אנו שמחות ונרגשות להציג את הגיליון ה-29 של כתב העת, המיוחד כולו לנושא חשוב שאינו מדובר די – ילדים נפגעי התעללות רגשית.

התעללות רגשית היא תופעה שכיחה, שלעיתים קרובות נותרת סמויה מהעין, אך השלכותיה על ילדים וילדות עשויות להיות עמוקות ומתמשכות. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שילדים תופסים התעללות רגשית כפוגעת לא פחות מהתעללות פיזית (ראו למשל מחקרה של ד"ר איילת רוזנטל(1)). על אף זאת, תחום ההתעללות הרגשית זוכה להתייחסות מועטה במחקר, בפרקטיקה ובמדיניות, והוא נדחק לשולי השיח הציבורי והמקצועי.

ההתעללות הרגשית נלווית תמיד לכל סוגי ההתעללות האחרים, אך במקרים רבים היא מתקיימת גם כתופעה נפרדת ו"עצמאית". עם זאת, רוב השיח על פגיעות ומניעתן אינו עוסק בה. נכון להיום, מעטות התוכניות או ההתערבויות המתמקדות במישרין בסוג זה של התעללות.

מאז אשרור אמנת זכויות הילד בישראל (1991) חלה התקדמות ניכרת במחקר ובטיפול הנוגעים לפגיעות בילדים, בעיקר בתחומים של פגיעה פיזית, מינית, הזנחה וחשיפה לאלימות במשפחה. אך נראה שתחום ההתעללות הרגשית נותר מאחור – הגבולות שלה אינם מוגדרים באופן חד-משמעי, היא קשה לזיהוי, ולעיתים אף אינה מזוהה כתופעה שיש להעניק לה מענה ייחודי.

על פי הערכות ארגון הבריאות העולמי, 30% מתוך כלל הילדים שנפגעים מדי שנה מסוגי התעללות שונים באירופה (2) חוו התעללות רגשית – שיעור גבוה יותר מכל סוג פגיעה אחר. בישראל, לעומת זאת, רק 8% מהילדים שדווחו בשנת 2022 כנפגעי התעללות או הזנחה דווחו על רקע התעללות רגשית (3). פער זה עשוי להעיד על תת־דיווח נרחב, שעשוי לנבוע גם מהיעדר הגדרות ברורות, מקשיים בזיהוי ומהתמקדות מערכתית בפגיעות מסוגים אחרים כפי שצוין לעיל.

וכך לאנשי מקצוע, הפוגשים בעבודתם ילדים שנפגעו מהתעללות רגשית, אין די ידע וכלים לזהות ולשיים אותה. בעבר פורסמו בכתב העת "נקודת מפגש" כמה מאמרים שעסקו בהתעללות רגשית. עם זאת, לראשונה אנו מייחדות גיליון שלם להתבוננות ממוקדת ונפרדת בתופעה – מתוך רצון להעמיק את ההבנה של סוגי הפגיעה הרגשית, של השפעותיהם על ילדים, ושל דרכי ההתמודדות והטיפול בילדים ובמשפחותיהם.

בגיליון זה אפשר למצוא מגוון מאמרים העוסקים בהיבטים שונים של תופעת ההתעללות הרגשית:

מאמרה של נוי ישראלי בוחן את אתגרי ההגדרה והזיהוי של התעללות רגשית ואת השפעותיה על רווחת הילדים. היא מדגישה את חשיבותן של הגברת המודעות והרחבת הידע באמצעות הכשרות – כדי לשפר את הזיהוי, את המניעה ואת הטיפול בילדים שנפגעו.

שרית צרפתי כותבת על החסמים העיקריים בדרכן של עובדות סוציאליות לפי חוק הנוער בתהליכי הזיהוי וההתערבות במקרים של התעללות רגשית בילדים. במאמרה היא בוחנת את השלכותיהם על היכולת להבטיח הגנה אפקטיבית לילדים הנפגעים ממנה.

עו"ד ד"ר שירי אורון מתייחסת לממדים פילוסופיים, משפטיים וחברתיים של התופעה. ממאמרה עולה, בין היתר, שהחברה מתקשה להכיר בקורבנות של אלימות רגשית ולקבלם, ושהעיסוק בתופעה מרתיע ומעורר מבוכה וחוסר אונים גם בקרב אנשי מקצוע. הם מתקשים לזהות אותה, והקורבנות מתקשים להתמודד עימה בהיעדר שִׁיּוּם ברור וסעדים של ממש.

מאמרה של ד"ר סיגל קני-פז מתמקד בהתפתחותם של רגשות בושה ואשמה המתלווים להתעללות רגשית, ובאופן שבו רגשות אלו משפיעים על התפתחותם של הנפגעים בילדות ומעצבים את אישיותם בבגרות. המאמר עוסק גם בדרכי התערבות בילדות, כדי למנוע השלכות קשות על מהלך חייהם ולמנוע העברה בין-דורית.

מאמרה של פרופ' יעל לצר עוסק בקשרים המורכבים בין התעללות רגשית בילדות לדימוי גוף שלילי ולהפרעות אכילה. היא מסבירה כיצד מנגנונים פסיכולוגיים – כגון ערך עצמי ירוד, קשיים בוויסות רגשי ואלקסיתימיה – מתווכים את הקשר בין הפגיעה הרגשית ובין התפתחות ההפרעה.

התעללות פסיכולוגית בגיל הרך משפיעה על תהליכים מוחיים קריטיים, בייחוד בשלבי התפתחות רגישים, והיא גורמת לנזקים מרחיקי לכת – רגשיים, תפקודיים וחברתיים. הגברת המודעות, השקעה במערכות לאבחון מוקדם והנגשת טיפולים רגישים להתקשרות בגיל הרך עשויות לשנות את מסלול חייהם של ילדים שנפגעו. מאמרה של פרופ' תרצה יואלס בוחן את הקשר בין חוויות של התעללות רגשית בגיל הרך ובין שינויים נוירוביולוגיים, על סמך מחקרים עדכניים במדעי המוח, בפסיכולוגיה התפתחותית ובפסיכופתולוגיה של ילדים.

עינב יולביץ ואיה כנר עוסקות במאמרן בהורות על הרצף הנרקיסיסטי-פסיכופתי ובהשלכותיה על הילד. הורות מסוג זה היא פגיעה התפתחותית סמויה הנעה בין הזנחה רגשית ובין שימוש בילד כהרחבה של העצמי ההורי, והשפעותיה על התפתחות הילד משמעותיות וארוכות טווח.

ד"ר נאוה כהן-אביגדור מצביעה על הפגיעה הרגשית בקטינים בעידן הדיגיטלי – האתגרים, ההשלכות ודרכי הפעולה של מטה 105 להגנה על ילדים ברשת.

ילדים בישראל שוהים שעות רבות משעות היום במערכת החינוך. מאמרן של עינב לוק, איריס (מנדה) בן יעקב ואורית ברג עוסק בהתמודדות מערכת החינוך עם ההתעללות הרגשית בילדים, ובתפקידה הייחודי באיתור, בזיהוי ובסיוע לילדים ולמשפחות אלה.

ילדים עם אוטיזם חשופים במיוחד לפגיעות מסוגים שונים, ובכללן להתעללות רגשית. ענבל מילוא דוד מציגה במאמרה את גורמי הסיכון, את ההשלכות, את הסימנים לזיהוי ואת האפשרויות לטיפול ולמניעת התופעה.

מאמרה של הדס בלומנדל מתמקד בגורמי סיכון ייחודיים להתעללות רגשית הנובעים מהסטיגמה החברתית והמשפחתית על ילדים ונוער להטבא"קים ובהשלכותיהם האפשריות, לצד משאבים וגורמים שניתן לפנות אליהם לקבלת סיוע.

העברה בין-דורית של התעללות מוגדרת כאחד הנושאים המורכבים בתחום של הזנחה והתעללות בילדים. ד"ר שירלי בן-שלמה מציעה הסברים אפשריים לתופעה והתערבות טיפולית מומלצת.

מרכיב מרכזי וחשוב בהעשרה ובהרחבה של עולמות הידע המקצועי והמחקרי, ובפיתוחם של כלים ומדיניות מתאימים לטיפול בילדים אלה, הוא שיתופם הישיר של ילדים והשמעת קולם. יש להתייחס אליהם כאל בעלי ניסיון אישי ועמדות שיש להביא בחשבון בעת תכנון שירותים ודרכי טיפול. א' (שם בדוי) היא מומחית מניסיון חיים, והיא כותבת על ניסיונה האישי כילדה שחוותה התעללות רגשית מאם המשפחה במשפחת האומנה שבה היא גדלה, על המופעים של הפגיעה, על דרכי ההתמודדות שלה ועל מעגלי התמיכה שסייעו לה בדרך להחלמה.

ד"ר רונן ברגר ממחיש, באמצעות הצגת מקרה, כיצד שילוב של משחק ויצירה כציר מרכזי בטיפול מאפשר לילד שעבר התעללות רגשית לבטא את סיפורו, להתחבר לכוחותיו, לפתח את יכולת הוויסות שלו ולהפיג את תחושת בדידותו.

במדור "מה חדש?" סוקרות נוי ישראלי ורותם רודיטי שני מחקרים: האחד – על הקשר בין התעללות רגשית בילדות להפרעות אכילה: בחינת מנגנונים פסיכולוגיים מתווכים, והשני – על תפקידם של בתי הספר והקהילות בקידום חוסן בקרב ילדים שחוו התעללות רגשית.

אנו מקוות שהגיליון יעורר עניין, יעלה את המודעות לנושא ויעודד שיח מקצועי כדי לתת מענים מתאימים לילדים הנפגעים ולהבטיח שקולם של ילדים אלה יישמע.

קריאה מועילה!

טלי ויפה