שימוש בקישור נתונים במסגרת מחקרי ביג דאטה

להלן סקירת מחקרם של סונסון  ואחרים (Soneson, 2023), אשר בדק את השימוש בקישור נתונים Data Linkage)) במסגרת מחקרי Big Data, כדי להבין טוב יותר את תופעת ההתעללות בילדים. מהי התועלת של מחקרים אלו עד כה, ולאן הם יכולים להתפתח?

מחקר של Big Data ממערכות מנהל ציבוריות הוא כלי בעל פוטנציאל של ממש לזיהוי, אפיון והגדרה של בעיות חברתיות, בריאותיות וסביבתיות לאורך זמן ולרוחב אוכלוסיות, והוא נדבך חשוב בגיבושה של מדיניות מבוססת-ראיות. קישור נתונים הוא מתודת מחקר שבה מצליבים ומשלבים מידע ממקורות שונים, כדי ליצור מסד נתונים מקיף יותר ש"מרוויח" כמה נקודות מבט. במתודה זו נעשה לרוב שימוש ב-Big Data מנהלי. לקישור נתונים יש פוטנציאל של תרומה משמעותית למחקר של התעללות בילדים והזנחתם, עקב הקשיים והלקונות סביב הבנת התופעה. חרף הקונצנזוס הקיים זה מכבר, שלפיו הגישה אל התעללות בילדים והזנחתם צריכה להיות בין-תחומית, ומתוך פרספקטיבה מערכתית רחבה, המבנה המורכב והרב-שכבתי של התופעה והאינטראקציות בין גורמי סיכון ומוגנות רבים ושונים מקשים על עיצובה של תגובה יעילה ועל מאמצי מניעה.

הסקירה המקיפה המובאת כאן (Sonesone et al., 2023) מאפיינת את התחומים שבהם תרמו מחקרי קישור נתונים לעולם המחקר של התעללות בילדים והזנחתם עד כה, ומשרטטת אפיקי התפתחות של מחקר מסוג ביג דאטה בהמשך – באילו שאלות ודילמות, הנוגעות לתופעת ההתעללות וההזנחה, מחקרים אלה של קישור נתונים עדיין לא טיפלו,  וכיצד מחקרים אלה עשויים לתרום להן. הסקירה כללה 121 מחקרים מהעשור האחרון, רובם נערכו בארצות הברית ובאוסטרליה, וכולם מהמדינות המפותחות בעולם (High-Income Countries). רוב מסדי הנתונים שבהם השתמשו המחקרים מקורם בשירותים חברתיים ובתחום הבריאות, והקישור הנפוץ ביותר היה בין נתוני רווחה ובריאות. מיעוטם של המחקרים התבססו על נתונים מתחומי המשפט והחינוך, ומיעוטם גם הצליבו בין נתונים מנהליים ובין מידע שנאסף באופן אקטיבי עבור מחקר. כמעט כל המחקרים היו תיאוריים, כגון מחקרים שעסקו באפידמיולוגיה של התופעה או בהשלכותיה, ומעטים ביותר היו הסקתיים, כגון מחקרים שעסקו בניבוי סיכון. מעניין לציין שכמה מחקרים עסקו בהעברה בין-דורית והדגימו את הפוטנציאל של קישור נתונים במחקר להתבונן על ילד בתוך הקשר – בהצלבה בין נתוני ילדים להוריהם ולאחיהם ועל פני דורות שונים במשפחה.

הסקירה נוגעת לכמה אפיקי התפתחות של מחקר קישור נתונים בתחום ההתעללות וההזנחה, ובפרט מדגישה את הצורך "לעלות קומה" ולהשתמש במתודת מחקר זו לא רק עבור מחקרים תיאוריים, אלא גם באופן יישומי יותר – עבור פיתוח, ניטור, ייעול והערכה של תוכניות התערבות. נוסף על כך, אף על פי שמחקרים מסוג זה אינם נדרשים לרוב להסכמת המשתתפים, ניכר חסר בחזון ובהכוונה בתחום של הגנת הפרטיות והאתיקה של מחקרים אלו. כותבי הסקירה טוענים עוד כי המחקר הקיים נשאר יותר מדי "מתחת לפנס" בתחומי הרווחה והבריאות, וכי שימוש בנתונים רבים יותר מתחומים אחרים, בצד מחקר מבוסס AI שיסקור טקסטים חופשיים בתיקי פונים ולא רק נתונים מנהליים, עשויים להגביר את האפקטיביות של מחקרי קישור נתונים בתחום ההתעללות בילדים והזנחתם.

מנקודת מבט ישראלית, ההתבוננות במחקרי קישור נתונים מעלה את הצורך בהשקעת משאבים וביצירת חזון רב-מערכתי לטובת איסוף מובנה ומסודר של נתונים על ילדים, בעיקר על ילדים נפגעי הזנחה והתעללות, ואת הצורך ברגולציה בתחום הנתונים שתקדם את טובת הילדים בישראל.

לסיכום:

סקירה זו פותחת כיווני מחשבה על מאגרי מידע רלוונטיים ועל זירות עתידיות למחקר קישור נתונים בישראל, ומתווה איסוף חכם ומדויק של מידע מנהלי, כך שיסייע בניסוחה של תגובה יעילה ואפקטיבית לתופעת ההתעללות בילדים והזנחתם בישראל.