מצוות המכון
עו"ד עופרה בן מאיר
מנהלת קמפוס חרוב לילדים ורכזת הכשרות חוק ומשפט.
עו"ד עופרה בן מאיר
"יש תשעה ארגונים שמארגם ואופני הפעולה שלהם שונים מאוד בקמפוס. האתגר המשמעותי ביותר הוא ליצור פלטפורמה מקצועית ורלוונטית לכל הארגונים הפועלים בו"
1. מהם האתגרים בתחום שאת עוסקת בו?
האתגר המשמעותי ביותר בקמפוס הוא ליצור פלטפורמה מקצועית ורלוונטית לכל הארגונים הפועלים בו. מחד גיסא – יש תשעה ארגונים שמארגם ואופני הפעולה שלהם שונים מאוד, ומאידך גיסא – המטרה שלנו היא ליצור סינרגיה בין הארגונים. לפיכך אנחנו מקיימים הכשרות בניסיון לקלוע לטווח ארגונים רחב יחסית ולאפשר להם תהליכי למידה משתפים.
בהכשרות בתחום המשפט האתגרים שונים לחלוטין. בהכשרה למשפטנים, הערך המוסף שאני מבקשת לתת הוא בהיבטים שאני מכנה "פרא-משפטיים". אני מאמינה מאוד שככל שנכיר ונבין את ההיבטים הרגשיים, ההתפתחותיים, והבריאותיים שיש לפגיעה על הילד שבעניינו מתנהל תיק, כך נהיה מקצועיים יותר. בסופו של דבר הם מבקשים להרחיב את ארגז הכלים המקצועי שלהם, ולא בהכרח רואים זאת במידע שאני מבקשת לתת להם בהכשרות. במובן הזה אוכלוסיית– המשפטנים – מאתגרת מאוד. לעומתם כל אוכלוסייה מקצועית אחרת שעוברת הכשרות במכון חרוב רואה בהן הרחבה של ארגז הכלים הקונקרטי לעבודה שלהם.
"יש תשעה ארגונים שמארגם ואופני הפעולה שלהם שונים מאוד בקמפוס. האתגר המשמעותי ביותר הוא ליצור פלטפורמה מקצועית ורלוונטית לכל הארגונים הפועלים בואני מאמינה מאוד שככל שנכיר ונבין את ההיבטים הרגשיים, ההתפתחותיים, והבריאותיים שיש לפגיעה על הילד שבעניינו מתנהל תיק, כך נהיה מקצועיים יותר"
2. מה מסב לך סיפוק בעבודה?
להצליח לשבור את החומות. כשאני מצליחה לשבור את חומות העומס הלא הגיוני, שהצוותים בקמפוס כורעים תחתיו, ולהביא אותם ללמידה משותפת ומשמעותית – הסיפוק הוא גדול. יש מקרים שתהליכי הלמידה שאנחנו מתניעים בקמפוס מתורגמים ליוזמות חדשניות בתחום ההתערבות עם ילדים נפגעי התעללות – אז הסיפוק הוא אדיר. וכך גם בהכשרות של משפטנים, כשאני מצליחה לשכנע שוטר, פרקליט או שופט עד כמה מערכת מיודעת טראומה היא חיונית כדי שיהיו אנשי מקצוע טובים יותר
"כשתהליכי למידה שאנחנו מתניעים בקמפוס מתורגמים ליוזמות חדשניות בתחום ההתערבות עם ילדים נפגעי התעללות זו הצלחתו של כל המיזם הזה"
3. מה עשית לפני שהתחלת לעבוד במכון, ולמה בחרת בתחום?
ניהלתי את התוכנית לליווי ילדים נפגעי עבירה במועצה לשלום הילד. התחלתי את דרכי המקצועית במועצה בעודי סטודנטית למשפטים, כשהתנדבתי לתוכנית. ניתבתי את עצמי במודע לתחום זה. כשלמדתי משפטים ידעתי שלא אעסוק בשום תחום משפט קלאסי, כמו מיסים, חוזים, או מקרקעין. כבר אז חיפשתי תחום חברתי לעסוק בו. נמשכתי לתחום זכויות אדם, ותחום הילדים קסם לי. מאז אני עובדת בתחום הילדים נפגעי התעללות. אומנם הוא גובה מחיר נפשי גבוה, אבל גם מעניק סיפוק רב.
4. מה השתנה בך מאז התחלת לעבוד במכון?
כשעבדתי במועצה לשלום הילד עסקתי רבות בלובינג. חלק מרכזי מעבודתי היה להשתתף בדיונים בוועדות הכנסת ולנסות לקדם חוקים המעגנים זכויות של ילדים. דרך העבודה שלי במכון ובפרט בקמפוס למדתי ששינוי חברתי יעיל קורה גם מלמעלה למטה, באמצעות חקיקה, וגם מלמטה למעלה, על ידי "קביעת עובדות בשטח", פיתוח מענים חדשניים והטמעה שלהם. גם הכשרות יכולות להצמיח שינוי ניכר בשטח.
"כשאנחנו מצליחים לשבור את חומות העומס הלא הגיוני שהצוותים בקמפוס כורעים תחתיו, ולהביא אותם ללמידה משותפת ומשמעותית – הסיפוק הוא גדול"
5. אם היית יכולה להתחלף בתפקיד, עם מי היית מתחלפת ולמה?
בכל בוקר כשאני מתעוררת, אני מודה לבורא עולם בלב מלא הכרת הטוב, על שהביא אותי בדיוק למקום שאני רוצה להיות בו ויכולה להביא לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר את הטוב שבי לעולם.
להצטרפות לניוזלטר שלנו