ניפוץ מיתוסים
שיח עם ילדים:
מיתוסים ומציאות
המיתוס – ילדים אינם רוצים לספר על טראומות שחוו
מאת – פרופ' כרמית כץ
הנטייה היא לחשוב שילדים מעדיפים שלא נשאל אותם, שלא ניגע בנושא ולא נהיה פולשניים. שאם לא נדבר על זה, זה יישכח ויעבור. משיחות עם בוגרים ובוגרות שעברו פגיעה בילדות עולה בבירור שהם רצו שמישהו ישאל, שמישהו ישים לב. לכן חשוב לשאול ילדים על טראומות שחוו, לתת להן נראות והכרה.
אנשי ונשות מקצוע שנפגשים עם ילדים החיים במרחבים מסַכְּנים – התעללות והזנחה, חשיפה לאלימות במשפחה או סכסוך גירושין – נוגעים פעמים רבות בטראומות קשות ולא מעובדות, והדבר מעמיד בפניהם אתגרים מרובים. שיח עם ילדים שונה במהותו משיח עם מבוגרים, ולכן דורש היערכות מיוחדת.
*פרופ' כרמית כץ מבית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל, אוניברסיטת תל-אביב ומנהלת תחום מחקר, מכון חרוב.
להצטרפות לניוזלטר שלנו