ש: האם עזיבת העבודה במרכז והחזרה אליו גרמו לך לראות דברים אחרת?

חזרתי בוגרת ובשלה יותר, עם ניסיון רב בעבודה עם הממשקים במשרד הרווחה ועם משרד הבריאות, בעבודת צוות רחבה. מצאתי שהמקום הזה הוא עדיין הבית שלי.

אני חושבת שהיתרון שלי הוא שהגעתי מחקירות ילדים. גם הדרכתי חוקרי ילדים וחוקרים מיוחדים ואני מכירה את החוק על בוריו ואת שיטות הטיפול השונות. כל שיתופי הפעולה היו מוכרים לי – כבר עבדתי עם עובדים סוציאליים לחוק הנוער ועם המשטרה.  

כשהגעתי לקמפוס חרוב לילדים גיליתי שהשכנים שלנו הם מיטל*. הם בעצם החוליה הבאה בטיפול, לאחר ששלב החקירה והאבחון שלנו הסתיים. בשיחה עם מנהלת מיטל הבנו שעובר זמן רב מרגע סיום ההתערבות שלנו לשלב הטיפול, למרות שאנחנו יושבים באותו מתחם והמעבר אמור להיות מהיר. חברנו עם מכון חרוב, עיריית ירושלים ומשרד הרווחה לפיילוט שמאפשר הפניה ישירה של המשפחות שהיו אצלנו לטיפול מבלי לעבור דרך המחלקה לשירותים חברתיים (הרווחה). הצלחנו להפנות לטיפול במיטל תוך שבועיים. הפידבקים שקיבלנו מההורים מרגשים ממש.

ש: את יכולה לתאר לי את התהליך מרגע שקריאה נכנסת?

אני מתייחסת לעבודה שלנו כמו לחדר ניתוח: אנחנו פותחים, מדברים, ממש חופרים בקרביים כדי להבין בדיוק מה קרה, משאירים את הבטן קצת פתוחה ואז צריך להתחיל את התפירה שהיא הטיפול.

כל אדם יכול לפנות אלינו, גם אנונימית. הפניות לרוב מרוכזות אצלי (לעיתים אצל העובדת הסוציאלית או הסטודנטיות שעוברות הכשרה מקצועית). בכל בוקר מקיימים ישיבת צוות רב־מקצועי ודנים במקרים שהגיעו יום קודם בטלפון. בודקים אם אנחנו הגורם המתאים לבירור הראשוני או שצריך להעביר אותו הלאה. למשל כשההורים הם הפוגעים, הם לא יכולים להיכנס לכאן, כי למרכז לא נכנסים פוגעים מעל גיל 12

לכל מקרה שני מסלולים מקבילים: המסלול הפלילי והמסלול הטיפולי.

כשמשפחה מגיעה אלינו למסלול הפלילי, ההורים נפגשים עם העובדת הסוציאלית לחוק הנוער לאינטק ראשוני והילד ממתין בחוץ, מלווה באם בית עם משחקים וכיבוד. באינטק הראשוני מציגים את המסלולים השונים. אם הם מעוניינים להגיש תלונה במשטרה הם עוברים לחדר ליד, לחוקרת נוער של המשטרה, שפותחת את התיק הפלילי. אם מדובר בנער מעל גיל 14, הוא ימסור עדות בפני חוקרת הנוער. אם הילד מתחת לגיל 14, השלב הבא הוא חקירת ילדים המתועדת בווידאו לצורך ראיה בבית משפט. רגע לפני, הצוות שאמון על התיק (עובדת סוציאלית לחוק הנוער וחוקרת הנוער של המשטרה שפגשו את ההורים, וחוקרת הילדים שעתידה לחקור את הילד) משתף את המידע, כדי לא לטרטר את ההורים.

בסיום החקירה הילד חוזר להורים הממתינים. הצוות מתעדכן ומחליטים: האם נדרש טיפול ואיזה? אם הילד זקוק לטיפול ממוקד פגיעה מינית, הוא זכאי לטיפול במימון מלא של המדינה בהפניית הרווחה. העובדת הסוציאלית מעדכנת את ההורים לגבי החקירה וההמלצה לטיפול. אם נעצר חשוד באותו תיק, נזמין שוב את המשפחה, נציג לילד/ה על צג מחשב שמונה תמונות שאחת מהן היא תמונת החשוד, וזה ייחשב מסדר זיהוי. הוא ילווה גם בסנגור מטעם החשוד וגם בזיהוי פלילי של משטרת ישראל.

אם ההורים לא מעוניינים להגיש תלונה, ועל מקרה זה לא חלה חובת הדיווח, אך הם רוצים טיפול לנפגע/ת בעקבות רגרסיה התנהגותית למשל, אז אחרי האינטק הראשוני, (הוא אותו אינטק בשני המסלולים) עובדת סוציאלית לחוק הנוער תזמין את הנפגע/ת לשיחה (ולא חוקרת הילדים או הנוער, כי לא נפתח תיק פלילי). אחרי השיחה יעודכנו ההורים ויקבלו המלצה להמשך טיפול. גם במקרה זה הם זכאים לטיפול במימון המדינה, אם הפגיעה היא מינית.