העבודה עם ילדים ומשפחות המתמודדים עם מצבי סיכון, טראומה, התעללות והזנחה מציבה את אנשי המקצוע בקו החזית של הכאב האנושי. דווקא מתוך המפגש עם הסבל המתמשך, עולה הצורך למצוא מחדש את מקורות התקווה, המשמעות והחוסן – עבור הילדים ומשפחותיהם ועבור אנשי המקצוע המלווים אותם. המציאות הנוכחית, של טראומה קולקטיבית מתמשכת, מגבירה את תחושת השחיקה ומציבה אתגר כפול: כיצד נוכל להמשיך להאמין בשינוי, להחזיק תקווה ולשמר את האמונה באדם ובחברה.

ההשתלמות נועדה להעמיק בחשיבה ובפרקטיקה של טיפוח תקווה, חוסן וצמיחה בעבודה עם ילדים ומשפחות במצבי קצה. נפגוש מרצים ומרצות מתחומי הטיפול, המחקר והאמנות, ונבחן דרכים שונות – תאורטיות, נרטיביות, חווייתיות ויישומיות – לעבודה עם תקווה כמנוף לריפוי ולמציאת משמעות מחודשת, המאפשרת צמיחה ממצבי טראומה מתמשכים.

קהל היעד: אנשי ונשות מקצוע העובדים עם ילדים ומשפחותיהם בתחומי חינוך, רווחה וטיפול. 

משך ומבנה ההשתלמות

4 מפגשים בזום, סה"כ 16 שעות אקדמיות.

מבנה כל מפגש:

יחידה 1 – 9:00 -10:30

הפסקה – 10:30 -10:45

יחידה 2 – 10:45 -12:15

קבלת אישור/תעודת סיום לגמול השתלמות לעו"ס עבור 16 שעות אקדמיות מותנית ב:

• נוכחות מלאה במצלמה פתוחה בהרצאות (לא ניתן יהיה לקבל תעודה בהיעדרות מהמפגשים).
• הרשמה למפגשים.

ניתן לקבל את הקלטות המפגשים לצפייה מוגבלת בזמן ללא קבלת תעודת סיום.

מחיר: 500 ש"ח

תאריכים ונושאי המפגשים:

תאריך: 5.3.26
לטפח תקווה וליצור משמעות: בין תיאוריה לפרקטיקה נרטיבית
מרצה: ד"ר אתי אבלין
יחידה זו משלבת העמקה תאורטית ויישומית בנושא התקווה ככוח מניע לצמיחה והתמודדות. בחלקה הראשון נעסוק בהרצאה במודלים מרכזיים להבנת תקווה – מהמרכיבים הרגשיים, הקוגניטיביים והבין־אישיים שלה ועד לאופן שבו ניתן לטפחה בתהליכים טיפוליים וחינוכיים. בחלקה השני נתרגל בסדנה פרוטוקול יישומי המבוסס על הגישה הנרטיבית, המאפשר יצירת משמעות מחודשת וחיזוק תחושת התקווה דרך שיחה, סיפור, ושימוש בשפה כמנוף לשינוי.

תאריך: 12.3.26
"גלות האין-ילדות" – חזרה אל מחוזות הילדות באמצעות זיכרונות ותרגילי כתיבה
מרצה: גיא עינת
במפגש נדון בכוחם של זיכרונות ילדות להוות משאב של חוסן ונשאל מה תפקידם בעבודה עם ילדים ומשפחות. בנוסף, באמצעות תרגילי כתיבה נכיר את השירה כמדיום אמנותי המאפשר תהליכי חיפוש ודיוק, התבוננות פנימית ובניית נראטיב נפשי המאפשר חיבור לכוחות, להתמודדות ולצמיחה.

הסדנא אינה תאורטית כי אם חווייתית ומתבססת על השתתפות פעילה.

תאריך: 19.3.26
חיזוק התמודדות ילדים ונוער נוכח טראומה קולקטיבית – מודל קש"ת (קבלה, שינוי, תקווה).
מרצה: ד"ר אורית אלפי

ארועי ה-7 באוקטובר, המלחמה ושגרת החירום המתמשכת ייצרו השפעה רחבת היקף של הטראומה הלאומית על ילדים ונוער, ומפגישים את אנשי המקצוע עם שאלות קשות: מה ניתן לומר לילדים על מה שקורה? איך לתווך עבורם את השבר והאימה שסביבם מבלי להגביר את המצוקה? כיצד להתייחס למשתנים רבים המשפיעים באופן שונה על כל ילד וילדה? ואיך ניתן מקום לקשיים האישיים שחווים צוותי החינוך והטיפול?

הצורך לתת עוגן של התייחסות, הן ברמה התיאורטית והן ברמה היישומית, הוביל את אורית וחבריה בשפ"ח באר שבע לפיתוח העקרונות של מודל קש"ת, המיושם במסגרות חינוך רבות בעיר ומחוצה לה, ומהווה מודל רחב יותר העוסק בעקרונות כלליים של התמודדות עם אתגרי החיים.

בהרצאה נתייחס להשפעה רחבת היקף של הטראומה הלאומית על ילדים ונוער ולתפקידים האפשריים של המבוגרים המשמעותיים בעת הזו. בנוסף נציג את עקרונות מודל קש"ת תוך מתן דוגמאות לפעילויות ותהליכים מרכזיים בהתערבות שהוא מציע, ונדון באתגרים ובצעדים להמשך הפעילות.

תאריך: 26.3.26
על מקורות התקוה של המטפל בשגרה ובמצבי חירום
מרצה: ד"ר תמר שלזינגר
בבוקר ה-7.10.23 התקבלה ב”איחוד הצלה” בקשה ליצור קשר עם ילד מקיבוץ כפר עזה הזקוק לעזרה, לאחר שראה את הוריו נרצחים ואחותו הקטנה נעלמה.
תמר, נציגת יחידת החוסן, ליוותה בטלפון את מיכאל ואחותו עמליה במשך 12 שעות כשהם מסתתרים בארון בממ״ד, בהן היא מקבלת החלטות מצילות חיים ושומרת שלא יהיו לבד, עד לחילוצם.
במפגש תציג תמר את עקרונות מודל מעש”ה להתערבות מיידית במצבי חירום, שהיווה עוגן בהתערבות, ותדגים כיצד שמירה על "השתוות הנפש" במצבי דחק מאפשרת יצירת אמון ושיתוף פעולה.  נשמע גם כיצד האמהות האוניברסלית, ארכיטיפ האם הגדולה, מאפשרת שמירה על תקווה לעתיד טוב יותר.
תמר תתאר כיצד הצליחה ליישם ברגע האמת עקרונות של נוכחות ממשית של המטפל באמצעות עבודת גוף-נפש, ולשמר את התפקוד, הכוחות והתקווה לאורך היום כולו, עבור הילדים ומשפחתם ועבור עצמה.

שתי נש(י)מות – תקווה אחת״: על הליך של ריפוי בשתיים
מרצות: עו"ד ועו"ס לירון אשל ושחר מוסמן
"כמעט שקעתי אבל אז באת לי פתאום…" לצד ההשלכות הקשות של פגיעה מינית בילדות, ילדים רבים נדרשים להתמודד עם הליך משפטי ארוך, קשה ומורכב ועם אינסוף זירות התמודדות. הדבר קשה פי כמה כשאתה נעדר מערכות תמיכה וכשהפוגע מגיע מתוך הבית שלך.

בגיל 16 כשהיא לבדה במערכה, מבולבלת, חוששת וחסרת תקוה פונה שחר למרכז הליווי לילדים נפגעי עבירה במועצה לשלום הילד. שם היא פוגשת את לירון, מי שלוותה אותה לאורך ההליך הפלילי והפכה לשותפה למסע. מאז שחר לא לבד, במשך עשור הן הולכות יד ביד.

בהרצאה יתקיים שיח משותף על הדרך שעברו יחד, על הליך שיקומי אמיץ של ילדה-נערה-אישה, על התנועה שבין יאוש לתקוה ועל כוחו של קשר מיטיב בריפוי וצמיחה.

על המרצים:
ד"ר אתי אבלין, עו'ס, מומחית תחום אובדן ושכול, מטפלת בקליניקה פרטית, מרצה, יו"ר שותפה בפורום להתמודדות עם אובדן – אוניברסיטת חיפה.

גיא עינת, משורר, קרימינולוג, מטפל בטראומה ופגיעות מיניות.
ד"ר אורית אלפי, פסיכולוגית חינוכית מדריכה ומטפלת משפחתית, מנהלת השירות הפסיכלוגי חינוכי בבאר שבע, מרצה באונ' אוניברסיטת בן גוריון.

ד"ר תמר שלזינגר, עו'ס קלינית, מטפלת בקליניקה פרטית, מרצה בחוג לעבודה סוציאלית במכללת "תל חי", מתנדבת ביחידת חוסן של איחוד הצלה, הקימה את רשת המתנדבות "חיבוק ראשון", לטיפול בהתנדבות בתינוקות נטושים בבתי חולים.
לירון אשל, עו"ס ועו"ד, מומחית בתחום ילדים נפגעי עבירה ונוער בסיכון. לשעבר יועצת משפטית ומנהלת מרכז הליווי לילדים נפגעי עבירה במועצה לשלום הילד.
שחר מוסמן, מומחית מנסיון חיים.