ביקור בית
הבית שבו לומדות להיות אמהות
ראיון עם יעל חזן ארזי מנהלת פרויקט "אם הדרך", על ליווי לאמהות צעירות בלי עורף משפחתי ולילדיהן
מאת סיגל כנפו, עורכת
יעל חזן ארזי
בת 49, נשואה לשורי
מתגוררת בנחלים
אמא לנוה, לבארי וליבי
בעלת תואר שני בעו"ס
ודרמה תרפיסטית
מנהלת תוכנית אם הדרך.
איפה נמצאת האימהוּת כשהחיים עוד לא הספיקו להסתדר? בתוך ביניין מגורים ביפו מתקיים מיזם חדשני, פרי שיתוף פעולה של קרנות ביטוח לאומי והארגונים יחדיו, אור שלום ובתמיכת משרד הרווחה: בתים לאימהות צעירות (18–25) ללא עורף משפחתי, חלקן הגיעו ממסגרות חוץ-ביתיות שמתמודדות לא פעם עם טראומה מורכבת וסיפורי חיים לא פשוטים – ועכשיו עם תינוק על הידיים, הן בונות בית משלהן ועתיד. זה לא מקלט ולא פנימייה אלו דירות אמיתיות, עם שכנות אמיתית ושגרה שממציאה את עצמה מחדש. זה המקום בו התפתחות אישית, אהבה והקשר עם התינוק שלהן הופכת לתוכנית עבודה, מקום שבו “לב רחב” פוגש “מסגרת מלווה” – ואיפה שהורוּת אינה מובן מאליו אלא מיומנות שנלמדת, מתורגלת, ומתוחזקת יום־יום.
חלום של שנים – ותוכנית שיש לה כתובת
הבתים קמו מתוך צורך וגם מתוך חלום של אנשי שטח: לאפשר להישאר משפחה, למנוע הזנחה, ולתת לצעירות מקום לגדול בו יחד עם התינוקות שלהן. לאפשר להן לעבור ממצב של השרדות למצב של התפתחות, אין כאן שומרי לילה סביב לשעון. זו תוכנית שהאמהות בוחרות להשתתף בה מתוך רצון לעשות שינוי. מתוך מוטיבציה ובחירה להכנס למסלול טיפולי־קהילתי ולא להישאר לבד. הילדים בתוכנית נשארים באחריות אימותיהם. אם הדרך נותנת מעטפת משמעותית רגשית וקונקרטית לכל המשפחה. הארגונים אור שלום ויחדיו חברו יחד, בשותפות עם קרנות ביטוח לאומי ובתמיכת משרד הרווחה לפתח את התוכנית- זהו מיזם חדשני וניסויי לתקופה של שלוש שנים- שנתיים של ליווי עם דיור ועוד שנה של ליווי וסיוע בקהילה, המיזם מציע מענה הרואה את המשפחה כמכלול הזקוק למעטפת שיקומית- טיפולית
"זה לא מקום שמחליף את האמא – זה מקום שמלמד, מחזיק, ומרפה בזמן הנכון.”
מה לומדים באם הדרך כשאף אחד לא לימד אותך להיות אמא?
לומדים איך להקדיש זמן גם לעצמי . שצעירה נשארת צעירה גם כשהיא הופכת לאמא. ושכדי להיות הורה מיטיב אני צריכה לטפל גם בעצמי ואיך אפשר לשלב בין ההורות והתפתחות אישית, וגם איזה אמא אני ואיזה אמא אני רוצה להיות.
נעשה כאן טיפול דיאדי אם–תינוק, לצד טיפול אישי; קבוצת אימהות שבועית וקשר עם צעירה אחרת באותו מצב וגם איך להקריא סיפור או לשיר לילדה בפעם הראשונה, איך מחליפים חיתול בלי דמעות ולשחק עם הילדה על הרצפה. כל צעירה מלווה ע"י עו"ס ונבנית לה תוכנית טיפול אישית והעבודה עימה מותאמת, לכל צעירה יש מנטורית משפחתית מלווה כ-10 שעות בשבוע לכל צורך: לבנק, לטיפת חלב, לגן, לרופא, לשיחת הורים או בישול. תמיכת תעסוקה/לימודים – קורסים, להשלמת בגרויות, חיפוש עבודה ראשון ובנוסף נוצרו כאן חיי יום יום של קהילה – ארוחות משותפות, חגיגות, יציאות לגינה, אפילו סופ”ש קצר במלון כשצריך לנשום.
הימים מתמלאים במיקרו־ניצחונות שנשמעים קטנים, אבל מכוננים זהות: שאפשר לצאת מהבית עם עגלה, לשיר בזמן החתלה, לבשל קציצות לקטנה, לצאת לגן שעשועים בפעם הראשונה. מי שלא גדלה בבית שמדגים את הרגעים האלה – צריכה שמישהי תיהיה לצידה בפעם הראשונה, ובאלה שאחריה, עד שזה הופך לטבע שני.
“היא הייתה צורחת בכל מקלחת… לימדנו כניסה הדרגתית, ופתאום זו נהייתה חוויה טובה.”
הפער שבין אהבה למסוגלות
הסיפור החוזר בבתים הוא הפער בין איך שאני גדלתי לבין מה אני רוצה להעניק לילד שלי. כשאין עורף משפחתי – אם הדרך משמש משפחה מורחבת, מעין “רשת ביטחון” שאומרת: מותר לטעות, מותר להתעכב, מותר לבקש עזרה. לשלב הראשוני יש מטפלת לתינוקות בשעות הבוקר —כדי למלא פונקציות הוריות חסרות שהן תוכלנה לצאת לעבוד אבל גם כדי להחזיק את הרגעים שהאמא עדיין לא מצליחה – וללמד אותה, יד ביד, עד שהיא מצליחה בעצמה. בצוות יש גם עובדת סוציאלית ופסיכולוגית- התוכנית מחזיקה את הגם וגם. גם צעירה וגם אמא, גם רגשי וגם חומרי, גם מסגרת וגם תוכנית וולנטרית בקהילה, גם מענה לתינוק/ת וגם מענה לאמא שלו.
"אני רוצה שבעוד כמה שנים הבת שלי תסתכל עליי ותגיד: ‘אני רוצה להיות כמוה.”
בין רווחה לצעירים: מערכות שנפגשות בפעם הראשונה
אחד החידושים השקטים של המיזם נמצא דווקא בחיבור בין שני מנהלים בעולם הרווחה – מנהל שלם (שיקום ליווי ומניעה) שנותן מענה לצעירים על רצף הסיכון ומנהל שרותים חברתיים ואישיים שאמון על רווחת משפחות וילדים“הצעירה נשארת צעירה גם כשהיא הופכת להיות אמאזה מכריח את המערכת להפסיק לפצל: זה גם וגם. בחלק מהמקרים יש בני זוג שחלקם בכלא, או רקע של אלימות; לפעמים יש אבות צעירים שזקוקים בעצמם למענה. המציאות מורכבת – והבית לא מעלים אותה – אבל הוא מייצר שפה אחת שמכירה בכלל השחקנים, ומחזירה את הפוקוס אל הקשר אם–ילד/ה והקהילה סביבם.
על הדרך של "אם הדרך"
השנה הראשונה התמקדה הרבה על קשר של אמון: לא להיות “גורם מפקח” אלא גורם מיטיב לפוגג את החרדה עצומה שיקחו לי את הילד היא. לוקח זמן עד שהצעירות -אמהות מבינות שמותר שיהיה קשה זה תהליך עדין וכשהוא קורה אפשר להתקדם הלאה. האמהות יודעות שאפשר לפנות לעזרה, זה בסדר לבקש עזרה במקלחת. לפעמים הפלא קורה בשוליים: אמא שמגלה שהיא נהנית לשחק עם הילדה שלה שמספרת איך הפעם שיחקה עם הילדה בגן השעשועים, או שהיא לראשונה שרה לה בזמן ההחתלה – ומרגישה שזה בא ממנה, לא מתסריט של מישהי אחרת.
מה שמרגש באמת הוא שינוי הדימוי העצמי: מהרצון “לשרוד את היום” – לרצון “לתכנן את המחר"
בזמן קצר נרשמים שינויים: יותר תעסוקה ולימודים, יותר סמכות רכה מול הילדים, יותר נוכחות בקהילה. אבל מה שמרגש באמת הוא שינוי הדימוי העצמי: מהרצון “לשרוד את היום” – לרצון “לתכנן את המחר”.
הבית הזה הוא מראה: הוא מזכיר שהורות איננה אינסטינקט טהור, היא תרבות שמועברת במשפחה. כשהשרשרת נקרעת, צריך לבנות אותה מחדש – עגלה, אמבטיה, שיר, קופת חולים, שיחת הורים, משכורת ראשונה, חופשה קצרה. לא “סיפורי השראה” לפרסום. מי שנכנס לבית הזה מבין מהר: שזו פעולת מניעה קלאסית – שזה אינטרס אזרחי ממדרגה ראשונה. ילד שמקבל הורה בטוח, קשוב ומסוגל – נכנס לבית הספר אחר, יוצא לעבודה אחרת, ויהיה מבוגר אחראי. כך אפשר לבנות כאן חברה אחרת.
"להיות מי שאני באמת ולצמוח… לדעת שאם אני רעבה – יש אוכל חם, ואם אני נופלת – יש מי שיתפוס.”
תוכנית תמיכה הוליסטית לאימהות צעירות ללא עורף משפחתי, שנועדה להעניק להן מעטפת רגשית וקונקרטית כדי לאפשר לצעירות אימהות בסיכון לגדל את ילדיהן בצורה מיטבית, תוך התפתחות אישית ומשפחתית. לאפשר להן להתפתח לבגרות, להשתלבות מיטבית בחברה ומניעת מצבי הזנחה של ילדים. התוכנית במימון ושיתוף של הארגונים אור שלום, יחדיו וקרנות הביטוח הלאומי ומסייעת להתמודד עם אתגרים, להשתלב בעבודה ולהפוך לעצמאיות.
התוכנית מתקיימת בשלושה צירים עיקריים: הצעירה וצרכיה – הקניית כישורי חיים, עצמאות כלכלית, השכלה ותעסוקה, חיזוק ובניה של רשתות תמיכה. הורות והקשר הדיאדי – ליווי ועיצוב הזהות ההורית, רכישת מיומנויות הוריות חסרות, חיזוק המשפחתיות ופיתוח היכולת לשלב בין עבודה, משפחה וחיים אישיים. התפתחות הילד – מענה לצרכי הילד תוך חיזוק יכולתה של האם להיעזר בסביבה על מנת לספקם.
להצטרפות לניוזלטר שלנו