מחדשים בטיפול
כיצד הותאמה שיטת EMDR
בעקבות השבעה באוקטובר
ראיון עם מכשירת מדריכי השיטה – אסתר בר שדה.
מאת – נוי ישראלי, בוגרת תואר שני בפיתוח בינלאומי ועוזרת מחקר במכון חרוב
אסתר בר שדה
בת 67
נשואה לאבי ואמא לדניאל, דפנה וליהי
פסיכולוגית חינוכית
מדריכה בשיטת EMDR לטיפול בילדים ונוער בארץ ובעולם
"המפתח הוא לפתח חוסן ועדיין לאפשר עיבוד מעמיק של הטראומה. הרחבנו את העבודה על ויסות בטיפול. אימצנו כלים מגישות של קרקוע וייצוב. התייחסנו יותר לגוף בתחילת התהליך"
מהו הרקע הטיפולי שלך?
אני פסיכולוגית חינוכית. ניהלתי את השירות הפסיכולוגי בנוף הגליל. עבדתי עם קהילות מוחלשות, ילדי מהגרים ומשפחות בקו העוני, במקומות שהמערכות הציבורית והחינוכית לא הצליחו לתת מענה. אני עובדת בצוות לפיתוח תוכניות חדרי שלווה – תוכניות המנגישות טיפול שמשלים את הפסיכולוגיה החינוכית בבתי הספר.
ביחידה לטיפול בנפגעי אלימות יצרתי עם הרווחה והחינוך מעטפת טיפולית לפיתוח חוסן. גם לימדתי באורנים, בתוכנית לתואר שני למורים של ילדים בסיכון, בחינוך מיוחד, בכיתות מב"ר ואומץ ובאוכלוסיות נשירה.
אני גם מטפלת, מדריכת EMDR לטיפול בילדים ובמתבגרים, וגם יו"ר מדור הילדים וחלק מההנהלה בעמותת EMDR ישראל. תפקידי לתת הכשרה ולהשמיע את קול הילדים והמתבגרים.
בימים אלה הצטרפתי לחברה שעוסקת בפיתוח AI לטיפול בבעיות התפתחותיות של ילדים: בחרדה, בעיכובים התפתחותיים ובלקויות למידה והתפתחות המשפיעות רגשית.
"כשחווים חוויות שמאתגרות את המערכת העצבית, הן מקודדות אחרת ונתקעות שם"
מהי שיטת EMDR לטיפול בפוסט־טראומה?
EMDR היא שיטה המוכרת על ידי ארגוני הבריאות הבין־לאומיים לטיפול בפוסט־טראומה. היא מבוססת על מודל עיבוד מידע אדפטיבי. כשחווים חוויות שמאתגרות את המערכת העצבית, הן מקודדות אחרת ונתקעות שם. כשהחוויה נשנית, המערכת מפעילה את המערכות הקוגניטיבית והרגשית ומופיעים חרדה וחוסר אונים, בושה ואשמה. כשמעבדים זיכרון פותחים מרחב אסוציאטיבי חדש – זו הדרך הטבעית שלנו להחלמה. בשיטה זו מלמדים את המטופל לווסת את הגוף ולבטא רגשות של חוויה, כדי להשלים עם החרדה. זוהי גישה אינטגרטיבית – גוף נפש, שעוסקת בעולם הרגשי ובפיזיולוגיה של פחד וחרדה.
איך התאמתם את השיטה לטיפול בטראומות הקשורות ל־7 באוקטובר?
הטראומה שנחוותה מורכבת, רב־שכבתית ומתמשכת. המפתח הוא לפתח חוסן ועדיין לאפשר עיבוד מעמיק של הטראומה. הרחבנו את העבודה על ויסות בטיפול. אימצנו כלים מגישות של קרקוע וייצוב. התייחסנו יותר לגוף בתחילת התהליך. EMDR הוא תהליך פנימי של מטופל אותו התאמנו למשפחות. הבנו את הערך של החלמה משותפת. קבוצות תמיכה לאנשים שעברו חוויות דומות ועדות ותיעוד של ניצולים יכולים לחזק קהילה. עבדנו עם קהילות "אורגניות". המעטפת הקהילתית מעצימה את ההתערבות ושומרת על המטפל המתערב ועל רציפות הקשר.
איך פעלתם לאחר 7 באוקטובר?
עבדנו עם שורדי הנובה, עם קהילת בארי ואחרות. פתחנו הכשרות בכל הארץ למטפלי EMDR חדשים, לעבודה מותאמת עם ילדים ומשפחות. פתחנו סמינרי למידה מקוונים בחינם למטפלים בילדים, וקבוצות הדרכה להענקת תמיכה. התחלנו 300 מטפלים וכיום אנחנו 900. המלחמה אילצה אותנו לפתח פרוטוקולים חדשים להתערבויות בקו ראשון.
פרסמנו ספר, "כששוב הכל כבר לא היה אותו הדבר", שכתבתי במלחמה. הספר מאפשר להורים ולמטפלים לנהל דיאלוג פתוח על מחשבות המעסיקות ילדים במלחמה ולתרגל ויסות והרגעה לפי EMDR.
עם צוות מטפלים חדש כשד"ר פולה דוד ממכון חרוב בתוכו הצענו התערבות אקוטית לנערות בסיכון גבוה מפנימייה בדרום שפונתה לירושלים.
"הבנו את הערך של החלמה משותפת. קבוצות תמיכה לאנשים שעברו חוויות דומות ועדות ותיעוד של ניצולים יכולים לחזק קהילה"
מה את צופה לעתיד הטיפול בטראומה בילדים ובמשפחות שנפגעו מהאירועים האחרונים?
במלחמות קודמות לא שאלנו על הילדים או ההורות. כעת מנסים לפתח קהילות רגישות טראומה וטיפולים מונגשים במערכות החינוך. חשוב להנגיש טיפול מגיל אפס, ולכן פונים לאימהות ולפעוטות. למדנו שצריך לתמוך גם במתנדבים ולחזק קשרים משפחתיים עוד יותר. חוץ מזה, אני מעורבת בפרויקט בשער הנגב של הג'וינט, שעובד עם צוותים חינוכיים ליישום "עקרונות משחק" בטיפול ובליווי של ההורים.
"כעת מנסים לפתח קהילות רגישות טראומה וטיפולים מונגשים במערכות החינוך"