיזה שלה את תפיסותיהם של הורים שילדיהם עברו התעללות מסגרות לגיל הרך מסכמת את ממצאי מחקרה עם המלצות פרקטיות כדי להביא למיגור התופעה.

שני מאמרים נוספים , מאמרן של עו"ד דניאלה זלוטניק רז ועו"ד ועו"ס מיטל בק – מסכמים את תמונת המצב הקיימת היום בתחום המשפט ומאמרן של פרופ׳ תרצה יואלס, פרופ' איתי ברגר,

ד״ר סיגל קני – פז, עו"ד ורד וינדמן ועו"ד ליה קוק מסכם נייר עמדה שנכתב בעניין השפעת חשיפת פעוטות לאלימות במסגרות חינוכיות עם המלצות.

ד"ר סיגל קני פז אף כותבת על "איים" של התקשרות בטוחה – פעולות רגשיות וקונקרטיות שמטרתן לספק מצבים כמו 'הוריים' להורה שחווה קשיים ואירועים טראומטיים בילדותו ולספק לו חוויה של ניראות במטרה להפחית מצבי סיכון.

עוד מאמרים עוסקים בטיפול בילדים שנפגעו מינית. גם במקרה זה ילדים בגיל הרך. בשני תיאורי מקרה מציגים בפנינו הכותבות כלי טיפולי חשוב לטיפול בילדים בגיל הרך שנפגעו מינית – טיפול באמצעות משחק וטיפול באמצעות אומנות: נעמה אלפרוביץ כותבת על מקרה בו טיפלה באמצעות משחק.  ואילו רחל טל מעודד כתבה על טיפול באמצעות אומנות. 

למרות שלרוב מטפלים מציעים התבוננות אקולוגית על מצבי סיכון של ילדים ובני נוער הרי שרוב ההתערבויות בפועל הן בעלות אופי אינדיבידואלי. ד"ר שירלי בן שלמה כותבת במדור המחקרי על גישתה של ד"ר פירמין בנושא הגנה על ילדים ובני נוער בתוך ההקשר בו הם חיים.

בשנתיים האחרונות מכון חרוב מקיים הכשרת מרצים – "מומחים מניסיון חיים" – מרצים שנפגעו בילדותם ודרך סיפורם האישי מאפשרים לנו, אנשי המקצוע, להבין ולו באופן חלק את עולמם ואת חוויותיהם. הם משמיעים את קולם במיוחד כדי לשנות את מצבם של ילדים נפגעי התעללות. סמדר לאופר והילית אשכנזי מתארות רשמים וחוויות מהכשרה זו. מכן חרוב משתמש במרצים אלה בהכשרות שלו לצד מרצים אנשי מקצוע.

קריאה נעימה ומועילה!