עימותים במשטרה בין קטינים נפגעים לפוגעים:
רציונל, תרומה משפטית ונזק פוטנציאלי
יעל עובדיה ועפרה בן מאיר*
ינואר 2025
מה הפוגעים אמרו לך בעימות? 'את משקרת!' הייתי צריכה לריב איתם. אני לא מצליחה להבין עד היום, למה אני צריכה להיות מולם? התפקיד של מערכת אכיפת החוק להיות מולם, לא שלי, הנפגעת. אחד מהם אמר שהוא לא מכיר אותי בכלל. אני אוזרת אומץ, אני לא בוכה – הייתי מאוד מנותקת שם. עשיתי מה שצריך לעשות. הייתי צריכה לשכנע אותו, כמו בהצגה, שהוא מכיר אותי. הוא נשלח להגן על חפותו, ואני נשלחת – לא להוכיח את צדקתי אלא להכשיל אותו. להיות חלק מהצוות המשטרתי, שזה בכלל לא אמור להיות המקום שלי כנפגעת.
אלה דבריה של ר', שעברה עימות בחקירה בגיל 15, לאחר שמנהל עמותה שבה התנדבה ואדם נוסף פגעו בה מינית.
עימות במשטרה הוא הליך חקירה שבו שני אנשים, לרוב מתלונן וחשוד, נפגשים פנים אל פנים בחדר החקירות כדי לאמת את גרסאותיהם בנוגע לאירוע שהוליך לחקירה. מטרתו להביא לחקר האמת באמצעות יצירת עימות ישיר בין הצדדים, וצפייה בתגובותיהם ובהתנהגותם. ואולם בכל הנוגע לקטינים, העניין קריטי ומורכב במיוחד, שכן ילדים נפגעי עבירה נתונים במצב רגיש ביותר בשל השתייכותם לשתי קבוצות סיכון – הן ילדים והן נפגעי עבירה. גילם ותלותם במבוגרים הופכים אותם לפגיעים יותר. הם חשופים לטראומה המכונה "קורבנות משנית", שנובעת מהיעדר היכרות עם ההליך הפלילי, חוסר במידע, חוסר רגישות של גורמים מערכתיים כלפי הילד, איבוד זמן וכסף של כל המעורבים בהליך, ופגיעה בפרטיות ובביטחון של הילד (גל ווינדמן, 2002).
מהו הרציונל מאחורי הפרקטיקה של העימות?
- חיפוש האמת: עימות נתפס ככלי יעיל לחשיפת שקרים וסתירות בגרסאות, בהנחה שהפוגע יתקשה לשמור על גרסה שקרית כאשר הוא מתעמת ישירות עם הקורבן.
- הרתעה: קיום עימות עשוי להרתיע פוגעים פוטנציאליים מביצוע עבירות, בידיעה שגרסאותיהם עלולות להתערער במהלך עימות עם הקורבן.
- קידום יעילות החקירה: עימות עשוי לחסוך זמן ומשאבים בחקירה, לספק תמונה ברורה יותר של האירוע ולאפשר זיהוי של כיווני חקירה רלוונטיים.
מהי התרומה המשפטית של העימות?
- ראיה: תיעוד העימות עשוי לשמש ראיה בבית המשפט – תמיכה בגרסה של אחד הצדדים או פגיעה בגרסתו של הצד השני.
- חיזוק ראיות קיימות: עימות עשוי לחזק ראיות קיימות, כגון עדויות ראייה או ממצאים פיזיים, ולאפשר יצירת קשר ביניהם ובין גרסאות הצדדים.
- סיוע בקבלת החלטות: ממצאי העימות עשויים לסייע לגורמי האכיפה בקבלת החלטות בנוגע להמשך החקירה, להגשת כתב אישום או לסגירת התיק.
עם זאת, יש לבחון בזהירות את יעילותו של העימות. בישראל טרם נערך מחקר מקיף לבדיקת מידת תרומתו להצלחת התיק המשפטי. בעוד התועלת הראייתית של העימות אינה מוכחת, השלכותיו השליליות של הליך פלילי – ובכלל זה עימות – על מתלוננים, בייחוד קטינים, מתועדות היטב.
מחקר שערך הסיוע המשפטי במשרד המשפטים (גלון ואחרים, 2022) מספק תובנות מטרידות:
- ב-45% מהמקרים שנבדקו (תיקי תקיפה מינית חמורה בקרב קטינים) חוו הנפגעים "הידרדרות נפשית משמעותית" – תוצאה ישירה של ההליך הפלילי.
- ב-27% מהמקרים תואר ההליך הפלילי כ"חוויה לא מוגנת וקשה".
- ב-31% מהמקרים, למרות הקשיים, נחווה ההליך כמעצים, בעיקר כאשר נשמרה זכות הקטין להשתתפות ולעדות על פי רצונו.
המחקר מדגיש את החשיבות הקריטית של מתן אפשרות לקטינים נפגעים להשתתף בקבלת ההחלטות בהליך הפלילי, בהתאם לרצונם ויכולתם. יתרה מזו, הממצאים מלמדים שלעיתים קרובות זכויות הקטינים אינן נשמרות – למרות קיומם של חוקים ותקנות המיועדים להגן עליהם, ויש לכך השלכות נפשיות חמורות.
לנוכח ממצאים אלה עולה הצורך בבחינה מחודשת של פרקטיקות הנהוגות בהליך הפלילי, ובכלל זה העימות המשטרתי, בייחוד כשמדובר בקטינים, מתוך שקילת התועלת הראייתית אל מול הנזק הפוטנציאלי לרווחתם הנפשית של המעורבים.
לצורך כתיבת מאמר זה שוחחנו עם עו"ד הדר עזרא וייזל, המייצגת נפגעי עבירה – כשהייתה בת 15, רב בבית הספר שבו למדה פגע בה מינית. הדר הקליטה אותו בחשאי כשהציע לה לקיים איתו יחסי מין – ראיה ברורה וחזקה שאפשרה לה להתמודד עם פערי הכוחות הכרוכים בעימות.
הדר: כשהזמינו אותי לעימות, לא זוכרת שזה הפחיד אותי… ידעתי שידי על העליונה כי יש לי הקלטה. רציתי להתעמת איתו כי ידעתי שהוא פוגע בעוד בנות… אמרתי לו הכול בפנים: איך אתה יכול להכחיש? הרי יש הקלטה… אני חושבת שזאת הייתה הזדמנות מעצימה.
בעקבות דבריה עולה השאלה – מה קורה כאשר אין ראיה חותכת מהסוג שהיה בידי הדר, בייחוד במקרה מסוג זה? האם יש הכרח לעמת את הקטינה עם הפוגע שלה למרות קיומה של ראיה כזאת?
יתר על כן, ככל שהתיק יעבור לבית המשפט, קטינים נפגעים עשויים למצוא עצמם מול סוללת עורכי הדין של הפוגע שיטיחו בהם האשמות קשות.
ר', שנפגעה מינית בעבר וכיום היא סטודנטית לתואר שני מחקרי במשפט הפלילי, אומרת:
העימות עשוי להיות מיותר במקרים שהתיק מגיע לבית המשפט. דברים צריכים להתכנס לסעיפי חוק, זו האמת המשפטית – לאילו סעיפים האמת מתכנסת. על סעיפי החוק מתווכחים בבית המשפט. למה אי אפשר לקבוע את סעיפי החוק רק לפי חומר החקירה? חומר של שעות על גבי שעות, הסברתי, ציירתי… למה אי אפשר להתבסס על מצלמות אבטחה, על פלט שיחות, על ממצאים פורנזיים? והאמת מתבררת בבית המשפט, לשם מביאים גם את נפגע העבירה – אני זוכרת שאיימו עליי בצו הבאה כי לא רציתי לבוא…
יש חקירה ראשית מצד התובעת, ואז חקירה נגדית מצד העו"ד שלו, ואז חקירה חוזרת. אז למה צריך את ההליך המקדמי הזה? בפסק הדין הפנו כל הזמן לפרוטוקולים של החקירה – אף פעם לא הפנו לעימות, בהכרעת הדין, בגזר הדין, לכן אני לא חושבת שמישהו ראה אותו. כשהיום אני מסתכלת על זה אחורה – השתמשו בי ככלי. היו צריכים להוכיח משהו, הייתי חלק מתרגיל חקירתי. המשטרה רוצה להפליל צרכני זנות, אז הם מפעילים זונות – זה אותו דבר בעיניי.
הנזק הפוטנציאלי הנשקף מעימות:
- פגיעה בקורבן: עימות עלול לגרום לקורבן טראומה נוספת, בעיקר במקרים של פגיעות מיניות או אלימות קשה. תחושות של חוסר אונים, פחד ובושה עלולות להקשות על הקורבן להתמודד עם המפגש עם הפוגע.
- פגיעה באמינות העדות: לחץ רגשי, טראומה ופחד עלולים להשפיע על יכולתו של הקורבן להעיד באופן עקבי וברור, ואף לפגוע באמינות עדותו.
- חיזוק גרסת הפוגע: במקרים מסוימים, פוגע מיומן עשוי להצליח לשכנע את הקורבן לחזור בו מגרסתו או לערער את ביטחונו העצמי, ובד בבד לחזק את גרסתו שלו.
- פגיעה בהליך המשפטי: פגיעה בקורבן בעקבות העימות עלולה להשפיע על התנהלות הקורבן בבית המשפט, לפגוע ביכולתו להעיד בצורה אפקטיבית ולפגוע גם בסיכויי ההרשעה.
לא בכל המקרים של עימות בין הנפגע לפוגע מקבלים הקטינים ובני משפחותיהם הדרכה מקצועית לקראתו או ליווי. זאת, אף על פי שכיום ידוע וברור כי הבטחת השתתפות הוגנת (גל, 2010) בהליכים בעניינו של הנפגע חשובה במיוחד ליצירת חוויית שליטה עבורו בהקשר של תהליך שיקום פסיכו-סוציאלי מיטבי (גל, 2010). וכך לעיתים קרובות הנפגע מיודע על העימות ומוזמן אליו רק כמה שעות לפני קיומו.
ר', בגיל 15, עברה תשע חקירות עד שהצליחה לשחזר בפני החוקרת את הפגיעה. במהלך החקירות היא עברה שני עימותים:
רק אומרים לי שמכניסים אותו לחדר ושתהיה מצלמה… ובעימות זה הוא, ואני, וחוקר. מרוב שהחדר היה קטן, היו צריכים להזיז אותי כדי לפתוח את הדלת. אני שומעת את האזיקים, זה נורא נורא מבהיל. עוד שנייה הברכיים נוגעות אחת בשנייה ויש פחד נורא נורא גדול. את רואה אדם שהיה לו כוח וסמכות עלייך, זה נורא נורא מבהיל. שני אנשים פגעו בי, את שניהם הביאו לעימות איתי. אמרו לי להטיח בו דברים, מה הוא עשה לי. בעימות משחררים רק את הידיים והוא יכול לגעת בי, גם עם הרגל אם הוא רוצה. לא נוצר מגע אבל זה יכול לקרות גם בטעות, זה נורא נורא הפחיד אותי, ישבתי מכווצת שחלילה הרגל שלו לא תיגע ברגל שלי, מאוד מאוד פחדתי.
כמה ימים אחרי שחררו אותו למעצר בית, פגשתי אותו בקניון, אני זוכרת שהייתה לי כוס ביד והיא עפה. נורא נורא נבהלתי מהפנים. היום אני מתנדבת בזק"א, רואה דברים קשים–- ועדיין הפנים שלו מאוד מאוד מבהילות אותי. לגבי הפוגע השני זה היה עוד יותר מבהיל, כי כשפגע בי הוא התחזה, לא הכרתי אותו עם זקן ארוך ופתאום אני רואה בנאדם שזה בכלל לא השם שלו והוא נראה מפחיד. לקח לי רגע להבין אם זה אותו בנאדם.
חשוב לציין:
- גורמי האכיפה מחויבים לפעול על פי הנחיות מקצועיות ברורות בנוגע לביצוע עימותים, תוך שמירה על זכויות הקורבן ומניעת פגיעה בו – אך נוהלי העימות האחרונים הם משנת 2014.(1) אלו הם נהלים משטרתיים שאינם מעוגנים בחוק זכויות נפגעי עבירה (תשס"א 2001).(2) האבסורד הוא שהנהלים אינם מתייחסים כלל לזכויות הייחודיות לקטינים.
- קיימות חלופות לעימותים, כגון גביית עדויות בנפרד תוך שימוש בטכניקות חקירה מותאמות לקורבן.
- יש להשתמש בעימותים בזהירות ובאופן מבוקר, תוך התחשבות במצבו הרגשי של הקורבן ובנסיבות המקרה. ובכל מקרה, מפגש בין הפוגע לנפגע צריך להתרחש עם ליווי טיפולי מקצועי וכן הגדרת סטינג מתוכנן מראש.
לדברי עו"ד הדר עזרא וייזל:
היום, כמייצגת קטינים, אני יודעת שמה שהכי חשוב זה לא מה עושים או לא עושים, זה איך עושים. עימות יכול להיות טוב לחקירה, אבל צריך להסביר את זה לקטין… צריך לעבוד בשיתוף פעולה עם גורם טיפולי. צריכים לשאול את הקטין לפי החוק, אבל אף אחד לא מסביר לו לעומק את הדברים. גורם טיפולי צריך לעזור לילד להגביר את חוויית השליטה.
לסיכום:
עימות במשטרה הוא כלי חקירתי מורכב אשר יעילותו – בחקירות בכלל, ובחקירות שבהן משתתפים קטינים בפרט – מוטלת בספק. קיים חשש מבוסס כי הנזקים הפוטנציאליים לקטינים המעורבים בעימותים עולים על תרומתם המשפטית. יתרה מזו, פרקטיקת העימות עומדת בניגוד למגמות המרכזיות במערכות אכיפת החוק והמשפט אשר שמות דגש על זכויות הילד והגנה על שלומו הנפשי.
בשנים האחרונות נקטה מדינת ישראל צעדים משמעותיים לביסוס תפיסת זכויות הילד במערכות החוק והמשפט, בהתאם לאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד. צעדים אלה כוללים:
- 1. הקמת מרכזי הגנה ייעודיים לטיפול בקטינים נפגעי עבירה.
- 2. אפשרות לחקירת קטינים במוסדות חינוך במקרים מסוימים.
- 3. הסמכת חוקרי ילדים לניהול חקירות של ילדים עד גיל 14 (ובכלל זה ההחלטה – המתקבלת לעיתים נדירות ביותר – להתיר ביצוע עימות בין הקטין לפוגע במשטרה).
- 4. אפשרות להגנה על קטינים במהלך העדות בבית המשפט במקרים של חשש לנזק נפשי.
למרות התקדמות זו, שאמורה לעודד דיווח, הנתונים מצביעים על פער ניכר בין היקף הפגיעות בקטינים ובין מספר הדיווחים והתיקים הנפתחים בגינן:
– כ-20% מהילדים בישראל דיווחו על התעללות מצד מבוגר (איזיקוביץ' ולב-ויזל, 2016).
– בשנת 2022 נרשמו רק 31,870 דיווחים על התעללות והזנחת קטינים (כ-10 לאלף מאוכלוסיית הילדים).
– מתוך אלה נפתחו 15,646 תיקים במשטרה – 60% מהם נסגרו מבלי שהתקיים הליך (המועצה הלאומית לשלום הילד, 2024).
דוח הוועדה הציבורית לשינוי מדיניות ביחס לפגיעה מינית בתקופת הילדות (מכון חרוב ואוניברסיטת תל-אביב, 2021), שכלל עדויות של 505 בגירים שעברו פגיעה מינית בילדותם, מדגיש את הצורך הדחוף בשיפור מערכות אכיפת החוק והמשפט בטיפול בקטינים נפגעי עבירה:
"כלל הנפגעות והנפגעים הדגישו בעדויות שלהם שפנייה למערכות אכיפת החוק דורשת משאבים ותעצומות שאינם עומדים לרשותם של רבים מהנפגעים, ואולי אף של רובם… לכן מרבית מכותבי העדויות לוועדה בחרו שלא לפנות לערוצים אלה בבחינת בחירה בהישרדות… מתוך עדויותיהם של המעטים שפנו למערכות אכיפת החוק התבררו כמה לאקונות ובמרכזן הליך לא נגיש ולא מותאם לצרכים של נפגעות ונפגעי פגיעה מינית בילדות ופרקטיקה לא מודעת טראומה מצד שוטרים בהליכי גביית עדות וחקירת נוער ובגירים נפגעי טראומה מינית. אלו התבטאו בחוסר רגישות בגביית עדות ובחקירה, ביחס לא נאה ולא מכבד מצידם של חוקרים במתן העדות, בגבולות פרוצים… חוסר הרגישות גרם לחוויות לא נעימות ולמחירים כבדים בקרב הנפגעים. זאת ועוד, חוסר בהתאמות למיניהן בעת גביית עדות וחקירה… חוסר התאמת ההליך לגיל הנחקר/ת וחוסר רגישות מגדרית."
אם כן, הדוח מצביע על כמה בעיות מרכזיות:
- 1. הליכים לא נגישים ולא מותאמים לצורכיהם של נפגעי פגיעה מינית בילדות.
- 2. חוסר מודעות לקורבנות המשנית הנגרמת על ידי גורמי אכיפת החוק.
- 3. חוסר רגישות בגביית עדויות ובחקירות.
- 4. היעדר התאמות לגיל ולמגדר של הנחקרים.
בדוח הוועדה עלו תמות מרכזיות לגבי ההליך הפלילי. כך למשל: "הליך לא מותאם עבור נפגעי העבירה, צורך בתוקף ובצדק וחשש ממחירי ההליך"; "חוויית חוסר רגישות מצד גורמי החוק, דרישות לא מותאמות לנפגעות בהגשת תלונה, פערים תרבותיים, חוויות בדידות וקושי בהליך".
לנוכח זאת עולה הצורך בבחינה מחודשת של כלל ההליכים הפליליים הכוללים קטינים, ובכללם פרקטיקת העימות והאופן שבו ניתן להגביר את תחושת ההגנה שמערכת המשפט פורסת על כתפי הילד המתלונן. יש לשקול בכובד ראש את היתרונות והחסרונות של ההליך, ולתת עדיפות עליונה להגנה על שלומם הנפשי של הקטינים המעורבים.
חשוב להדגיש כי מניעת פגיעה נוספת בקטינים נפגעי עבירות אלימות ומין חמורות עשויה למתן את ההשלכות ארוכות הטווח של הפגיעה, כגון בעיות בריאותיות, דיכאון, אובדנות ותסמיני פוסט-טראומה. זאת ועוד, שיפור בטיפול בקטינים נפגעי עבירה עשוי להגביר את אמון הציבור במערכת ולעודד דיווח, צעד חיוני בהתמודדות עם תופעת הפגיעה בקטינים.
אם כן, לפנינו עוד כברת דרך בכל הקשור לטיפול בקטינים נפגעי עבירה במערכת המשפט והאכיפה, תוך שימת דגש על הגנה על זכויותיהם ורווחתם הנפשית. רק כך נוכל להבטיח מערכת צדק יעילה ורגישה, המגינה על הקטינים ושומרת על זכויותיהם.
*יעל עובדיה היא סטודנטית לתואר ראשון בעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים.
* עו"ד עפרה בן מאיר היא מנהלת קמפוס חרוב לילדים ורכזת תוכניות חוק ומשפט במכון חרוב
הערות שוליים
1משטרת ישראל – אגף חקירות ומודיעין: הטיפול המשטרתי במתלוננת על עבירות מין.https://www.police.gov.il/menifa/05.300.13.013_1.pdf
2 חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א-2001. https://www.nevo.co.il/law_html/law00/71835.htm
מקורות
איזיקוביץ', צ' ולב-ויזל, ר'.(2016) אלימות כלפי ילדים ובני נוער בישראל: בין שכיחות לדיווח. אוניברסיטת חיפה.
1
גל, ט' (2010). ילדים נפגעי עבֵרה והזכות להשתתפות. בתוך ת' מורג (עורכת), זכויות הילד והמשפט הישראלי (עמ' 298-267). הוצאת רמות – אוניברסיטת תל-אביב.
1
גל, ט' ווינדמן, ו' (2002). ילדים נפגעי עבירה בישראל: ריבוי קשיים, מיעוט מענים.
ביטחון סוציאלי, 63, .235-210
1
גלון, ע', כהן, ש' ורבינוביץ, ל'.(2022) מימוש זכויות קטינים נפגעי עבירות מין חמורות בהליך הפלילי בתיקי הסיוע המשפטי. מדינת ישראל – משרד המשפטים. https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/r-26/he/R-26.pdf
1
המועצה הלאומית לשלום הילד (2024). השנתון הסטטיסטי "ילדים בישראל 2023". עורכים: א' דוד וד' כנען.
1
מכון חרוב ואוניברסיטת תל אביב(2021) . הסיפור שלך חשוב – דוח הוועדה הציבורית לשינוי מדיניות ביחס לפגיעה מינית בתקופת הילדות. https://fs.knesset.gov.il/24/Committees/24_ci_bg_627191.pdf
המועצה הלאומית לשלום הילד (2024). השנתון הסטטיסטי "ילדים בישראל 2023". עורכים: א' דוד וד' כנען.
מכון חרוב ואוניברסיטת תל אביב(2021) . הסיפור שלך חשוב – דוח הוועדה הציבורית לשינוי מדיניות ביחס לפגיעה מינית בתקופת הילדות. https://fs.knesset.gov.il/24/Committees/24_ci_bg_627191.pdf