מחדשים מהשטח
כוחה המרפא של המצלמה
איך פוטותרפיה עוזרת לנוער בעיבוד טראומות? גל נבו עובד סוציאלי ומטפל בצילום בראיון על עבודתו.
מאת סיגל כנפו, עורכת
גל נבו
בן 45, ממבשרת.
נשוי לצופיה ואבא לאורי, לעמיחי, לראשית, לבארי ולכרמל.
עובד סוציאלי ומטפל בצילום.
מייסדו והבעלים של
"הסטורי שלנו"–
תכניות וידאותרפיה עם ילדים, משפחות וצוותי טיפול
בשנים האחרונות הפכה הפוטותרפיה – טיפול באמצעות צילום – לכלי משמעותי בהתמודדות עם טראומה בקרב ילדים ובני נוער בעוטף עזה. גל נבו, צלם ומנחה קבוצות, עובד זה 14 שנים באזור שדרות והמועצות הסמוכות ושם מצלמה בידיהם של ילדים ובני נוער כאמצעי לביטוי, לריפוי ולהתחברות מחודשת לעולם ולעצמם. פעילותו זכתה להוקרה רשמית באות הנשיא. נבו ועשרת המנחים שבצוותו עובדים עם ציוד צילום מתקדם ומקצועי, עם קבוצות בבתי ספר או במלונות המפונים, וכעת עם נוער שעבר חוויות מטלטלות מאז 7 באוקטובר.
זה לא גימיק, זה מסר: הסיפור שלך ראוי לתשומת לב מקצועית. אנחנו מעניקים לו תוקף והילדים מרגישים את זה.
תערוכות ותוצרים
חלק מהפרויקטים התפתחו לתערוכות צילום שמציגות את סיפוריהם האישיים של המשתתפים. בשדרות נערכה תערוכה לזכרה של עדי ברוך חיילת שנהרגה בשדרות, והייתה בעצמה צלמת. התוצרים הוצגו במרכז חוסן והועברו למרכז המבקרים העירוני בעוטף, שבו אלפים נחשפים מדי שבוע לעבודות בני הנוער.
בנתיבות ראיינו נערות את מנכ"ל בנק דיסקונט בפרויקט שנעשה בשיתוף הקרן הפילנתרופית של הבנק. המפגש פתח דיאלוג נדיר בין דמויות בכירות לנערות והוביל להצגת התוצרים שלהן בקמפוס המרכזי של הבנק בראשון לציון.
הצילום הוא לא רק דרך להביע רגשות, אלא גם להפוך מקורבן למנהיג. זה מה שאני משתדל לעשות – להצעיד אותם צעד־צעד, עד שהם מרגישים שיש להם קול.
צילום שהוא תיקון: מפגשים של ריפוי
לא מכל הקבוצות יוולד תוצר חגיגי וייצוגי. הפעילות מתמקדת בעיקר ברגעים אינטימיים. נבו מתאר פעילות שבה הילדים צילמו דברים שמעוררים בהם שמחה. אחד הילדים צילם כלב מציץ מבעד לגדר. הוא סיפר שהכלבה שלו ברחה שבועיים אחרי המלחמה, ושהצילום עורר בו געגוע. נערה אחרת צילמה פרח שהניחה על חור קליע במיגונית, כדי "להראות שמפה אנחנו צומחים". זוהי מהות הפוטותרפיה – לצמוח מתוך ההריסות. גם בחור על הרצף האוטיסטי מצא את קולו דרך המצלמה. הוא התחיל לצלם וליצור קליפים לבר ולבת מצווה של ילדים באזור, ונעשה אהוד ומוערך. "המצלמה הפכה לגשר – לא רק לעצמו אלא גם לאחרים."
פרויקט נוסף נעשה עם קבוצת בני הנוער שפונו מנתיב העשרה למלונות. במצב של מתחים פנימיים עם ההורים ובקהילה, ובהבנה שהנוער זקוק למרחב בטוח ובלתי פורמאלי, הוקם בשיתוף עמותת על"ם מתחם נוער שפעל כמעט כל לילה. "הצילום נתן לנוער שפה לבטא רגשות, לעבד זיכרונות ולהתחבר מחדש – לעצמם ולחיים שסביבם." נבו פגש גם ילדים שלא פונו וונותרו תחת האיום בעוטף. באחד הימים כשצילמו בחוץ הייתה אזעקת צבע אדום וילדה אחת בכתה מדאגה לכלב שלה. בווידאו שיצרה היא שיתפה את התחושות שלה.
המטרה היא לא רק לתעד את המציאות אלא ליצור ממנה מרחב של עיבוד, יצירה ותיקון.
משבר, תקווה והובלה
המפגשים לא פעם חושפים גם כעסים והתנגדויות. נער מקיבוץ בעוטף כעס שחבריו רצו לראיין אנשים מהקיבוץ שלו. הוא הרגיש שמנכסים את הכאב שלהם. אבל הוא בחר בדיאלוג ובסוף יצר עבודה שדרכה סלח. המפגש בין המצלמה לטראומה חושף פערי אמון עמוקים. "מי שחווה נטישה, לא ימהר לתת אמון. אבל דרך המצלמה נוצרת דרך עקיפה, לא מאיימת, להתחבר, להתקרב. יש ציניות, בטח. אבל גם פתח להבעה חדשה."
המצלמה הופכת לכלי של שינוי אישי – בכל קבוצה יש לפחות אחד שמבקש עזרה בקניית מצלמה, ממשיך לצלם, משתף בתמונות. למשל, נערה שאיבדה בן משפחה קרוב ב־7 באוקטובר מצאה את עצמה מתמודדת יום־יום עם שברון לב. נבו עזר לה לרכוש מצלמה (יד שנייה) והיא שולחת לו תמונות עד היום.
המצלמה הייתה הטריגר לשיח רגשי עמוק שלא היה מתרחש אחרת
בזכות המצלמה הילדים וצוותי החינוך נפתחים
הפוטותרפיה מחוללת תהליך גם בתוך מערכות החינוך. בבית ספר לילדים עם צרכים מיוחדים בעוטף נהרגה תלמידה ב־7 באוקטובר. רק כשהכנסנו את המצלמות, התחילו לדבר עליה. המורה המלווה סיפרה איך נמלטה מהתופת, והשיתוף פתח שיח על החוויות האישיות שלהם. המצלמה הייתה הטריגר לשיח רגשי עמוק שלא היה מתרחש אחרת.
המצלמה ככלי ליצירת מרחב חוסן
המצלמה מעבירה מסר – שאתה רואה שאתה חשוב, ושיש לך סיפור לספר. עבור בני נוער שמרגישים שאיבדו הכול, היא נותנת תקווה. דרך עדשות המצלמות שלהם עולה מציאות כואבת אך מלאת חיים, ומי שצופה בתמונות שלהם לא נשאר אדיש. אולי זה לא מרפא הכול, אבל זו דרך אחרת לדבר, להקשיב, לחזור להאמין.
"הסטורי שלנו" הוא תוכנית בת עשרה מפגשים הנותנת לילדים את המקום והיכולת להביע את עצמם ולפתח את החוסן והמנהיגות שלהם דרך צילום. משתתפי התוכנית יוצאים למסע אל עולמות חדשים של צילום, תיאטרון ואמנות. המסע מעניק להם את היכולת להאמין בעצמם ודרך לספר את נקודת מבטם ואת מה שחשוב להם לומר.
להצטרפות לניוזלטר שלנו