מתן מידע וייעוץ לילדים

במדינות שונות פותחו שירותי מידע וייעוץ לילדים להורים גרושים. בקנדה, באתר אינטרנט ממשלתי שפותח עם ארגוןJustice Education Society (JES) , ניתן לילדים מידע על השינויים במבנה המשפחה, השינויים שעשויים להתרחש בהסדרי המגורים והשינויים שעשויים להתרחש בדינמיקה המשפחתית. בין היתר ניתן מידע גם על הליכי משפט. המידע מפורט ומותאם לכל פרובינציה בקנדה וניתן באופן מותאם גיל: ילדים, מתבגרים והורים. המידע באתר זה מופץ גם במדינות שונות בארצות הברית, למשל בקליפורניה, במיין, בקונטיקט ובוורמונט, והמידע בו מותאם למדינות אלה ומתורגם גם לספרדית.

באוסטרליה יש אתר אינטרנט ייעודי לילדים ובני נוער – Kidshelpline. האתר נועד לאתֵר שירותים ספציפיים בסביבת הילד (Kidshelpline, n.d). באתר יש הסבר על קו חם טלפוני (advice line) ויש הפניה לקו טלפוני ולקו מקוון. הקו החם ואתר האינטרנט מספקים ייעוץ לילדים, בני נוער וצעירים, בני 5–25, בכל שעות היממה, שבעה ימים בשבוע. השירות חסוי וניתן ללא תשלום. האתר מעניק מענה מותאם גיל לפי מאפייני הגיל וצורכי הילדים. כך למשל, לקבוצת הגיל הצעירה ניתנים מידע ועצות להתמודדות עם קשיים שנובעים מגירושי ההורים ולהתמודדות בתוך משפחות מעורבות. לבני הנוער ניתנים מידע ועצות המותאמים לגילם.

בניו זילנד פרסם משרד המשפטים סרטון בשני חלקים (חלק ראשון וחלק שני) לילדים שהוריהם נתונים בתהליך פרידה וגירושין, מבוסס על ראיונות עם ילדים ועם אנשי מקצוע. הילדים משתפים בסוגיות שמעסיקות אותם ובקשיים שהם מתמודדים עימם, ואנשי המקצוע מספקים עצות ואסטרטגיות להתמודדות.

בישראל אין עדיין אתר ייעודי לילדים, המספק מידע וייעוץ בסוגיות של פרידה וגירושין של ההורים.

שיתוף ילדים בהליכי משפט הנוגעים לחייהם בבתי משפט לענייני משפחה

אחד מעקרונות היסוד באמנה הבין-לאומית בדבר זכויות הילד הוא סעיף 12 בחוק, סעיף שקובע את זכותם של ילדים להשתתף בתהליך קבלת החלטות הנוגעות לחייהם. לפי הסעיף, הילדים זכאים להביע את מחשבותיהם, רגשותיהם ודעותיהם בתהליך קבלת החלטות הנוגעות להם, ודעותיהם אמורות לקבל משקל ראוי לפי גילם והתפתחותם. בכמה מהמדינות, כגון ניו זילנד, אירלנד, קנדה וישראל, בשם המחויבות ליישום האמנה, שופטי בתי משפט לענייני משפחה או אנשי מקצוע אחרים מזמינים ילדים למפגשי שיתוף שבהם ניתנת במה למחשבותיהם, רגשותיהם ודעותיהם, ודבריהם מובאים בחשבון בתהליך קבלת ההחלטות. בכמה מדינות, למשל ניו זילנד וישראל, הזמנת הילדים להשתתפות מעוגנת בחוק (Gal & Duramy, 2015). בישראל חוקקו תקנות שיתוף ילדים בשנת 2014, ובעקבותיהן יחידות הסיוע ליד בתי המשפט למשפחה מפעילות מחלקות לשיתוף ילדים (להלן: מש"י). שיתוף ילדים בהליכים משפטיים הנוגעים לחייהם של הילדים נעשה על ידי עו"סיות מש"י ביחידות הסיוע, או על ידי שופט, דיין או קאדי בלשכתם (שורק ואח', 2024ב'). ממחקרים אחדים עולה מסר עקבי, ולפיו ילדים מעוניינים לקבל מידע מותאם גיל באשר להליך הגירושין. הם רוצים שישמעו אותם, שיכבדו אותם ויאמינו להם, ושיתייחסו אליהם בתור אנשים עם "סוכנות אישית" (self-agency) המאפשרת להם להשתתף בהחלטות הנוגעות להם (Karle & Gathmann, 2016; Walker & Misca, 2019).

מתן ייצוג משפטי מותאם לילדים

זכות הילדים להשתתף בתהליך קבלת החלטות הנוגעות לחייהם טומנת בחובה גם את הזכות לייצוג משפטי הולם. כדי להבטיח את מימוש הזכות הזאת, בכמה מדינות בעולם, כגון אוסטרליה, ארצות הברית וישראל, מוצע לילדים שירות של עורך דין לצורך סיוע בייצוג לפני ערכאות משפטיות בהליכי מעמד אישי, לדוגמה משמורת, חלוקת זמני שהות, מזונות, אבהות ועוד.

יש לציין כי ייצוג משפטי אינו הערכה של טובת הילד, ובין שתי פעולות ההתערבות טמון הבדל מהותי: הערכה של טובת הילד יכולה לבוא בניגוד לתפיסותיו של הילד באשר לטובתו, ואילו ייצוג משפטי אחראי לייצג את דעותיו של הילד במסגרת המשפטית (Mol, 2019; Tempesta, 2019).

אפוטרופוס לדין של הילד הוא בדרך כלל איש מקצוע מתחום המשפט, העבודה הסוציאלית או בריאות הנפש, ותפקידו העיקרי הוא לקבוע מה הוא מחשיב כטובת הילד ולדווח לבית המשפט ישירות או באמצעות עורך דין. במקרים מסוימים הוא גם מייעץ לבית המשפט (Mol, 2019; Tempesta, 2019). תפקידו לברר מה מחשבותיו ורצונותיו של הילד בנוגע לעתידו ולכתוב דוח לבית המשפט, ומלבד זאת – להסביר לילד את ההליכים ואת ההחלטה של בית הדין לאחר שזו מתקבלת. מספר הפגישות של האפוטרופוס לדין עם הילד מוגבל לחמש, והוא יכול להיות נוכח גם כאשר השופט פוגש את הילד, או אם הילד מבקש את נוכחותו (Tempesta, 2019).

בישראל השירות של אפוטרופוס לדין ניתן על ידי משרד המשפטים. בית המשפט ממנה לילד אפוטרופוס לדין לאחר שהוא קובע כי להורים אין יכולת לייצג את ילדיהם.

במדינות מסוימות, כגון קנדה, בתי משפט יכולים למנות עורך דין שישמש ידיד בית המשפט. מינויו מתקיים בדרך כלל במצבים שבהם בית המשפט חושש שלא יובאו ראיות רלוונטיות או שאינטרסים בעלי משקל של אדם פגיע (הילד) עומדים על כף המאזניים או בסוגיות משפטיות מורכבות. כאשר ממונה עורך דין לילד, הוא רשאי לחקור את הנסיבות שבשלהן הילד זקוק לעורך דין או לידיד בית משפט, ולראיין את הילד, ועליו להעמיד לפני בית המשפט ראיות תואמות. עם זאת, עורך הדין אינו מחויב לצדד באינטרסים של הילד מנקודת המבט של הילד, ואינו מספק עצות לילד. כמו כן אין חיסיון לתקשורת של הילד עם עורך הדין (Tempesta, 2019).

גישור בגישה שמכלילה ילדים (child inclusive mediation)

פרקטיקה נוספת ליישום סעיף 12 באמנה הבין-לאומית בדבר זכויות הילד, אשר יעילותה הוכחה מחקרית, היא גישור בגישה שמכלילה ילדים ומעודדת מעורבות בטוחה ולא ישירה של הילדים בהליך הגישור, באמצעות מומחה ילדים שהוכשר לכך. המומחה נפגש עם הילדים לפני תחילת הליך הגישור ומשתמש בכלים מיוחדים כדי לרכוש הבנה עמוקה ואמיתית של עולמם ושל צורכיהם. במפגשים עולה מגוון נושאים לפי בחירתם של הילדים, כגון תחושותיהם וחוויותיהם במהלך הליך הגירושין, תגובות ההורים זה כלפי זה וכלפיהם במהלך הגירושין, מערכות היחסים שלהם עם אחיהם, תפקודם הלימודי והחברתי וכן שאיפותיהם ועמדותיהם. הילדים מחליטים גם אילו מסרים הם מוכנים שיועברו להוריהם. ההורים מקבלים הנחיה לא לשאול את הילדים שאלות על המפגש עם המומחה, אבל הילדים רשאים לשתף את הוריהם בתכנים מגוונים לפי בחירתם. השימוש בגישה זו רווח באוסטרליה, בניו זילנד ובקנדה (Muto, 2016). בישראל נעשה לעיתים שימוש בגישה זו במסגרת הגישור שניתן ביחידות הסיוע שליד בתי המשפט למשפחה ובתי הדין הדתיים (שורק ואח', 2024ב').

בעבר גישה זו לא הוצעה בגישור למשפחות שבהן ההורים היו נתונים בעימות בעצימות גבוהה. היום גם משפחות אלו יכולות להשתתף בפרקטיקה זו – בתנאי שההורים מוכנים לעבור תהליך הכנה אינטנסיבי, ובו כמה מפגשי אינטייק, השתתפות בתוכנית חינוכית להורים, השתתפות בכמה מפגשים עם מומחה ילדים, קבלת ייעוץ משפטי והשתתפות של ההורים בתוכנית לצווי הורות (parenting orders program). ההורים יכולים להתחיל בהליך הגישור ולהחליט במהלכו אם ביכולתם להניח את העימות ההורי בצד לטובת ילדיהם, ולשמוע את ילדיהם.

תוכניות תמיכה קבוצתיות לילדים להורים פרודים או גרושים

מדינות שונות מפעילות מגוון תוכניות קבוצתיות לילדים שהוריהם נתונים בתהליכי פרידה וגירושין, למשל איטליה (Andreottola & Giavara, 2010), צרפת (Gagnon, 1999), ארצות הברית (Pollet & Lombreglia, 2008) וקנדה (Department of Justice Canada, n.d). עיון בספרות המקצועית מגלה שתוכניות אלה משיגות בדרך מיטבית את התמיכה שהילדים זקוקים לה. מטרת-העל של תוכניות קבוצתיות לילדים היא לסייע בהסתגלות מיטבית של הילדים לגירושין ולמעברים נוספים שמלווים פרידה וגירושין, ולמנוע ככל האפשר התפתחות של בעיות מסוגים שונים (Price-Robertson & Paterson, 2021). תוכניות אלו מתמקדות בפיתוח אסטרטגיות להתמודדות עם קשיים מגוונים ובפיתוח המשאבים האישיים של הילדים, חלקן בעלות אופי תרפויטי יותר (López-Larrosa, 2009). התוכניות פועלות בבתי ספר (ראו Pedro-Carroll & Jones, 2005; Poli et al., 2017; Rose, 2009) או באינטרנט (Boring et al., 2015).

בישראל פועלות, באחדות מן הרשויות המקומיות, תוכניות קבוצתיות לילדים להורים פרודים או גרושים. כך למשל, במסגרת המרכז הטיפולי הייחודי "גשר לקשר" בעיריית אשדוד פועלות קבוצות תמיכה לילדים להורים גרושים, שמטרתן  לסייע לילדים בהפחתת תחושות האשמה והחריגות ובהסתגלות למצב המשפחתי החדש. ודוגמה נוספת, האגף לשירותים חברתיים בעיריית מודיעין מכבים רעות מפעיל תוכנית מסובסדת בשם "כתף למשפחה" עבור משפחות בתהליכי פרידה וגירושין. במסגרת התוכנית פועלות שלוש קבוצות בד בבד: קבוצת הורים, קבוצת ילדים טיפולית לילדים בגיל בית ספר יסודי, ומשחקייה לילדים הצעירים יותר.

עם זאת, מרבית התוכניות לילדים אינן מיועדות ו/או אינן מותאמות למשפחות הנתונות בעימות בעצימות גבוהה. בעבר, בעקבות המחסור במענים הולמים, העלו חוקרים אחדים את הצורך בגישות שונות למקרים אלו (Johnston, 2006). בסקירה מצאנו מעט דוגמאות לתוכניות חינוכיות עבור הורים הנתונים בעימות בעצימות גבוהה, אשר משלבות ילדים.

אחת מהן היא no kids in the middle. זו תוכנית קבוצתית שפותחה בהולנד, ויעילותה הוכחה מבחינה מחקרית. התוכנית מיועדת לשש משפחות לכל היותר, עם ילדים בני 4–16, הנתונות בעימות בעצימות גבוהה גם לאחר סיום הליך הגירושין. התוכנית מבוססת על שישה עקרונות מרכזיים: הילד במרכז, עבודה בקבוצות, עצירת הליכי משפט, דיאלוג ויצירת קשרים, נהלים להעברת מסרים ופנייה לרשת החברתית. בתוכנית שתי קבוצות שמתנהלות במקביל, קבוצת הורים וקבוצת ילדים. את התוכנית מובילים ארבעה מטפלים, שניים לכל קבוצה, והיא כוללת שמונה מפגשים של שעתיים כל אחד (Van Lawick & Visser, 2015). קבוצת הילדים מיועדת לתמוך בילדים ולסייע להם לתת ביטוי לחוויות החיים שלהם במציאות שבה הוריהם נתונים בעימות, תוך מתן מקום בטוח ומכיל לשיתוף בחוויות ובאסטרטגיות התמודדות בין הילדים. הפעלת קבוצת הילדים במקביל לקבוצת ההורים משמשת תזכורת למטרה העיקרית של ההורים – ליצור מקום בטוח לילדים. בסיום התוכנית נערך טקס שבמסגרתו הילדים מגישים להוריהם מסר המבטא את תקוותיהם לעתיד. בתגובה, ההורים מציגים לילדים מסר שבו הם מקבלים עליהם אחריות למעשיהם בעבר ובעתיד ומכירים בהשפעות שיש לסכסוך ביניהם על הילדים (Høigilt & Bøe, 2021; Van Lawick & Visser, 2015 ).

תוכנית נוספת שפותחה גם היא בהולנד ויעילותה מוכחת מחקרית היא doing justice to your child. מדובר בתוכנית התערבות להורים לילדים עד גיל 18, שנתונים בתהליך פרידה וגירושין בעימות בעצימות גבוהה. התוכנית מתמקדת במשפחות שבהן הילדים סבלו במיוחד, ותוכניות קודמות לא הועילו להם. אלו משפחות שמשרד המשפטים בהולנד מגדיר משפחות עם צורכי תמיכה דחופים, והתוכנית נחשבת לעיתים למוצא אחרון בעבורן מבחינת בית המשפט, לפני שתינתן פסיקה חד-צדדית. התוכנית ייחודית ואינטנסיבית, מתקיימת בחמישה ימים עוקבים שבהם יש טיפול קבוצתי ופעולות התערבות רבות. בתוכנית משתתפים שלושה עורכי דין מומחים בדיני משפחה, כדי לסייע להורים לא לחזור לדפוסים ישנים של מאבק משפטי (Geurts & Gutterswijk, 2021).

לפני שבוע ההתערבות נערכות פעולות הכנה במשך 8–11 שבועות, והן מתמקדות ביצירת שותפות בין המטפלים למשפחה, במיפוי החוזקות של המשפחה ובשיחה עם ההורים על חששותיהם במגוון נושאים ועל פתרונות אפשריים. זאת ועוד, עורכי דין מומחים פונים לעורכי הדין של ההורים ומסבירים להם את מהלך ההתערבות ומטרתה, ואלו מתבקשים להניח בצד את האסטרטגיות המשפטיות שלהם (Geurts & Gutterswijk, 2021). במהלך שבוע ההתערבות מתקיימות כשלושים מודולות טיפוליות שונות. ביום החמישי של השבוע הילדים מתאחדים עם ההורים ומבלים זמן מה יחד, ולאחר מכן הם מופרדים לקבוצת הורים וקבוצת ילדים. בקבוצת ההורים כל הורה כותב נקודת מבט חדשה לעתיד בעבורו ובעבור הילדים, ובכלל זה הבטחה לילדיו שהוא יפעל עם ההורה האחר למימוש נקודת המבט המשותפת. לאחר מכן שני ההורים נפגשים וכותבים סיפור משותף שמצטרף למסמכיהם האישיים. הילדים בקבוצת הילדים נפגשים עם מבוגרים צעירים (בני 18–26) שהתמודדו עם גירושין של הוריהם, ואלו משתפים אותם בחוויותיהם. בסיום השבוע ההורים והילדים חותמים על תעודה שמציינת שהם סיימו בהצלחה את התוכנית ושהם מתכוונים לפעול למען הנרטיב המשותף החדש. לאחר ההתערבות ההורים יכולים לבחור בטיפול משלים למשך 12 חודשים לכל היותר (Geurts & Gutterswijk, 2021).

סיכום

מן הסקירה הבין-לאומית על תמיכה במשפחות בתהליך פרידה וגירושין (שורק ואח', 2024א') עולה כי היעילות של תוכניות ומענים עבור ילדים שהוריהם בתהליכי פרידה וגירושין בכל רמות העצימות של העימות ההורי מוכחת מחקרית. מענים אלה כוללים בין השאר שיתוף ילדים והכללתם בתהליכי קבלת החלטות על חייהם, מתן ייעוץ וייצוג משפטי, תוכניות תמיכה קבוצתיות לילדים ותמיכה נפשית פרטנית. כך למשל, נמצא כי תוכניות קבוצתיות לילדים מסייעות לילדים להסתגל לגירושין, והן תורמות לחיזוק משאביהם האישיים ולהגברת תחושת הערך העצמי (Herrero et al., 2022). עוד נמצא כי אם השתתפות ילדים בתהליכי קבלת החלטות על חייהם מתבצעת היטב, יש לה השפעה חיובית על רווחת הילדים ועל תחושת השליטה שלהם במצב (Hayes & Birnbaum, 2020). עם זאת, על אף יתרונותיהן וחשיבותן של הגישות והתוכניות שתוארו, בסקירה שנעשתה נמצא כי בפועל, במדינות שונות בעולם ובכללן ישראל, המענים המיועדים לילדים מועטים, וככל שרמת שיתוף הפעולה בין ההורים נמוכה יותר ועצימות העימות ההורי גבוהה יותר, כך הגישה של ילדים לשירותים שמצריכים את אישור שני ההורים, כגון טיפול פסיכולוגי או השתתפות בקבוצות תמיכה לילדים להורים גרושים, חסומה יותר. התוצאה היא שתוכניות עבור משפחות עם עימות הורי בעצימות גבוהה, שבהן משתתפים גם ילדים, נדירות, ורק מעט משפחות וילדים משתתפים בהן. לכן חשוב להרחיב תוכניות אלה, ובייחוד חשוב לספק לילדים מידע אמין על תהליכי הגירושין ולהציע להם ייעוץ מותאם גיל באמצעות אתר אינטרנט וקו חם טלפוני ומקוון.