רווחה בחירום

ליבת העיסוק של משרד הרווחה והביטחון החברתי כוללת, גם בימי שגרה, עבודה עם ילדים בסיכון. המשרד עוסק בכל קשת ההתערבויות, החל מאיתור וזיהוי ועד להשמה חוץ-ביתית והתערבות על פי חוק הנוער. במסגרת העבודה השוטפת, העובדים הסוציאליים מצוידים במגוון כלים להתערבויות עם ילדים במצבי סיכון ועם ילדים המתמודדים עם טראומה.

למשרד הרווחה תפיסת הפעלה ברורה לשעת חירום, ולאורך השנים התמודדנו, לצערנו, עם אירועי חירום רבים ומגוונים: מתיחות ביטחונית, מבצעים צבאיים, שריפות, משבר הקורונה ועוד. דבר מהאירועים הללו לא הכין אותנו לאסון שאירע ב-7 באוקטובר.

במלחמת חרבות הברזל ניצב משרד הרווחה מול אתגרים חדשים, ללא תקדים בזירה הבין-לאומית. המשרד נדרש לפתח תורה מקצועית חדשה במגוון נושאים, ליצור תפקידים חדשים ולהכשיר בהתאם את העובדים הסוציאליים כדי לספק מענים מיידים, לפתח שירותים לאוכלוסיית המפונים במלונות ועוד. במאמר זה אסקור ארבעה נושאים מרכזיים שבהם התמקד המשרד בתחום הילדים:

ילדים חטופים ששבו משבי חמאס, ילדים שהתייתמו משני ההורים, ילדים שהיו חשופים לטבח וילדים מפונים בבתי המלון עם משפחותיהם.

לצד נושאים אלו עסק המשרד גם בהתערבות ממוקדת בטיפול בכלל האוכלוסיות ובהתערבויות קהילתיות שנועדו לקדם חוסן ויציבות קהילתית כחלק ממערך התמיכה בפרט ובמשפחה.

קליטת ילדים חטופים ששבו משבי חמאס

האתגר הראשון, עם ההבנה שאזרחים ישראלים חטופים בעזה, היה לייצר תמונת מצב לגבי 40  הילדים החטופים, בני תשעה חודשים עד שמונה שנים וחצי. המשימה הראשונה הייתה מיפוי יסודי של הילדים החטופים ומשפחותיהם כדי להיערך לקליטתם בצורה הטובה ביותר. הנחת העבודה שלנו הייתה שהם יחזרו אלינו ושעלינו להיערך לקליטתם באופן מיטבי, לרבות היערכות לתרחיש שבו ישובו אלינו ללא הוריהם שנחטפו עימם. בשלב זה למדנו על המשפחות של כל אחד מהילדים ומיפינו את העץ המשפחתי שלהם לאחר אירועי 7 באוקטובר. בתהליך ההיכרות עם הרקע המשפחתי נחשף לפנינו עומק הטרגדיה, משפחות שלמות נפגעו בהיקפים נרחבים: בני משפחה נרצחו, חלקם נחטפו או הוגדרו נעדרים. ניגשנו לעבודה שכללה למידת הרקע המשפחתי, מעגלי הפגיעה בכל משפחה, מערכות היחסים והמורכבויות במשפחה וכן איתור דמויות משמעותיות. בכל משפחה בדקנו מי המבוגרים המשמעותיים בחייהם של הילדים ומי הדמויות המסוגלות לקבל עליהן את האחריות הכבדה במקרה שהילדים יחזרו ללא הוריהם, או במקרים שידענו שהורי הילדים השבים נרצחו. לכל משפחה נקבעה עובדת סוציאלית מתכללת שליוותה את המשפחה והוכנה לקליטת הילדים לקהילה.

בד בבד נעשתה התקשרות חירום עם מכון חרוב שהתבקש לבחון, מניסיונו המצטבר בתחום הטראומה והמחקר, את הידע הקיים בעולם על ילדים חטופים. פרופ' כרמית כץ וצוות המכון פיתחו מתווה מקצועי לקבלת הילדים השבים, בהתבסס על הידע הקיים בטיפול מודע טראומה בילדים. נערכה הכשרה מיידית לעו"סים המתכללים שהופקדו על ליווי משפחות הילדים, ונוצר קשר עם המשפחות לקראת קליטתם.

מתוך הבנה שהחזרה צפויה להיות מורכבת ושייתכנו מצבים שלא צפינו, הוקם צוות שהורכב ממגוון בעלי תפקידים בכירים רלוונטיים, שביכולתם לפתור בעיות ולהסיר חסמים בזמן אמת (עו"ס לחוק הנוער, עו"ס ראשית לסדרי דין, יועצת משפטית, מנהלת תחום פגיעות מיניות בילדים ועוד). הצוות היה זמין 24/7 והופקד על פתרון בעיות שעשויות לעלות בזמן אמת.

עם שובם של 38 מהילדים החטופים, היו המערכות השונות ערוכות לקראתם, וכל גורם ידע מה תפקידו. נציג מטעם משרד הרווחה שהה בחדר המצב של אכ"א וקיבל מדי לילה את רשימת הילדים הצפויים לשוב למחרת, ומייד עדכן את מנהלי המחלקות לשירותים חברתיים הרלוונטיים. נעשתה הכנה גם למסירת בשורות מרות, משום שהיו ילדים שלא ידעו מה עלה בגורל בני משפחתם – מהם שנרצחו ומהם שנחטפו לעזה. מידע זה הועבר למערך השירות הסוציאלי בבתי החולים הקולטים, שם נמסרו ההודעות.

כעבור כמה ימים, עם שחרור הילדים מבתי החולים, נעשתה העברה מסודרת לעו"ס המתכללת במחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית – להמשך ליווי, סיוע, תמיכה, מיצוי זכויות ותיאום עם גורמים מקצועיים נוספים המלווים את הילד והמשפחה (כגון משרד החינוך, בריאות הציבור, הביטוח הלאומי). 

מאז ועד היום משרד הרווחה מספק ליווי צמוד למשפחות באמצעות העובדים הסוציאליים מהמחלקות לשירותים חברתיים ולעובדים הסוציאליים המטפלים במשפחות הילדים השבים, ומקיים מעקב שוטף אחר מצבם של הילדים.

ילדים שהתייתמו משני ההורים

גם כאן המשימה הראשונה של המשרד הייתה מיפוי יסודי של הילדים שנותרו ללא הורים (חלק מההורים היו חטופים, ולכן הילדים לא הוגדרו יתומים). תהליך המיפוי היה מאתגר משום שאחרי 7 באוקטובר היו בני משפחה שלקחו אליהם את הילדים באופן עצמאי, בלי לדווח לרשויות. כדי לגבש תמונת מצב מדויקת של כלל הילדים, ערך המשרד הצלבות של מערכות מידע מגורמים שונים, ולבסוף אותרו 21 הילדים מ-12 משפחות. כל הילדים נמצאים אצל קרובי משפחתם.

בשלב הראשון טיפלנו בהסדרה חוקית של אפוטרופסים לילדים, של האחראים לטיפול בילדים בפועל, ובאישורם כמשפחת אומנה. בשלב הבא הטיפול התחלק לשניים: קבלת החלטות לטווח קצר (שלושה חודשים) וקבלת החלטות ארוכות טווח. היה חשוב לתת למשפחות זמן לעכל, להתארגן ולהתחיל לעבד את האובדן. לאחר מאמצים הצליחו המשפחות להגיע להסכמות ראשוניות שכללו מינוי אפוטרופוס, הכרה כמשפחת אומנה והכנסת מנחת אומנה. אנו ממשיכים לפעול להבטחת בית קבוע לכל הילדים עד הגיעם לגיל 18. המשרד מלווה את המשפחות ותומך בהן, עוסק במיצוי זכויות ומעניק מעטפת מלאה כדי לוודא שהילדים מקבלים מענה לכל צורכיהם. המשפחות מלוות על ידי עובדים סוציאליים מהמחלקות לשירותים חברתיים ברשויות, המתכללים את הטיפול, ועל ידי מנחות האומנה.

ילדים שהיו חשופים לטבח

ילדים רבים נחשפו ב-7 באוקטובר לזוועות. מתוך הבנת משמעותה הקשה של חשיפה זו פנינו למכון חרוב כדי שיפתח עבורנו מתווה מקצועי שיספק עקרונות מנחים להתערבות ולליווי ילדים שהיו חשופים לטבח. בהתאם למתווה, התערבות מודעת טראומה הוטמעה בהכשרות המשרד, ועד היום מאות עו"סיות מהרשויות המקומיות עברו הכשרה בנושא. במהלך ההכשרות קיבלו העו"סיות כלים פרקטיים ובחירת נתיבי התערבות ופתרונות אפשריים. אנחנו מבינים שתחום זה יעסיק אותנו בשנים הבאות בשל היקף החשיפה לטראומה, ולכן הוטמעו תכנים בעבודה מודעת טראומה במערך ההכשרות השוטף של מינהל השירותים החברתיים והאישיים.

ילדים מפונים במלונות

אלפי משפחות מהדרום ומהצפון פונו לבתי מלון בכל רחבי הארץ ומצאו את עצמן בשגרה לא מוכרת ארוכה ומתעתעת, שעשויה לחשוף את ילדיהן לסיכונים רבים. לכן החל מהיום הראשון הוכנסו שירותים סוציאליים לכל אחד ממלונות המפונים בצפון ובדרום. עם הזמן הוכנסו תוכניות נוספות, כגון מועדוניות לילדים במלונות ברחבי הארץ ופעילויות שמטרתן להגביר את המודעות לפגיעות מיניות. נוסף על אלה הוכנסו תוכניות הדרכת הורים, שתפקידן לסייע להורים להתמודד עם פחדים והתלבטויות ולסייע בתיווך המצב המורכב לילדים.

שירותי הרווחה ברשויות מלווים ויוסיפו ללוות אוכלוסיות אלו עד חזרתן לשגרה בטוחה ויציבה.

מה מתוך זה יימשך בימי השגרה?

כיום משרד הרווחה מתנהל בשגרת חירום וממשיך לעסוק בפיתוח מענים לאוכלוסיות שנפגעו ב-7 באוקטובר, בליווי העו"סיות המתכללות ובהסרת חסמים, לצד העבודה השוטפת עם אוכלוסיות במצבי משבר וסיכון. ההדרכות וההכשרות לעובדים הסוציאליים מוסיפות להתקיים באופן שוטף, וניתנות גם הדרכות פרטניות לפי הצורך. כמו כן, המשרד ממשיך במעקב שוטף אחר הילדים השבים והילדים ללא הורים ואחר הקשיים הצפים. הצרכים משתנים כל העת ולכן נדרש המשרד לגמישות, עם יד על הדופק, כדי להצליח לייצר מענים חדשים ומותאמים. היום ניתן מענה למגוון אתגרים אקוטיים, אולם ההנחה היא שסוגיות רבות יצופו בהמשך וצפויה עוד עבודה רבה וארוכת טווח. בימים אלו שוקד המשרד על הרחבת התוכניות והמסגרות, כדי להיות מוכן לספק מענה למגוון האתגרים העתידיים בהתאמת מערך ההכשרות וההדרכות למתן מענה מקצועי הולם.    

נמשיך ללוות, לפתח, לייצר מענים חדשים, לייעל ולשפר את העשייה למען הילדים והמשפחות.  

צוות משרד הרווחה והעו"סים ברשויות המקומיות מייחלים לשובן ולשובם של 120 החטופות והחטופים בבריאות הגוף והנפש. אנו ערוכים לקליטתם ונכונים ללוותם ולסייע להם ולבני משפחותיהם בכל שיידרש.