משרד המשפטים, כחלק מכלל משרדי הממשלה העוסקים בילדים ונוער, פעל כדי לענות על הצרכים הרבים שהתעוררו במהלך המלחמה – בין היתר, באמצעות תיאום בין-משרדי, בהתאמת מנגנונים קיימים למצב החירום, בקידום תיקוני חקיקה והחלטות ממשלה ובפיתוח פתרונות חדשים ויצירתיים.

נציג כאן בקצרה את עיקרי פעילות משרד המשפטים, על יחידותיו השונות, כפי שהוצגו בדו"ח הממשלתי בנושא "ילדים ונוער במלחמה", שגיבשה יחידת התיאום לזכויות ילדים ונוער בחטיבה החברתית במשרד המשפטים. נוסף על המפורט להלן, יחידת התיאום  פעלה לתיאום ממשלתי, בין היתר – באמצעות ריכוז ועדת המנכ"לים הקבועה לזכויות ילדים ונוער בראשות מנכ"ל משרד המשפטים, והדברים מפורטים בפרק ייעודי לכך.

ילדים שהתייתמו במלחמה

האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים גיבש מתווה טיפול ייעודי ואישי לאפוטרופוסים שמונו לילדים ונוער שהתייתמו משני הורים במהלך המלחמה. בכל מחוז הוקצתה מפקחת ייעודית לטיפול בכלל התיקים הנוגעים להם במחוז. גובש מתווה ייעודי, מותאם לקטין שהתייתם מהורה אחד או משני הוריו, לפעולות ברכושו הטעונות אישור של בית המשפט. מטרת המתווה – לאפשר מתן מענה אישי, רגיש ומותאם לנסיבות של כל תיק ותיק, לרבות בפנייה מוקדמת לאפוטרופוס הכללי לפני הגשת הבקשה לבית המשפט.

בחודש אוגוסט אושר חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 21), התשפ"ד–2024, שקידם שר המשפטים, בעקבות ממצאי האפוטרופוס הכללי שלפיהם רבים מהחללים והנרצחים במלחמת חרבות ברזל לא הותירו אחריהם צוואה, וההורה שנותר נדרש לאישור פעולות ברכוש בבית המשפט. התיקון מקל את הנטל הבירוקרטי כך שבקשות של אפוטרופוסים, של מיופי כוח ושל הורים לקטינים יאושרו בידי האפוטרופוס הכללי, ללא צורך בפנייה לבית המשפט.

נוסף על כך, מערך ייצוג קטינים "עו"ד משלי", בסיוע המשפטי במשרד המשפטים, מייצג קטינים שהתייתמו מהוריהם בהתאם להחלטות של ערכאות משפטיות שקבעו כי יש מקום לייצוג עצמאי של קטינים. זאת, בין היתר, בהליכי נזקקות בבית המשפט לנוער, בהליכים בבית המשפט לענייני משפחה ועוד. בהחלטת ממשלה 2777, "הענקת סיוע משפטי לבני משפחותיהם של נפגעי עבירות המתה כתוצאה מפעולות איבה ולמשפחות שכולות", מיום 23.06.2017, נקבע כי לבני משפחותיהם של נפגעי עבירות המתה עקב פעולת איבה ולמשפחות שכולות יש זכאות לסיוע משפטי. במסגרת זו מוענק ייצוג משפטי לקרובי משפחה המגדלים את היתומים, כגון סבים ודודים, במגוון הליכים משפטיים הנובעים מאירוע האיבה וקשורים בקטינים היתומים.

ילדים במשפחות חטופים או שבים

הסיוע המשפטי במשרד המשפטים מעניק ייעוץ, ליווי וייצוג משפטי למשפחות שיקיריהן חטופים או נעדרים, מכוח החלטת ממשלה 982, "סיוע למשפחות החטופים והנעדרים", מיום 22.10.2023. הסיוע המשפטי מעניק ליווי בכל ההליכים המשפטיים, לרבות בנושאי מעמד אישי, מימוש קצבאות, טיפול בנושאים כספיים, דיור, עבודה, אפוטרופסות, צווי ירושה, צוואה, סיוע מול הרשויות המקומיות לצורך קבלת הטבות והנחות ועוד.

ילדים ונוער זכאים אף הם (במישרין – לאחר גיל 14, או באמצעות ההורה או האפוטרופוס) לסיוע משפטי בכל סוגיה או צורך משפטי הנוגעים לאירוע החטיפה או למלחמה, לרבות מימוש זכויות בריאות, חינוך, רווחה, קצבאות ושירותי סיוע, קשר עם בני משפחה ועוד.

מתחילת המלחמה נפתחו בסיוע המשפטי יותר מ-300 תיקי ייצוג משפטי למשפחות החטופים והנעדרים.

תיקוני חקיקה בעניינם של ילדים ונוער

חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) (תיקון מס' 19 – הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023 – החוק קודם על ידי שר המשפטים באמצעות מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט פלילי) במשרד המשפטים. התיקון נועד לצמצם את הנזק המשני שעלול להיגרם לילד שנפגע במלחמה מחקירתו כנפגע – בין בהימנעות מחקירה והשגת הראיות בדרך אחרת, כשהדבר אפשרי, ובין באמצעות העברת סמכות החקירה לחוקרי הילדים.(1) העברת הסמכות לחוקרי הילדים אף מאפשרת לעיתים קרובות להימנע מהבאת הילד לעדות בבית המשפט.

התיקון מרחיב את סמכותם של חוקרי הילדים לחקור ילדים גם בנסיבות של מעשה טרור, וכן מרחיב את טווח הגילים מ-14 ל-15 ביחס לעבירות שבוצעו בין 7 באוקטובר ל-9 באוקטובר 2023, וביחס לעבירות שבוצעו בחטופים או שהקטינים החטופים היו עדים להן במהלך השבי. ההרחבה מחייבת את הקצין הממונה על חקירת העבירה להתייעץ עם חוקר ילדים טרם הפניית הילד לחקירת ילדים. המטרה היא לצמצם ככל האפשר את חקירות הילדים שמתנהלות סביב 7 באוקטובר, והדבר נעשה כאשר יש צורך ממשי בחקירת הילדים או אם היו העדים היחידים לעניין.

נגישות למשפט – בתחילת המלחמה ונוכח המצב המיוחד בעורף הודיע שר המשפטים על מצב חירום בבתי המשפט, הדיונים בבתי המשפט השונים צומצמו כך שרק הליכים דחופים המשיכו להידון בהתאם לתקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991, ובהם סעדים דחופים בענייני אימוץ, תובענה בעניין החזרתו של קטין חטוף, בקשות לסעד דחוף במזונות או הבטחת קשר עם קטין, בקשות דחופות מכוח חוק הנוער (טיפול והשגחה) לאישור צו חירום או נקיטת אמצעים זמניים, הליכים פליליים בעניינם של נאשמים קטינים עצורים ועוד. בהתאם להמלצות ייעוץ וחקיקה (משפט ציבורי חוקתי) והנהלת בתי המשפט, נוספו על אלה גם דיוני קדם-משפט בהליכים בבית המשפחה והליכים בבית המשפט לנוער, למעט דיוני ראיות בהליכים פליליים, כדי למנוע פגיעה בקטינים ובהוריהם.

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות

כדי לזהות את צורכי השעה עבור ילדים ונוער עם מוגבלות ולתת מענים הלכה למעשה, הוקם שולחן בין-מגזרי לילדים ולנוער עם מוגבלות במערכת החינוך במהלך מלחמת חרבות ברזל. השולחן פעל בהובלה משותפת של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים והאגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך, ובשותפות גורמי הרווחה והבריאות, נציגי פיקוד העורף, נציגות השלטון המקומי, נציגי החברה האזרחית וכן הורים לילדים ונוער עם מוגבלות במערכת החינוך.

בשולחן עלה כי המלחמה הובילה לקשיים ייחודיים לאוכלוסייה זו, שכן המרחבים המוגנים הקיימים ברחבי הארץ לא היו בהכרח נגישים לאנשים עם מוגבלות, מה שהביא לכך שמשפחות התפנו באופן עצמאי. כמו כן פונו מי שמוכרים לרווחה כמשפחות עם מוגבלות ללא עורף משפחתי יציב וללא מיגון בבית, גם מרשויות שאינן חלק מהחלטות הממשלה, למתקני קליטה שהקצתה המדינה.

נוסף על כך, הנציבות יצרה מודל עבודה משותף למשרדי הבריאות והחינוך למתן אביזרי שיקום, ניידות והנגשה טכנולוגית עבור מפונים שהותירו אביזרים אלו בביתם.

משרד המשפטים ממשיך כל העת לבחון את הצרכים השונים העולים מהמצב המיוחד ולהתאים את המענים הנדרשים לטובת הילדים והנוער.