מחדשים מהשטח
פריצת דרך בטיפול בעקבות התערבות רב־מקצועית
עבודה משותפת של מטפלת רגשית ממרכז מיטל וקלינאית תקשורת ממרפאת חרוב לילדים.
מאת – תמר צ'רקה
תמר צ'רקה
קלינאית תקשורת העוסקת באבחון, טיפול והדרכה בתחום של לקויות שפה ותקשורת במסגרות שונות של התפתחות הילד ובמרפאת חרוב לילדים.
"הכשרת הקרקע דרך התאמת הסטינג הטיפולי, ההתייחסות ל"פיל שבחדר" והסרת העמימות סללו את הדרך לעבודה"
הספרות המחקרית מראה כי ילדים נפגעי התעללות והזנחה סובלים מקשיי שפה ותקשורת בשכיחות גבוהה ביחס לבני גילם. בבדיקות הדמיה ניתן לראות אצל ילדים אלו תת־התפתחות באזורים הפרה-פרונטליים של המוח האחראיים בין השאר על תפקודי שפה וניהול, ביניהם יכולות ויסות, קשב וריכוז. נוסף על כך, ילדים אלה נוטים לשתוק מפחד לדבר על הפגיעה או בשל הצורך לשמור את הסוד הנורא.
"אחת הפגיעות המשמעותיות של טראומה היא ביכולת הוויסות. לעיתים קרובות מצטרפת לכך הפרעת קשב וריכוז, כפי שקרה ליעל"
יעל היא ילדה בת 10 שעברה פגיעה מינית במשפחה. בעקבותיה טופלה במרכז מיטל. במהלך הטיפולים נראה כי היא מתקשה להתרכז לאורך זמן ולבטא את עצמה, ודעתה הוסחה בקלות. היא הייתה "נתקעת" במהלך הדיבור, מתקשה לשלוף מילים ולהביע רעיון באופן ברור. לרוב הייתה "קופצת" מנושא לנושא, ומתמקדת בטפל ובפרטים הקטנים מבלי להסביר את הרעיון הכללי. המטפלת במרכז מיטל התרשמה כי קשיים אלו מעוררים תסכול בתוך התהליך הטיפולי ובוודאי שגם אצל יעל. הקושי של יעל להתבטא ולהקשיב עיכב את ההתקדמות שלה ואת שיפור מצבה. בתיאום עם ההורים, המטפלת החליטה לפנות להתייעצות עם צוות מרפאת חרוב לילדים, ואחריה הוצע כי יעל תתחיל לקבל טיפול אצל קלינאית תקשורת במרפאה.
ילדים החיים בסביבה מתעללת ומזניחה לעיתים קרובות אינם מקבלים חשיפה שפתית ואוריינית מספקת. יש להם חסך משמעותי בתיווך שפתי ואף יותר מכך, לעיתים קרובות המודלים השפתיים והתקשורתיים שהם חשופים להם הם שליליים ומביאים לרכישה של התנהגויות שפתיות־תקשורתיות שליליות או לא מותאמות.
בפגישתי הראשונה עם הוריה של יעל, הם סיפרו כי יעל התחילה לדבר באיחור והופנתה עוד בגן לטיפול של קלינאית תקשורת. בטיפול שקיבלה בקופת החולים היא השתוללה, לא הקשיבה ולא שיתפה פעולה.
אחת הפגיעות המשמעותיות של טראומה היא ביכולת הוויסות. לעיתים קרובות מצטרפת לכך הפרעת קשב וריכוז, כפי שקרה ליעל. כדי להתגבר על קשיים אלו היה עליי לעשות התאמות בסטינג הטיפולי כדי לאפשר לה להיות רגועה, מווסתת ופנויה ללמידה. הטיפולים הראשונים הוקדשו ליצירת קשר ובניית אמון בינינו.
מרכז מיטל הוא מרכז לטיפול בפגיעות מיניות בילדים ובבני נוער, אשר פועל בקמפוס חרוב לילדים. זהו שירות של משרד הרווחה והשירותים החברתיים אשר ניתן ללא תשלום למשפחות הזקוקות לו. צוות מטפלים בעלי תואר שני בתחומי הטיפול הרגשי נותן את הטיפול לילדים ולבני הנוער. הוא מלווה בעבודה טיפולית רציפה עם ההורים כדי לתת להם – ודרכם לכל המשפחה – את התמיכה והמענה הטיפולי שהם זקוקים להם.
"שיחה זו הייתה משמעותית מאוד, מה שהדגיש כי קודם לכן יעל השקיעה מאמץ רב בשמירת הסוד ולא נשאר לה מקום לדברים אחרים."
בפגישה השלישית, לאחר שיחה מקדימה ובתיאום עם הוריה ועם המטפלת ממיטל, אמרתי ליעל שאני יודעת מה קרה לה, שהיא ילדה גיבורה בעיניי, ושאני פה כדי לעזור לה לדבר ולתקשר טוב יותר. הוספתי שהיא לא צריכה לדבר איתי על מה שקרה, אבל אם היא רוצה, אני פה ויש לי את כל הזמן להקשיב לה, וחשוב לי שתדע שאני יודעת.
שיחה זו הייתה משמעותית מאוד. אחריה יעל הייתה רגועה יותר והצליחה להתרכז יותר בקלות, מה שהדגיש כי קודם לכן היא השקיעה מאמץ רב בשמירת הסוד ולא נשאר לה מקום לדברים אחרים.
הכשרת הקרקע דרך התאמת הסטינג הטיפולי, ההתייחסות ל"פיל שבחדר" והסרת העמימות סללו את הדרך לעבודה על הרחבת אוצר המילים והכרת שמות של רגשות ופעלים מנטליים, למשל: מה זה אומר להתאכזב? להיות מתוסכל? להתלהב? מה זה אומר לקוות, לשער, להאמין? אנו מתארים בשפה קשרים בין אירועים באמצעות משפטים מורכבים. בדיבורה של יעל לא נשמעו משפטים כאלה; היא הייתה מתארת אירועים שלמים באמצעות משפטים פשוטים בלבד. בטיפולים למדנו לתאר קשרים באמצעות משפטי סיבה ותכלית וכן למדנו לתאר דברים באופן מאורגן ולפי רצף.
הוריה של יעל היו נוכחים במהלך הטיפולים ורכשו ידע וכלים כיצד לסייע לה ליישם את המיומנויות שרכשה גם בחיי היומיום.
לאורך כל תקופת ההתערבות, המטפלת הרגשית ואני שמרנו על קשר רציף ועדכנו זו את זו בתכנים ובאירועים מחדר הטיפול. אלה שפכו אור על יעל ועל משפחתה ועזרו לכל אחת מאיתנו להבין אותם הבנה מדויקת יותר. שני הטיפולים התקיימו באותו מרחב ובסנכרון, כך שהם הגבירו את הביטחון של יעל וסייעו לה לייצר חוויה אינטגרטיבית בניגוד לחוויה של שמירת הסוד. לאחר כחודשיים של טיפול תיארה המטפלת הרגשית שיפור רב בתפקודה של יעל, ציינה שהיא מתבטאת באופן שוטף יותר, מצליחה להסביר את כוונתה בבהירות ו"נתקעת" פחות.
לסיכום – עבודה רב־מקצועית אשר כוללת היבטים של טיפול מודע טראומה והיבטים התפתחותיים היא בעלת ערך רב עבור ילדים נפגעי התעללות והזנחה. השילוב בין טיפול רגשי וטיפול של קלינאית תקשורת בשיתוף עם ההורים הוא שדה שחשוב להמשיך ולפתח על מנת לתת את המענה הטוב ביותר לילדים אלו.
להצטרפות לניוזלטר שלנו