התיאום הממשלתי בעניינם של ילדים ונוער במלחמת "חרבות ברזל"

השפעותיה הקשות של מלחמת חרבות ברזל על חייהם של הילדים והנוער הצריכו, ועודן מצריכות, מענים רבים ממגוון אנשי מקצוע – ממשרדי הממשלה, הרשויות המקומיות וארגוני החברה האזרחית – שהתייצבו למן היום הראשון כדי לספק מענה מהיר לצרכים שעלו. לשם התמודדות עם מציאות מורכבת זו נדרשה עבודה ממשלתית רחבה ומתואמת. יחידת התיאום הממשלתית לזכויות ילדים ונוער שבחטיבה החברתית במשרד המשפטים הוקמה מכוח החלטת הממשלה 1652 מיום 19.6.22, ומטרתה – לפעול לתיאום וליצירת שיתופי פעולה בין משרדי הממשלה השונים ובין הממשלה לגורמים מחוצה לה. עוד אמונה היחידה על ריכוז עבודתה של ועדת המנכ"לים הקבועה לילדים ונוער, שהוקמה אף היא מתוקף אותה החלטה.

משרדי ממשלה שונים עוסקים בטיפול בילדים ונוער, ויש חשיבות רבה לתיאום פעילות הממשלה ולסנכרון בין השירותים השלטוניים הניתנים להם. הדבר נכון בעת שגרה, והוא מתחדד ביתר שאת בתקופת המלחמה, שבה נדרש ליתן מענה מיטבי ויעיל למגוון צרכים בהיקף נרחב, ולפתח במהירות מענים ייחודיים.

במאמר זה נסקור בקצרה את המנגנונים והכלים שסייעו לתיאום הממשלתי בעניינם של ילדים ונוער במלחמה.

שולחן רב-מגזרי בנושא "ילדים ונוער במלחמה"

עם פרוץ המלחמה ונוכח הצרכים הייחודיים של ילדים ונוער הוקם, במסגרת השולחנות העגולים הרב-מגזריים במשרד ראש הממשלה, שולחן ייעודי בנושא "ילדים ונוער במלחמה", אשר נועד לאפשר הסתכלות רחבה על צורכיהם של ילדים ונוער במצב החירום לשם זיהוי צרכים ותיאום ולגיבוש דרכי פעולה בעניינם.

בשולחן השתתפו כ-200 חברים ממשרדי ממשלה, שלטון מקומי, ארגוני מגזר שלישי ונציגי נוער, בהובלה משותפת של המתאמת הממשלתית לזכויות ילדים ונוער בחטיבה החברתית במשרד המשפטים – מטעם הממשלה, ושל מנכ"לית המועצה לשלום הילד – מטעם החברה האזרחית ומנהלת היחידה לשותפויות רב-מגזריות באגף ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה. חלק מהסוגיות שעלו בדיוני השולחן טופלו באופן מיידי, וחלקן הועברו לטיפול בצוותי משימה ייעודיים. סוגיות מורכבות, שדרשו תיאום ממשלתי או רב-מגזרי רחב יותר, הובאו לפני מנכ"ל משרד ראש הממשלה ומנכ"ל משרד המשפטים, וחלקן אף הובאו לדיון בוועדת המנכ"לים הקבועה לזכויות ילדים ונוער.

ועדת המנכ"לים הקבועה לזכויות ילדים ונוער

ועדת המנכ"לים הקבועה לזכויות ילדים ונוער פועלת בראשות מנכ"ל משרד המשפטים, וחברים בה מנכ"לי משרד החינוך, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד הבריאות, המשרד לביטחון לאומי, משרד העלייה והקליטה ומשרד האוצר. החלטת הממשלה 1652 מטילה על ועדת המנכ"לים לפעול לתיאום מדיניות ופעילות ממשלתית בעניינם של ילדים ונוער.

מאז פרוץ המלחמה התכנסה ועדת המנכ"לים פעמיים לדון בסוגיות בוערות בצילה.(1) לפני הוועדה הוצגה סקירה של העשייה הממשלתית, לצד זיהוי סוגיות בין-משרדיות שדורשות טיפול ממשלתי ייעודי. בעקבות זאת הורתה הוועדה על הקמת צוות ממשלתי בנושא מוגנות וביטחון של ילדים ונוער במתקני הקליטה, וצוות ממשלתי נוסף לתיאום הטיפול בילדים שנותרו ללא הוריהם. צוותים אלו אפשרו מתן מענה בין-משרדי מקיף ומתואם לאתגרים המורכבים שעלו במהלך המלחמה. הוועדה דנה גם בהמלצות הדו"ח הממשלתי שגובש בנושא ויוצג להלן. בכינוסה האחרון של ועדת המנכ"לים, בחודש יולי 2024, הופיעו לפניה נציגי מועצת התלמידים הארצית, אשר הביאו לפני המנכ"לים את קולם של הילדים ובני הנוער בעת המלחמה.(2)

דו"ח ממשלתי בנושא "ילדים ונוער במלחמה"

לבקשת מנכ"ל משרד המשפטים, יו"ר ועדת המנכ"לים, גיבשה יחידת התיאום הממשלתית לזכויות ילדים ונוער דו"ח ממשלתי ראשון מסוגו, המציג תמונת מצב של ילדים ונוער במלחמה, סוקר את עיקרי העשייה במשרדי הממשלה ובצוותים השונים הפועלים בנושא לצורך תיאום הפעילות הממשלתית, ומצביע על סוגיות עיקריות הדורשות טיפול בין-משרדי.(3)

תהליך גיבוש הדו"ח נעשה בשותפות עם כלל משרדי הממשלה, לרבות אלו שאינם חברים בוועדת המנכ"לים, והוא דרש איסוף נתונים מקיף ותיאום בין משרדי הממשלה השונים לצורך גיבוש תמונת מצב משותפת. כדי לשרטט את תמונת מצבם של הילדים והנוער התייחס הדו"ח לאוכלוסיות שזוהו כפגיעות במיוחד לצד התייחסות לכלל הילדים והנוער בישראל.

הדו"ח הוגש לוועדת המנכ"לים לקראת כינוסה ביום 30.7.2024, וממנו עולה(4) כי מאז פרוץ המלחמה 53 ילדים ובני נוער נרצחו; 23 ילדים ובני נוער נותרו ללא שני הורים; 870 ילדים ובני נוער התייתמו מהורה אחד; 1,014 ילדים ובני נוער שכלו את אחיהם; 36 ילדים ובני נוער נחטפו לעזה ב-7 באוקטובר, מתוכם 34 שבו בעסקאות שחרור ושני ילדים עדיין חטופים בעזה, כפיר ואריאל ביבס; ל-91 ילדים ובני נוער נחטף אחד ההורים ול-7 מהם נחטפו שני ההורים; 275 ילדים עד גיל 10 ו-376 ילדים וצעירים מגיל 10 עד גיל 20 נפצעו. כ-19,900 ילדים ובני נוער הוכרו בביטוח הלאומי כנפגעי איבה בעקבות המלחמה, כלומר, נכחו בקרות האירוע ונותרו עם נזק נפשי או פיזי. 1,873 ילדים ובני נוער קיבלו הכרה כנכי פעולות איבה, כלומר, נכחו בעת האירוע ונותרה להם נכות נפשית או פיזית משמעותית שהוכרה בשיעור כ-20% נכות ומעלה. הוריהם של כ-300,000 ילדים ובני נוער גויסו לשירות מילואים בצו 8 במהלך המלחמה.

לצד סקירת הנתונים והעשייה הממשלתית, הדו"ח כולל המלצות שונות שנדונו, כאמור, בוועדת המנכ"לים, חלקן – לטווח המיידי וחלקן – במבט צופה פני עתיד של היערכות לחירום עתידי חלילה, ככל שתידרש.

פלטפורמה דיגיטלית למיפוי שירותים לנוער במתקני הקליטה

במהלך המלחמה פונו עשרות אלפי ילדים ובני נוער מבתיהם למתקני קליטה שונים ברחבי הארץ. הפינוי המיידי והצרכים הרבים בעקבותיו דרשו ממשרדי הממשלה מענה מהיר, מתואם ומותאם למציאות החדשה והדינמית שנוצרה. כדי לסייע למשרדי הממשלה בזיהוי הצרכים, בתיאום בין המענים השונים, בהתאמתם לצרכים ובזיהוי פערים, עלה צורך בכלי דיגיטלי אשר יספק תמונת מצב מעודכנת ומתעדכנת ככל האפשר של כלל המענים והשירותים הניתנים לנוער השוהה במתקני הקליטה. לשם כך הקימה יחידת התיאום הממשלתית, בשיתוף מערך הדיגיטל הלאומי, פלטפורמה דיגיטלית – לוח מחוונים (דשבורד) של מענים לנוער במתקני הקליטה. הלוח מספק למשרדי הממשלה תמונת מצב מתעדכנת, המבוססת על נתונים הנאספים משאלון מיפוי דיגיטלי שהופץ לחברי השולחן הרב-מגזרי ועל נתוני מערכת "יחד" של מערך הדיגיטל הלאומי. הלוח כולל נתונים על ילדים ובני נוער מפונים השוהים במתקני הקליטה, בחלוקה לפי רשויות קולטות, רשויות מפנות, בתי מלון, וכן לפי חלוקה גילית. לצד אלה כולל הלוח רשימה של נותני השירותים, חלוקה לפי סוגי המענים השונים (לדוגמה, טיפול רגשי פרטני, סדנאות והדרכות, מרחבי איתור ועוד), חלוקה לפי קהלי היעד של השירות, מיקום השירותים ברמה האזורית וברמת המלון. המידע ניתן הן באופן כללי והן באופן נקודתי על כל שירות ושירות.

לוח המחוונים משותף לכלל משרדי הממשלה והוא מאפשר לגבש תמונת מצב בין-משרדית משותפת, ולהתוות מדיניות מתואמת בכל הנוגע למענים ולשירותים הניתנים לנוער, הן ברמה הממשלתית הרוחבית והן ברמה הפרטנית של כל אחד מהמשרדים, ובכך ליצור פריסת מענים מותאמת צרכים.

אוגדן זכויות ומענים בין-משרדי

במסגרת עבודת הצוות הממשלתי לטיפול בילדים שנותרו ללא הורים במלחמה נערכה עבודה מעמיקה למיפוי זכויותיהם, כפי שעלו מכלל הגופים ומשרדי הממשלה האחראים על מתן זכויות אלה. על בסיס עבודה זו נערך "אוגדן זכויות ומענים" המכיל את כל המידע הנדרש עבור המשפחות. מלאכת גיבוש אוגדן הזכויות לימדה כי זכויות רבות ניתנות על ידי גופי ממשלה שונים, וכי נדרשים תיאום והיכרות הדדית של המשרדים עצמם עם מכלול הזכויות והמענים לשם מתן מענה מקיף ושלם. ייחוד אוגדן הזכויות והמענים לילדים ונוער הצריך חידוד של הזכויות ובחינה של תחולת הזכויות והמענים לפי גיל, כדי לדייק בהגדרת הזכויות והמענים שהילדים ובני הנוער זכאים להם. יצוין כי אוגדן זכויות ומענים נפרד גובש עבור משפחות החטופים בעבודה משותפת שהובילה מנהלת החטופים.

לסיכום, ריבוי הצרכים והאתגרים שעלו במהלך המלחמה בנוגע לילדים ונוער הדגישו ביתר שאת את הצורך בתיאום ממשלתי בעניינם. המנגנונים והכלים שנסקרו לעיל סייעו לקדם מדיניות ופעילות מתואמת יותר למען הילדים והנוער, ורבים מהם נכון לשמר גם בעת שגרה. יחידת התיאום הממשלתית ממשיכה לפעול לתיאום הממשלתי בהקשרי המלחמה וגם בהקשרים אחרים, לצד ריכוז עבודתה של ועדת המנכ"לים הקבועה, המאפשרת לזהות סוגיות הדורשות טיפול בין-משרדי ולקדם את המענה הממשלתי המתאים.