המחסור בעובדים סוציאליים
במערכת הגנת הילד

עובדים סוציאליים בשירות הציבורי – תמונת מצב

העובדים הסוציאליים עומדים בחזית מערכת הרווחה. עם זאת, בשנים האחרונות גובר הקושי לגייס ולאייש תקנים של עובדים סוציאליים, גוברת גם השחיקה בקרבם, ירידה במוטיבציה שלהם להצטרף למגזר הציבורי ותחלופה רבה של אנשי מקצוע (קורא ואח', 2023). מגמות אלו מתרחשות בד בבד עם גידול בצרכים, מה שמוביל לפגיעה בזמינות השירותים ובאיכות הטיפול והמענה הניתנים לילדים נפגעי התעללות והזנחה.

נתונים חלקיים, תמונה חלקית

למרות ממדיו המדאיגים של המחסור, אין היום מאגר מידע שלם ומעודכן שיכול לשקף את היקף הבעיה. במהלך איסוף הנתונים למאמר זה התקשינו למצוא נתונים מדויקים ומקיפים על המחסור באנשי מקצוע ועובדים סוציאליים המטפלים בילדים בסיכון. להערכתנו, למחסור יש שתי סיבות עיקריות: ראשית, פרסום חסר של נתונים שמתמקדים באופן ספציפי בקושי לאייש תקנים של עו"סים ואנשי מקצוע אחרים בתחום הטיפול בילדים ובני נוער בסיכון במערכת שירותי הרווחה האישיים. המשרד אומנם מפרסם נתונים על מחסור באיוש משרות של עו"סים, אך הם אינם מפולחים לפי סוג עיסוק (למשל, עו"ס לחוק נוער). שנית, מרבית העו"סים שעובדים עם ילדים בסיכון במערכת רווחת הילד מועסקים בשירותים מופרטים (עמותות מפעילות), ולפיכך הנתונים על כוח האדם החסר מפוזרים בין מאות, ואולי אף אלפי, עמותות המספקות שירותים לילדים נפגעי התעללות והזנחה, מה שמקשה לתעד ולאסוף את הנתונים הללו. לנוכח כל אלה, יש להתייחס לנתונים המוצגים להלן כנתונים חלקיים בלבד, ויש חשיבות בהמשך האיסוף של נתונים מדויקים יותר על התופעה.

מחסור כללי בכוח אדם בשירותי הרווחה ובעיקר בעובדים סוציאליים

נכון לשנת 2025, בישראל  רשומים כ־48,000 עובדים סוציאליים, פחות ממחציתם מועסקים במגזר הציבורי. דוח עדכני של ההסתדרות מלמד כי יש היום כ־1,000 תקני עו"ס לא מאוישים בשירותי הרווחה ברשויות המקומיות (ההסתדרות, 2025). נתונים דומים מוצגים על ידי משרד הרווחה והביטחון החברתי, ולפיהם בשנת 2023 היו 841.2 תקנים לא מאוישים של עו"סים בשירותי הרווחה המקומיים מתוך 6,290.3 תקנים קיימים של עו"סים בסך הכול, כלומר – 13% מהתקנים אינם מאוישים (משרד הרווחה והביטחון החברתי, 2025א), כפי שאפשר לראות בטבלה:

נתונים אחרים, המוצגים באיור 2 באינפוגרפיקה, מלמדים על הגידול האינטנסיבי בשיעור התקנים הלא מאוישים בין השנים 2015 ל־2024 (גל ואח', 2024).

מחסור בכוח אדם בשירותי רווחה לילדים נפגעי התעללות והזנחה

הנתונים באיור 2 באינפוגרפיקה המצורפת מלמדים על שיעורי איוש הולכים ויורדים עם השנים, שנובעים משיעורים גבוהים של תחלופה ועזיבה בקרב עו"סים בשירות הציבורי – בין השנים 2015–2022 עזבו את השירותים הציבוריים כ־40% מהעובדים הסוציאליים שהועסקו בהם. זהו נתון מפתח בהבנת התמונה הכללית, שמשמעו תחלופה ממוצעת של כ־5% בשנה, מה שמעיד על חוסר יציבות כרוני ומתמשך (בן-פורת (מדהלה) וגל, 2024.

).  

יש להדגיש כי המחסור בכוח אדם החמיר בעקבות מלחמת חרבות ברזל. על פי דוח של מרכז טאוב, ערב פרוץ המלחמה דווח על 747 תקנים לא מאוישים בכלל השירותים החברתיים ברשויות, ועם פרוץ המלחמה, בעקבות הוספת תקנים, עלה מספר המשרות הריקות ל־900 (גל  ואח', 2024).

דוח מבקר המדינה לשנת 2025, על אופן הטיפול של המחלקות לשירותים חברתיים בבני נוער בסיכון, סקר את איוש המשרות של נוער בסיכון במנהל של"מ (שיקום, ליווי ומניעה) ברשויות המקומיות. הנתונים מלמדים כי בשנת 2024 פחות מ־80% מהמשרות של עו"ס נוער של מנהל של"מ היו מאוישות (ראו תרשים 3). עוד מלמד הדוח כי אף על פי שמשרד הרווחה הגדיל את מספר משרות עו"ס נוער בכל הרשויות המקומיות בכ־40% בין השנים 2021 ל־2024 (מ־329 משרות ל־466 משרות), הרשויות המקומיות התקשו לאייש אותן. התוצאה היא שבשנת 2024 יותר מ־20% מהתקנים לא היו מאוישים (דוח מבקר המדינה, 2025).

לסיכום חלק זה, יש להדגיש כי אין היום מחסור בעו"סים בישראל – בכל שנה מסיימים בישראל מאות סטודנטים לימודי עבודה סוציאלית, לאחר שרכשו השכלה באחד מ־14 בתי הספר לעבודה סוציאלית הקיימים בישראל. ואולם בשל שחיקה, עזיבה וחוסר מוטיבציה, הם מעדיפים שלא לעבוד בשירותי הרווחה הציבוריים, בייחוד בתחום של ילדים ונוער בסיכון, תחום שנתפס בעיני רבים כתחום עבודה לא משתלם ולא מתגמל.

מגבלת הנתונים – היעדר תמונה מלאה

כפי שצוין לעיל, הנתונים על מחסור בכוח אדם המטפל בילדים נפגעי התעללות והזנחה במערכת הרווחה חלקיים ומבוזרים. אין היום מערכת דיווח סדורה, רציפה ומקיפה. לא מתפרסם מידע עדכני ושלם על היקף כוח האדם בשירותים כגון מרכזי הורים–ילדים, מרכזים לטיפול בפגיעות מיניות, בתים חמים ועוד, ואין נתונים על איוש חסר במסגרות השמה חוץ־ביתיות כגון מרכזי חירום, פנימיות לילדים בסיכון ועוד. לעיתים חסרים גם נתוני יסוד בסיסיים כגון מספר התקנים המדויק, ומידע קריטי מתפרסם רק בעקבות אירועים חריגים, למשל המלחמה.

בהיעדר תמונת מצב ברורה קשה לאמוד את ממדי הבעיה, קל וחומר – להתמודד עימה, ולמעשה המערכת נשארת "עיוורת" לנקודות קריטיות. כך המחסור בכוח אדם הופך לבעיה שקשה למדוד וקשה לפתור.

הסיבות למחסור

למחסור בכוח אדם בשירותי הרווחה בכלל ובשירותים לילדים ונוער בסיכון בפרט יש כמה סיבות עיקריות, והן מובאות להלן. סיכום הגורמים למחסור בכוח אדם מבוסס על שני מחקרים עדכניים שנעשו בתחום זה. האחד הוא זה שערך משרד הרווחה והביטחון החברתי (ב־2025) בקרב 611 עו"סים במחלקות לשירותים חברתיים ו־78 עו"סים שעזבו את המחלקות. המחקר נועד לבחון ולהבין לעומק את גורמי העזיבה ואת הדרכים לשימורם של עו"סים במחלקות לשירותים חברתיים. המחקר מצא, בין השאר, כי 67% מתוך העו"סים המועסקים היום במחלקות שוקלים לעזוב את עבודתם בשנים הקרובות.

מחקר דומה נעשה על ידי קורא ואחרים (קורא ואח', 2023) בקרב 22 עו"סיות המועסקות במחלקות לשירותים חברתיים ו־25 עו"סיות שהיו מועסקות במחלקות לשירותים חברתיים ועזבו את עבודתן במחלקה. מטרת המחקר הייתה לבחון את מצוקת האיוש במחלקות לשירותים חברתיים. המחקר מצא כי רבים יותר מקרב העוזבים היו בתפקידי עו"ס או מרכזי נושא בתחומי המשפחה וילדים ונוער, ומעטים יותר בתחום הזִקנה.

בהתבסס על שני מחקרים אלה (משרד הרווחה והביטחון החברתי, 2025ב; קורא ואח', 2023) ועל ספרות מדעית בתחום זה, אפשר להצביע על כמה סיבות עיקריות לקושי באיוש משרות של עו"סים בשירותים לילדים ונוער בסיכון:

עומס בעבודה – עו"סים במחלקות לשירותים חברתיים חווים עומס גדול בעבודה, ובכלל זה כמות מטופלים לא סבירה שמקשה עליהם לספק טיפול איכותי. 

שכר ותנאי עבודה – נמצא כי הקושי לאייש את המשרות נוגע לתגמול שאינו תואם את הקושי בעבודה; תחושת ניצול על ידי המערכת; החזרי הוצאות חלקיים והיעדר תנאי עבודה ראויים (משרד הרווחה והביטחון החברתי, 2025ב; קורא ואח', 2023). עוד נמצא כי מסגרות מסוימות לטיפול בנוער בסיכון מצריכות עבודה בשעות לא שגרתיות, והדבר אינו משתלם לעובדים שאינם מתוגמלים על עבודה כזאת (דוח מבקר המדינה, 2025).

מחסור במשאבים – עו"סים ציינו, כסיבה לשחיקה שהם חשים, את הקושי לספק למטופלים סיוע איכותי בגין היעדר משאבים (משרד הרווחה והביטחון החברתי, 2025ב). גם במחקרם של קורא ואחרים (2023) נמצא שמרבית העו"סיות שעזבו את המחלקות ציינו, כאחד הגורמים העיקריים לעזיבה, את תחושתן שבתנאי העבודה הקיימים אין ביכולתן לספק לפונים שירות ברמה ובאיכות הראויות.

הכשרות והדרכות – עו"סים ציינו גם את המחסור בהדרכות כאחת הסיבות לעזיבה, וכן את התחושה שההדרכות הפכו לפגישות עבודה שוטפות (משרד הרווחה והביטחון החברתי, 2025ב; קורא ואח', 2023).

מיתוג בעייתי – העו"סים והעו"סיות ציינו כי הדימוי הציבורי שלהן כ"חוטפות ילדים" וכן יחס לא מכבד הן מהרשות המקומית והן מהציבור משפיעים אף הם (משרד הרווחה והביטחון החברתי, 2025ב).

מקרים קשים ותחושת בדידות – הטיפול במקרי קצה בחברה, כגון אלימות, עוני וחולי, וכן אחריות מוגברת ופוטנציאל האשמה לצד חוסר גיבוי, יוצרים אצל העו"סים תחושת בדידות ומגבירים את הרצון לעזוב את השירות (משרד הרווחה והביטחון החברתי, 2025ב).

שחיקה – נמצא כי רובם המכריע של העו"סים חווים מתח יומיומי ניכר בעבודתם במחלקות לשירותים חברתיים, ושביעות הרצון מהעבודה במחלקות בינונית עד נמוכה (קורא ואח', 2023).

ההשלכות

למחסור בכוח אדם בשירותים המיועדים לילדים ובני נוער נפגעי התעללות והזנחה יש השלכות משמעותיות על טיב הטיפול בילדים וגם על רווחת העובדים, כפי שיפורט להלן.

פגיעה באיכות הטיפול – משמעות המחסור בעו"סים בשירותים לילדים בסיכון היא מתן מענה חלקי בלבד לילדים ולמשפחות ופגיעה באיכות המענה. הדבר בא לידי ביטוי בכמה אופנים:

שירות של "כיבוי שרֵפות" – במצב של כוח אדם חסר קשה לתת מענה איכותי ומקיף לבעיות של הילדים. יכולת המענה של העו"סים מצטמצמת, ולכן הם מקצים את משאביהם המוגבלים לטיפול במצבי חירום בלבד. כאשר התקנים אינם מאוישים, כמות הפניות חורגת בהרבה מיכולת המענה. ילדים נאלצים להמתין זמן ממושך לקבלת טיפול, ולעיתים זוכים למענה חלקי בלבד. מצבים אלו מביאים את המערכת לתת מענה של "כיבוי שרֵפות", שניתן בעיקר במקרים קריטיים, לאחר גילוי מקרה חמור של פגיעה, ולא במסגרת טיפול מונע או מתמשך (בן־אריה ומזורסקי, 2022; דוח מבקר המדינה, 2025).

החמרה במצבם של נפגעים – דוח של ההסתדרות (2025) מצביע על כך שבעיות אינן מקבלות מענה במועד, ולכן לא פעם מחמירות ומידרדרות כך שהטיפול בהן מורכב יותר ויקר יותר. למשל, אם ילדים אינם מקבלים במועד מענה לצרכים רגשיים־התנהגותיים בקהילה, ייתכן שיידרשו בהמשך להשמה חוץ־ביתית כדי לסייע להם (קורא ואח', 2023).

צמצום בהיקף תוכניות המופעלות בקהילה – המחסור החמור בכוח אדם גורם במישרין לצמצום בהיקף התוכניות המופעלות בקהילה. דוח מבקר המדינה לשנת 2025 מצא כי המחסור בכוח אדם גורם לאי הפעלת תוכניות חשובות לילדים ונוער בסיכון. כך למשל נמצא כי משרת מנהלת מדור נוצ"ץ (נוער צעירים וצעירות) בעיריית רמלה אינה מאוישת כבר יותר משנתיים, ולכן אין גיוס של עו"סים למחלקה זו; במועצה המקומית יפיע העידו כי המחסור בכוח אדם הביא לסגירת "בית חם" שהיה פעיל במועצה.

חוסר ברציפות טיפולית – טיפול בטראומה דורש יציבות, בעיקר לילדים שעבורם היחס הטיפולי של איש מקצוע יכול להוות גורם קריטי. התחלופה המהירה של העו"סים מובילה לחוסר רציפות בטיפול. על העו"ס החדש נדרש ללמוד שוב את סיפור הילד ומשפחתו, לבנות אמון ולקבל החלטות מורכבות ללא העמקה ברקע המצטבר.

פגיעה באנשי המקצוע – בסקר שנערך במרץ 2025 ופורסם בדוח ההסתדרות, דיווח 58% מהעובדים הסוציאליים כי העומס והמחסור בכוח אדם מקשים עליהם לבצע את תפקידם. 71% אף דיווחו על עלייה חדה בעומסי העבודה מאז המלחמה. נתונים אלו הם תוצאה של שילוב בין העמקת המצוקה בקרב משפחות, גידול במספר הפניות ועזיבתם של עובדים שמשרותיהם לא אוישו מחדש (ההסתדרות, 2025). מחסור זה פוגע קשות ביכולת הרשויות להתמודד עם הצרכים של תושביהן, מטיל עומס בלתי אפשרי על העובדות והעובדים במערכת ובמקרים רבים מוביל לנטישת המקצוע (בן־פורת [מדהלה] וגל, 2024).

בבדיקה שערך משרד מבקר המדינה נמצא כי 28% ממנהלי המחלקות לשירותים חברתיים ציינו כאתגר מרכזי את תחום כוח האדם, ובכלל זה מחסור באנשי מקצוע מתאימים, תחלופה גבוהה, היעדר הכשרות מספקות ושחיקה הולכת וגוברת בקרב הצוותים. למעשה, נוצר מעין מעגל קסמים שבו עומס מוביל לשחיקה ועזיבה, ואלה מגדילות את העומס על הנשארים ויוצרות מעגל הרסני שמסביר את התחלופה הגבוהה.

סיכום ודיון

המחסור בכוח אדם בשירותי הרווחה לילדים ונוער בסיכון אינו "בעיה נקודתית" אלא סימפטום של בעיה מערכתית. בהיעדר התערבות כוללת, המחסור מחליש את השירותים החיוניים ביותר לילדים בסיכון, פוגע ברציפות הטיפול ומערער את אמון הציבור. כדי לשנות כיוון יש צורך בצעדים מערכתיים ארוכי טווח:

• חיזוק המעמד הציבורי של עובדים סוציאליים, תוך הדגשת הערך החברתי של עבודתם והעלאת המודעות לאתגרים הייחודיים להם, וכן גיבוי מערכתי ומקצועי לעו"סים ולעובדים בשטח – גם מול הביקורת הציבורית כלפיהם.
• שיפור השכר ותנאי ההעסקה, ובכלל זה מנגנוני ליווי ותמיכה רגשית כדי לשמֵר עובדים במערכת.
• הגבלת עומס תיקים – יש להסדיר פתרונות מהשורש בדמות הגבלת מספר מטופלים לעו"ס: כך עובדות סוציאליות אשר ידעו שלא יידרשו לעבוד בעומסים בלתי נסבלים יסכימו לאייש את המשרות הריקות, והזקוקים לסיוע יקבלו אותו. היום במרבית השירותים אין כל הגבלה על מספר המטופלים שיש לעו"ס. לעיתים עובדת סוציאלית אחת יכולה להידרש לתת מענה למאות פונים (ההסתדרות, 2025).
• הדרכה מקצועית שוטפת וכן הכשרות ומתן כלים מותאמים לאתגרים הייחודיים בשטח.  
• הפעלת מודלים ארגוניים לשימור עובדים – להפחתת עומס התיקים ולהבטחת רצף טיפולי, כגון תכנון קריירה ברורה ומסלולי התמחות ייעודים.