התעללות רגשית בילדים ונוער להטבא"קים(1)

התעללות רגשית – הגדרה ומאפיינים כלליים

התעללות רגשית או נפשית מורכבת וקשה למדידה ולזיהוי יותר מסוגי ההתעללות האחרים. מדובר בהתנהגות פוגענית שיטתית, מצד הורה או מבוגר אחראי, הפוגעת בהערכה העצמית של הילד ובתחושת הזהות שלו. ההתעללות הרגשית מתבטאת בכמה דרכים: דחייה או התעלמות מהילד, הפחתת ערכו על ידי ביקורת ולעג פוגעני, הפחדה באמצעות איומים, בידוד, ניצול רגשי, מניעת תגובה רגשית (אהבה ודאגה), וחוסר עקביות בהורות. סוג פגיעה זה הוא השכיח ביותר, ובישראל כמעט 28% מהילדים דיווחו כי עברו פגיעה רגשית (איזיקוביץ' ולב-ויזל, 2016).

גורמי הסיכון להתעללות רגשית כוללים עוני כרוני, חוסר יכולת הורית, פסיכופתולוגיה הורית, שימוש בסמים, הורים מחוסרי דיור, התפרקות המשפחה וחוסר טיפול לפני הלידה ואחריה. מחקרים מראים כי להתעללות רגשית עשוי להיות קשר חזק יותר לתפקוד פסיכולוגי ארוך טווח לעומת סוגי התעללות אחרים, והיא מנבאת טווח רחב של בעיות, ובכלל זה בעיות הפנמה והחצנה, בעיות חברתיות, הערכה עצמית נמוכה, התנהגות אובדנית ופסיכופתולוגיה.

בהקשר הלהטבא"קי יש כמה גורמי סיכון ייחודיים להתעללות רגשית, הנובעים מהסטיגמה החברתית והמשפחתית. מחקרים מראים כי ילדים המפגינים התנהגויות שאינן מגדריות קונבנציונליות חווים שיעורים גבוהים יותר של התעללות והזנחה ויחסים גרועים יותר עם הוריהם. התעללות "על בסיס זהות" היא צורה ייחודית של פגיעה רגשית, הכוללת טקטיקות התעללות הנשענות על מערכות אפליה כגון הומופוביה, ביפוביה וטרנספוביה.(2)

גם במשפחות ללא התעללות גלויה, הערות שליליות כלליות על הומוסקסואליות יכולות להיחוות כטראומטיות על ידי ילדים שיגדלו להיות להטבא"קים. ילדים על הרצף הטרנסי נתונים בסיכון גבוה במיוחד, וחווים שיעורים מדאיגים של סטיגמה, אלימות ואפליה. גורמי סיכון נוספים כוללים סביבות דתיות או שמרניות שמתנגדות לגיוון מיני ומגדרי, חוסר מודעות הורית לזהות הילד, ו"טיפולי המרה" המהווים בעצמם צורה של התעללות רגשית שיטתית (Meyer, 2003).

סוגי התעללות רגשית בקהילת הלהטבא"ק

א. התעללות על בסיס זהות

התעללות על בסיס זהות היא צורה ייחודית של פגיעה רגשית המכוונת ספציפית לזהותם המינית או המגדרית של ילדים להטבא"קים. התעללות זו מתבטאת בטקטיקות ספציפיות, כגון חשיפה מכוונת של הזהות המינית או המגדרית, ערעור על הזהות והשמצתה, וכן ביזוי של נטייה מינית או מגדרית שונה. היא כוללת גם הגבלה מכוונת של הגישה למקורות תמיכה להטבא"קים, מה שמגביר את התלות במתעלל ומגביל את היכולת לקבל עזרה. מחקר מצא כי התעללות זהותית קשורה במידה ניכרת להשלכות נפשיות שליליות, ובכללן דיכאון וחרדה. במקרים קיצוניים, התעללות על בסיס זהות עשויה לכלול כפייה על הילד להשתתף בטיפולי המרה שמטרתם לשנות את זהותו המינית או המגדרית, פרקטיקות שהוכחו כמזיקות ולא יעילות.

התעללות על בסיס זהות עשויה להתרחש במגוון הקשרים – במשפחה, על ידי דחייה הורית ואיומים על חשיפת הזהות, במוסדות חינוך – באמצעות בריונות ואפליה מצד צוות, וכן במרחבים טיפוליים או קהילתיים. במחקר בקרב מבוגרים להטבא"קים, 24% מאלה שחוו התעללות רגשית בילדות ייחסו אותה ישירות לנטייתם המינית, התעללות שהתבטאה גם בהערות שליליות עקיפות על הומוסקסואליות, שנחוו כטראומטיות. מחקרים מראים כי ילדים המפגינים התנהגויות שאינן מגדריות קונבנציונליות נתונים בסיכון מוגבר להתעללות והזנחה וליחסים לקויים עם הוריהם (Balsam et al., 2010).

נתונים עדכניים מישראל מדגימים את היקף התופעה בקרב תלמידים להטבא"קים. על פי סקר אקלים, שנערך בשנת 2021 בקרב נוער להטבא"קי בישראל על ידי איגי – ארגון לנוער וצעירים להטבא"קים (פזמוני-לוי ואח', 2022), שליש (38%) מהמשיבים ציינו כי הוטרדו מילולית בגלל נטייתם המינית בשנה שקדמה לה, ושיעור דומה (31%) דיווחו שהופצו עליהם שמועות ורכילות. כמעט שליש (29%) דיווחו על הטרדה מינית – שיעורים גבוהים יותר נמצאו בקרב תלמידים טרנסג'נדרים (3) (40%) לעומת סיסגנ'דרים (4)(26%). אחד מעשרה תלמידים (9%) דיווח שהותקף פיזית בגלל נטייתו המינית בשנה שקדמה לה, עם שיעורים גבוהים במיוחד בקרב ג'נדרקווירים (5)(15%) ותלמידים המתלבטים בזהותם המגדרית (12%). בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, שיעור החשיפה לאלימות (מילולית, מתונה וקשה) בקרב תלמידים מהקהילה הגאה גבוה פי שניים ויותר משיעור החשיפה לאלימות ולהטרדה מינית בקרב האוכלוסייה הכללית (פזמוני-לוי ואח', 2022).

ב. התעללות רגשית בילדים ונוער על הרצף הטרנסי

ילדים ונוער על הרצף הטרנסי נתונים בסיכון גבוה במיוחד להתעללות רגשית החל מגיל צעיר. מחקר שבחן חוויות של נשים טרנסג'נדריות ממוצא אפרו-אמריקאי והיספאני מצא כי רובן דיווחו על תגובות משפחתיות מעורבות, הנעות בין קבלה לדחייה אגרסיבית, ורבות מהן חוו – לאחר חשיפת זהותן הטרנסית – התעללות מילולית ופיזית מצד בני משפחה לאורך זמן. רבות מהן נאלצו לעזוב את הבית או הוצאו ממנו בעל כורחן (Koken et al., 2009).

התעללות רגשית בילדים על הרצף הטרנסי כוללת מגוון התנהגויות פוגעניות ייחודיות: הכחשת זהותם המגדרית, שימוש מכוון בשם ובלשון פנייה שאינם מתאימים לזהותם, איסור על ביטוי נראות מגדרית מתאימה לרצונם, והפחדה באיומים ל"תיקון" זהותם בניגוד לרצונם. מחקרים מראים כי ההבדל בין קבלה לדחייה משפחתית של ילדים ונוער על הרצף הטרנסי דרמטי בהשלכותיו. אלו שזוכים לתמיכה הורית מדווחים על רמות הערכה עצמית גבוהות במידה ניכרת ועל תמיכה חברתית טובה יותר, ועל שיעורים נמוכים יותר של חרדה, דיכאון, שימוש בחומרים ממכרים ומחשבות אובדניות. לעומת זאת, חוסר תמיכה הורית עשוי להוביל לפגיעה עצמית, אובדנות, ואף חסרות בית.

ג. טיפולי המרה

טיפולי המרה הם צורה של התעללות רגשית שיטתית המכוונת לשינוי זהותם המינית או המגדרית של ילדים ונוער להטבא"קים. הסתדרות הפסיכולוגים בישראל קובעת בנייר עמדה כי "אין הוכחות מדעיות לאפקטיביות של טיפול שכזה מחד גיסא, ובצידו סיכונים הכוללים: דיכאון, חרדה ואובדנות, מאידך גיסא". מחקר בין-לאומי מקיף מצא כי אנשים להטבא"קים שעברו טיפולי המרה נטו לחשוב בתדירות גבוהה עד פי שניים על התאבדות ואף ניסו להתאבד בשיעורים גבוהים בהרבה בהשוואה לחבריהם שלא עברו טיפולים כאלה. נוסף על כך, טיפולי המרה גורמים לעיתים קרובות לאובדן אמון בטיפול ובמטפלים, ושורדי טיפולי המרה בוחרים שלא לפנות לקבלת עזרה, למרות קשייהם הרבים וההשלכות הקשות של טיפולי ההמרה שחוו, בשל אובדן אמון זה (הסתדרות הפסיכולוגים בישראל, 2011).

טיפולי המרה כוללים מגוון טכניקות פוגעניות הנעות מחקירת ה"סיבות" לזהות הלהטבא"קית, במטרה לערער אותה, דרך דיון על טראומת ילדות כגורם לזהות השונה, ועד טכניקות התנהגותיות אגרסיביות. למרות זאת, טיפולי המרה לא רק שאינם משנים דבר, אלא הם גם עשויים לגרום לשינוי כפוי בהתנהגות המינית או אפילו לדעיכה כוללת של החשק המיני. מחקר בנושא תיעד דיווחים של משתתפים בטיפולי המרה – על אובדן הערכה עצמית, חרדה, דיכאון, בידוד חברתי, קשיים באינטימיות, שנאה עצמית, בושה, הפרעות בתפקוד המיני, מחשבות אובדניות והפרעת דחק פוסט-טראומטית. במקרים קיצוניים, טיפולי המרה משפיעים על יחסי הילד עם הוריו, משום שהמטפל תולה את הזהות המינית השונה בהורות לקויה או בטראומת ילדות, מה שגם מרחיק את הילד ממשפחתו ויוצר עוד נזקים נפשיים.

בישראל העיסוק בטיפולי המרה נאסר – הן על ידי הסתדרות הפסיכולוגים, הן על ידי איגוד העו"סים והן על ידי איגוד הפסיכיאטריה. במדינות מערביות רבות טיפולי המרה הוכרזו על ידי ארגונים רפואיים ופסיכולוגיים כלא יעילים ומזיקים, ובמקרים של קטינים – כצורה של התעללות בילדים. עם זאת, מאז 2015 הוגשו לכנסת כמה הצעות חוק לאיסור טיפולי המרה, אך אף אחת מהן לא אושרה. בישראל אין כיום חוק שאוסר על טיפולי המרה בקטינים או במבוגרים, ויש כמה גופים ומטפלים מוכרים אשר עוסקים בכך באופן פעיל ואף גלוי.

השלכות של התעללות רגשית בלהטבא"קים

להתעללות רגשית בלהטבא"קים השפעות עמוקות וארוכות טווח על בריאותם הנפשית והחברתית. מחקרים מקיפים מראים כי השלכותיה של התעללות כזאת באות לידי ביטוי במגוון תחומי חיים קריטיים.

השלכות נפשיות ופסיכולוגיות

להטבא"קים שחוו התעללות רגשית מראים שיעורים גבוהים במידה ניכרת של דיכאון, חרדה והפרעות דחק פוסט-טראומטיות. מחקר אורך גדול מצא כי נוער להטבא"קי שחווה דחייה משפחתית מראה סיכון גבוה פי 8.4 לדיכאון ופי 5.9 למחשבות אובדניות בהשוואה לנוער באוכלוסייה הכללית. שיעורי ההתאבדות בקרב להטבא"קים גבוהים פי 7-2 מהשיעורים באוכלוסייה הכללית, וחשיפה להתעללות רגשית היא גורם סיכון מרכזי (Ryan et al., 2009; Tran et al., 2022).

פגיעה בהערכה עצמית ובזהות

ההתעללות הרגשית גורמת לפגיעה חמורה בהערכה העצמית ובתהליכי גיבוש הזהות. להטבא"קים רבים מפתחים הומופוביה מופנמת(6)  המתבטאת בקשיים בקבלה עצמית ובפיתוח מערכות יחסים בריאות. תהליך זה מורכב במיוחד כאשר ההתעללות באה ממקורות תמיכה משמעותיים כגון המשפחה או הקהילה.

השפעות על תפקוד חברתי ויחסים

התעללות רגשית פוגעת ביכולת ליצור ולתחזק יחסים בריאים. מחקרים מראים כי להטבא"קים שחוו התעללות מתקשים יותר ביצירת קשרי אמון, מראים רמות גבוהות של חרדה חברתית ונוטים להתבודד  – לעומת האוכלוסייה הכללית. הם גם מראים שיעורים גבוהים יותר של התנהגויות סיכוניות כגון שימוש בסמים ומין לא מוגן.

המלצות מקצועיות ודרכי פעולה

ההבנה שלהטבא"קים חווים שיעורים גבוהים של התעללות רגשית מחייבת אנשי מקצוע בתחומי בריאות הנפש, החינוך והשירותים החברתיים לפתח גישות מותאמות למניעה, זיהוי וטיפול.

זיהוי מוקדם והערכה מקצועית

אנשי מקצוע נדרשים לפתח כישורים לזיהוי סימני התעללות רגשית הקשורה לזהות מינית או מגדרית. אם נתקלים, במסגרת עבודה עם נוער להטבא"קי, באחד מן הסימנים שהוזכרו במאמר זה, כדאי לשאול בצורה ישירה אם הקטין שעובדים עימו חשוף להתעללות רגשית. מחקרים מראים כי זיהוי מוקדם ויצירת קשר טיפולי תומך יכולים למנוע החמרה של מצבים פסיכולוגיים.

פיתוח מדיניות מוסדית

מוסדות חינוך, בתי חולים וארגונים קהילתיים נדרשים לפתח מדיניות מפורטת למניעת התעללות ובריונות על רקע זהות מינית או מגדרית. מדיניות כזאת צריכה לכלול יצירת מנגנוני דיווח מסודרים, הכשרת צוותים מקצועיים בנושא הלהטבא"קי בכלל ובנושא הפגיעות האפשריות בקטינים להטבא"קים בפרט, ופיתוח תוכניות התערבות מותאמות. מחקרים מראים כי נוכחות של מבוגר תומך אחד יכולה להפחית במידה ניכרת את הסיכון להתנהגויות אובדניות.

גישות טיפוליות ותמיכה

הטיפול בלהטבא"קים שחוו התעללות רגשית דורש גישה רגישה תרבותית המתמקדת בחיזוק החוסן הפסיכולוגי ובפיתוח אסטרטגיות התמודדות מתאימות – בד בבד עם חיבור למשאבים קהילתיים מתאימים. טיפולים אלו כוללים עבודה על הפחתת שנאה עצמית וחוסר קבלה עצמית של הזהות הלהטבא"קית, חיזוק תמיכה משפחתית וחברתית ויצירת מרחב שמאפשר גיבוש זהות מיטיבה. סיוע בהנגשה של קבוצות טיפוליות וחברתיות בקהילה הוכח כיעיל במיוחד ביצירת תחושת שייכות וקהילה.

הכשרה מקצועית ורגישות תרבותית

מומלץ שמוסדות הכשרה מקצועית ישלבו תכנים על זהויות מיניות ומגדריות מגוונות, הבנת דינמיקות של אפליה והתעללות, ופיתוח כישורים טיפוליים מתאימים הכוללים גם הכרת המשאבים הקהילתיים הזמינים ויצירת רשתות הפניה מקצועיות.

סיכום

התעללות רגשית בילדים ונוער להטבא"קים היא תופעה נפוצה מאוד, ופנים רבות לה. שלא כהתעללות מינית ופיזית, התעללות רגשית לעיתים קשה יותר לזיהוי, בעיקר בקרב קטינים שעדיין "בארון". דווקא מסיבה זו, על אנשי חינוך וטיפול להיות ערים במיוחד לנושא זה, ובמידת הצורך – לסייע ולחבר לגורמים המתאימים. זיהוי וטיפול מהירים הוכחו כיעילים ביותר, והם שעשויים לפעמים ליצור את ההבדל – בין קבלה עצמית ורווחה נפשית לפתולוגיות נפשיות מורכבות המסיבות נזקים לטווח הארוך.