מכון חרוב הוביל את התכנית להנגשת חקירה והעדה באמצעות תת"ח, בשיתוף פעולה עם ג'וינט-ישראל, אשלים, השירות לחקירות ילדים וחקירות מיוחדות ואגפי הנכויות במשרד הרווחה, האגף לחינוך מיוחד ושפ"י במשרד החינוך, המוסד לביטוח לאומי, עמותת אייזק ישראל, משרד המשפטים ומשטרת ישראל. (לפרטים נוספים והרחבה חפשו באתר האינטרנט של מכון חרוב- פרויקט הנגשת חקירות לאנשים עם מוגבלות תקשורתית מורכבת בעזרת תקשורת תומכת חלופית (תת"ח)).

על מנת להרחיב את מעגל החקירות, ולהעלות את מספר האיתורים והדיווחים על פגיעות באוכלוסייה זו, פועל צוות התת"ח בקרב אנשי מקצוע מתחומים שונים, בני משפחות המשתמשים והקהל הרחב, וזאת לשם העלאת מודעות לתופעת הפגיעה והאלימות כלפי אנשים עם מוגבלויות בכלל ועם לקות תקשורתית מורכבת בפרט. המטרה המרכזית היא לשנות עמדות כלפי אוכלוסייה זו ולגרום לגורמים הפועלים בשטח להבין ולהאמין שאפשר לחקור אוכלוסייה זו ביעילות, ושלאנשים עם לקות תקשורתית מורכבת המשתמשים בתת"ח יש זכות וגם יכולת למסור מידע אמין וכביל משפטית על מה שקרה להם.

לצורך כך הופק הסרט "הזכות להשמיע קול" (ראו להלן) ותורגם לאנגלית ולערבית, והרצאה שהותאמה לקהל היעד בכל פעם. התכנית נחשפה בכ-110 הרצאות בפני כ-3,500 אנשי מקצוע מתחומים שונים. הוכן עלון פרסומי לחלוקה ברשת ובהרצאות.

כחלק מהפעילות לשיווק ולהסרת חסמים נערכה התוכנית במקומות שונים ושיתופי פעולה עם גורמים שונים:

במסגרות חינוך רווחה ובריאות– התכנית שווקה במסגרות המטפלות באוכלוסיית התת"ח – גני ילדים, בתי ספר, מכונים להתפתחות הילד, מסגרות תעסוקה, מסגרות דיור, מחלקות רווחה ועוד. התכנית שווקה בישיבות צוות, בחדרי מורים, בקורסים ושולבה בימי עיון.

במערכת המשפט והחוק – כדי להסיר חסמים בקרב אנשי המשפט והחוק הוצגה התכנית בישיבות צוות של מחוזות בפרקליטות (מרכז, דרום, צפון וירושלים), וכן בקורס לדיני ראיות של המכללה לשופטים לפני כחמישים שופטים מערכאות שונות. נוסף על כך הוצגה התכנית בקרב השירות לחקירות ילדים ולחקירות מיוחדות במשרד הרווחה במחוזות השונים, במטרה לדאוג שחקירות התת"ח יגיעו לחוקרים המיוחדים שהוכשרו לכך, וכן להעלות את המודעות לשימוש בקלינאיות תקשורת בחקירות נוספות.

משטרת ישראל – במסגרת השותפות עם המשטרה נבנה יום עיון שמטרתו שיפור הנגשת השירות לאנשים עם מוגבלות, במסגרת יום העיון ניתנו הרצאות להיכרות עם סוגי המוגבלויות, ניתנו כלים מעשיים לשיח עם אנשים עם מוגבלות וחודדו הנהלים והחוקים שעל פיהם צריכים השוטרים לפעול במפגש עם אנשים עם מוגבלות. בסוף יום העיון הוצגה תכנית התת"ח, במטרה ליצור אצל השוטרים את המודעות ליכולת לחקור גם אנשים שאינם מדברים.

כמו כן נערכו הרצאות לבני משפחה של אנשים עם מוגבלות כחלק מצורך שעלה לקראת סיום תכנית התת"ח להעלאת המודעות גם בקרב המשפחות. לשם כך גויסה שוש זאב רשף, מנהלת-מפקחת ארצית בשירות לטיפול באוכלוסייה עם אוטיזם ו-P.D.D. היא ערכה כ-20 מפגשים עם קבוצות של הורים לילדים עם מוגבלות להצפת נושא לא פשוט זה בקרב המשפחות ולהעלאת המודעות לתופעה.

בנוסף, על מנת לחשוף את התכנית גם לקהל הרחב ולאנשי המקצוע ברשת הופק סרטון בסגנון TED במסגרת הפרויקט אשלים 2 GO, להלן הסרטון:

באוגוסט 2016 נסעו רכז התכנית אורי גור דותן ומפתחת הכלי להנגשת חקירה למשתמשי תת"ח נטע בן זאב לכנס של עמותת אייזק בטורונטו קנדה שעסק כולו בתת"ח כדי להציג את התכנית במושב בכנס נוסף על החשיפה הגדולה וההבנה שישראל נמצאת במקום מוביל בעולם בהנגשת צדק לאוכלוסיית משתמשי התת"ח. צוות התת"ח השתתף בהרצאות רבות ושונות של נציגים ומתעניינים מרחבי העולם ואף יצר שותפויות לשם למידה משותפת. (עוד על הכנס קיראו בעיתון נקודת מפגש 12, עמ' 39).

בדצמבר 2016 נערך יום עיון מסכם לתכנית "יש עם מי לדבר". בכנס השתתפו כ-150 אנשי מקצוע והוצגו סרטונים של גורפינקל ומרטין ז'ורלבוב משתמשי תת"ח, ומה הם חושבים על התכנית. להלן הסרטון שהוכן ליום העיון המסכם:

בשנים הראשונות של התכנית, נעשו כל החקירות של אנשים עם מוגבלות על ידי קלינאית התקשורת נטע בן זאב והחוקר המיוחד מיכה הרן. עם תחילת התכנית, היה ברור לשותפים בתכנית שיש צורך להכשיר עוד חוקרים מיוחדים וקלינאיות תקשורת במטרה להרחיב את המעגלים לעוד חוקרים וקלינאיות תקשורת ברמה הארצית, ולהתאמתן לרמות המומחיות השונות, לפריסה הגאוגרפית ולשונות התרבותית.

התכנית הכשירה כ-12 חוקרים מיוחדים בשני מחזורים, חוקרים הנמצאים בהיכרות טובה יותר עם אוכלוסיית משתמשי התת"ח. בתכנית הוצגה המורכבות של עבודה משותפת עם קלינאית תקשורת, התמקצעות בפישוט לשוני, בתהליך החקירה ובנהלים, מהכנת החקירה ועד ביצועה בפועל.

כמו כן הוכשרו כ-14 קלינאיות תקשורת, בעת גיוסן ניתנה תשומת לב למיקומן הגאוגרפי, למומחיותן המקצועית בעבודה עם תת"ח (אוטיזם ,CP, אפזיה, ילדים, בוגרים ועוד), ולשונות התרבותית והמגדרית שלהן. בקורס למדו הקלינאיות על עבודת החוקר, על החוקים הרלוונטיים, על נוהלי החקירה ועל תהליך החקירה בהנגשת החקירות לתת"ח, מתוך תשומת לב לחלוקת התפקידים בין החוקר לקלינאית.

בסיום ההכשרות של החוקרים והקלינאיות נערכה התנסות משותפת ותרגול של העבודה המשותפת דרך סימולציות באמצעות הכנת חקירות על פי תרחישים ותרגולם ביום סימולציות, בעזרת שחקנים במרכז מסר (המרכז הארצי לסימולציה רפואית).

הרחבה על התוכניות שהיו חלק מהפרויקט, ראו בכתבה של אורי גור-דותן, מוביל הפרויקט, שנכתבה בעיתון נקודת מפגש, גיליון 13.

כתבה נוספת: תקשורת תומכת וחליפית בשירות הצדק התפרסמה בכתב העת של אשלים "עט השדה", גיליון מספר 10, מרץ 2013