נעים להכיר
ארגון חדש בקמפוס
חרוב לילדים
לתת פה – סוללים דרך למניעת פגיעות מיניות
מאת – רותי גבע
רן יהושע,
מנכ"ל, לתת פה
איש חינוך ויזם חינוכי, מגיע מרקע של חינוך, מוזיקה ותיאטרון: "כמו הורים ומורים רבים, הרגשתי חסר אונים בנוגע ליכולת לשוחח עם הילדים שלי על מיניות ומוגנות מינית. החלטתי שחייבים ליצור משהו שייתן תשובות לחוסר האונים העצום. פגשתי את שניאור לפני שמונה שנים ועם הצוות המדהים שלנו אנחנו שואפים להגיע לכל הורה, מורה, ילד וילדה ברחבי הארץ".
שניאור וולקר
מנהל תוכן, לתת פה
איש טיפול (MA) : "אחרי שנתקלתי בקליניקה בעוד ועוד מקרים של פגיעות
מיניות, החלטתי ללמוד טיפול בפגיעות מיניות במכון חרוב. הבנתי שככל שיש יותר מודעות והסיכוי שפוגע ייתפס גדל, כך פוחת הסיכוי שפגיעה מינית תתרחש מלכתחילה. התחלתי לפתח תוכניות חינוכיות להורים ולמורים מחוץ לקליניקה. ההיכרות שלי עם רן הובילה לפרץ יצירתיות וליישום רעיונות חדשים בשטח".

"היינו רוצים שהעונשים לפוגעים יוחמרו כדי לייצר הרתעה אמיתית, ושהאינטרנט יהיה מרחב בטוח יותר עבור ילדים וילדות."
1. למה חשוב לעסוק במניעה של פגיעות מיניות בילדים ובילדות?
כפית של מניעה שווה ליטר של תרופה.
פגיעה מינית בילדים היא תופעה נוראה שיוצרת כאוס לא רק לנפגע או לנפגעת אלא במעגלים רחבים בקהילה. מצד אחד יש התקדמות ביכולת לדבר בקול על פגיעה מינית, מצד שני העולם נהיה כאוטי יותר בשל החשיפה לתוכן מיני פוגעני ברשת בגילים צעירים יותר. חשיבות העיסוק במניעה מובנת, אך יש מעט מאוד ידע (אקדמי) בנושא, ותוכניות חינוכיות בתחום בקושי נבחנות.





"הבנתי שככל שיש יותר מודעות והסיכוי שפוגע ייתפס גדל, כך פוחת הסיכוי שפגיעה מינית תתרחש מלכתחילה."
2. כיצד אתם עוסקים במניעה בעבודה היומיומית שלכם?
אנחנו רוצים "לעשות סדר" בכאוס ולסייע לבתי ספר ולקהילות ליצור מרחבים מוגנים לילדים. קשר, תקשורת ומיניות בריאה יוצרים מוגנות. אנחנו מובילים שיח על מניעה שמתמקד במיניות בריאה וחיובית ובאפשור שיח בין ילדים למבוגרים. אנחנו מסייעים להפנים כללים שיסייעו להתמודד במצבים שבהם פגיעה יכולה להתרחש.
איך עושים את זה? מנרמלים, מדברים דיבור ישיר, מבררים מהם הערכים החיוביים שקשורים למיניות ועליהם צריך לשמור. אנחנו מאפשרים לשאול באופן אנונימי על מיניות בריאה ופוגענית, כדי לעזור לבסס נרטיב חיובי שיוכל להגן במצבים פוגעניים ולדרבן לשתף כשצריך.
2. כיצד אתם עוסקים במניעה בעבודה היומיומית שלכם?
אנחנו רוצים "לעשות סדר" בכאוס ולסייע לבתי ספר ולקהילות ליצור מרחבים מוגנים לילדים. קשר, תקשורת ומיניות בריאה יוצרים מוגנות. אנחנו מובילים שיח על מניעה שמתמקד במיניות בריאה וחיובית ובאפשור שיח בין ילדים למבוגרים. אנחנו מסייעים להפנים כללים שיסייעו להתמודד במצבים שבהם פגיעה יכולה להתרחש.
איך עושים את זה? מנרמלים, מדברים דיבור ישיר, מבררים מהם הערכים החיוביים שקשורים למיניות ועליהם צריך לשמור. אנחנו מאפשרים לשאול באופן אנונימי על מיניות בריאה ופוגענית, כדי לעזור לבסס נרטיב חיובי שיוכל להגן במצבים פוגעניים ולדרבן לשתף כשצריך.





"נכנסנו לתחום הזה בדיוק בגלל תחושת הכאוס והרצון שלנו "לעשות סדר" ולסייע לבתי ספר ולקהילות ליצור מרחבים מוגנים
שבהם ילדים וילדות ייפגעו פחות."
3. את מי חייבים לערב בעיסוק במניעת פגיעות מיניות בילדים ובילדות כדי שנראה תוצאות משמעותיות בשטח?
כדי להעצים ילדים צריך להכשיר מבוגרים להתמודד עם הנושא, כך שהילדים ירגישו שיש עם מי לדבר. העבודה היא הוליסטית. מלבד הרצאות לצוותים ולהורים ויחידות שהצוות החינוכי מעביר בכיתה, יש בתוכניות שלנו פעילות חווייתית משותפת להורים ולילדים עם אחוז גבוה מאוד של שיתוף ילדים וילדות.
4. מהם האתגרים המרכזיים בעיסוק במניעת פגיעות מיניות בילדים ובילדות?
הבנת השוני התרבותי בכל מקום. אנחנו משקיעים מחשבה ומשאבים בהתאמת השפה ומבססים את השיח על מיניות בריאה ומוגנת בערכים של כל תרבות. התוכניות שלנו פועלות בכל המגזרים.
5. מה הייתם רוצים שיקרה בתחום העיסוק במניעת פגיעות מיניות בילדים ובילדות?
היינו רוצים לראות תוכניות מוגנות מינית מותאמות לחינוך המיוחד. היינו רוצים שהעונשים לפוגעים יוחמרו כדי לייצר הרתעה אמיתית, ושהאינטרנט יהיה מרחב בטוח יותר עבור ילדים וילדות.





"איך עושים את זה? מנרמלים, מדברים דיבור ישיר, מבררים מהם הערכים החיוביים שקשורים למיניות ועליהם צריך לשמור"
לתת פה
אתר אינטרנט: www.latetpe.org.il
דוא"ל: office@latetpe.org.il
טלפון: 02-9918030
פייסבוק: @לתת פה – תוכניות מוגנות לילדים ונוער
זְכוּת הַשְּׁתִיקָה / יהודה אטלס
בַּחֲדַר הַיּוֹעֶצֶת, עַל הַמּוֹשָׁב הָרַךְ,
שֶׁלְּשָׁם נִשְׁלַחְתִּי בִּמְקוֹם שִׁעוּר תָּנָ"ךְ,
כְּשֶׁשּׁוֹאֶלֶת אוֹתִי חוֹקֶרֶת הַיְּלָדִים
עַל חֲבֵרִים, מִשְׂחָקִים וְלִמּוּדִים,
אֲנִי עוֹנֶה לָהּ יָפֶה, כִּי תָּמִיד נָעִים
לְדַבֵּר עִם מִישֶׁהוּ עַל כָּאֵלֶּה עִנְיָנִים,
אֲבָל כְּשֶׁהִיא שׁוּב מַתְחִילָה בַּשְּׁאֵלוֹת
מָה קוֹרֶה בַּבַּיִת בַּיָּמִים וּבַלֵּילוֹת,
מִי נוֹגֵעַ בְּמִי וּמָתַי וְהַאִם
כָּל זֶה נָעִים אוֹ לֹא־נָעִים,
אֲנִי מִצְטַנֵּף כְּמוֹ קִפּוֹד בַּכֻּרְסָה מוּלָהּ
סוֹתֵם אֶת הַפֶּה וְלֹא אוֹמֵר אַף מִלָּה,
כִּי אֲפִלּוּ שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ
שֶׁאַבָּא עוֹשֶׂה לִי מַשֶּׁהוּ רַע,
אֲנִי לֹא רוֹצֶה שֶׁבִּגְלָלִי
יִקְּחוּ אוֹתוֹ לַמִּשְׁטָרָה.

