מה הסיבה לבעיה בהתנהגות המינית אצל ילדים ובני נוער?
פרופ' אירית הרשקוביץ שערכה מחקר אורך במשך 10 שנים על 3,000 ילדים פוגעים מינית, מציינת כי התופעה נובעת בעיקר מאקלים מיני לא מבוקר שילדים חשופים אליו ומאי היכולת שלהם לעבד את התכנים הללו, מה שמחמיר יותר כאשר ההורים אינם משגיחים על הילד ואינם פועלים כדי למנוע זאת.
האם ילד שפוגע מינית הוא ילד שנפגע מינית בעצמו?
בעבר חשבו שילדים פוגעים הם בעלי הפרעה מינית שהיא תוצאה של פגיעה מינית בילדות, והייתה הנחה שילד שחווה פגיעה מינית יהפוך למבוגר סוטה. אולם ממחקר זה (בישראל, נמצא שרק 10% מן הילדים מתחת לגיל 14 שנחקרו בידי חוקרי ילדים בחשד להיותם פוגעים – הילד הפוגע נפגע מינית בעברו) וממחקרים אחרים בעולם עלה שרוב הילדים שפגעו מינית לא נפגעו מינית בילדותם אלא נפגעו מאקולוגיה מינית או מחוסר השגחה.
מחקרים שנעשו בעולם על ילדים פוגעים מינית מצאו גורמים משפחתיים, חברתיים כלכליים והתפתחותיים שתורמים לתופעה כגון: התעללות פיזית, מיומנויות הוריות דלות, חשיפה למין באמצעי תקשורת, מגורים בסביבה בעלת אופי מיני מוחצן וחשיפה לאלימות משפחתית. אצל חלק מהילדים בעיה בהתנהגות המינית עשויה להיות חלק מבעיות התנהגות אחרות.
לסיכום, לעתים קרובות התנהגות מינית בעייתית היא ביטוי לבעיית התנהגות רחבה יותר של הילד וגורמי הסיכון לפגיעה מינית ולפגיעה לא מינית לעתים קרובות חופפים. כמו כן, יותר מ 90% מן המתבגרים הפוגעים מינית מעורבים גם בעבירות אלימות, רכוש, סמים ואלכוהול ובהתנהגויות לא חברתיות (להרחבה ראו במקור הנתונים).
כמו כן, בעשור האחרון התברר כי החשש שילד הפוגע מינית עתיד להפוך לפדופיל או תוקף בבגרותו היה בלתי מוצדק וגרם לחקיקת חוקים חסרי תועלת. נוצרה לגביהם סטיגמה אשר הותירה אותם בשולי החברה והם הפכו לעבריינים. התברר כי כ-85% מילדים אלה לא חזרו על מעשיהם ולא הפכו למבוגרים שפוגעים מינית ובמיוחד כאשר קיבלו טיפול, כ-95% מהם לא חזרו על מעשיהם [1].
מקורות
[1] על פי פרופ' אירית הרשקוביץ: "לגורמים התפתחותיים ייחודיים יש השפעה ניכרת על פגיעות מיניות, בגיל ההתבגרות אך לא בבגרות, והם כוללים:
שינויים קוגניטיביים הקשורים להתפתחות המוח, שינויים הורמונליים הקשורים בהתבגרות מינית, שינויים בתפקיד המשפחה ותפקיד קבוצת השווים, שינויים בתהליכי שיפוט, אימפולסיביות וקושי בשליטה , הקשר לבית הספר או קבוצות פרו-חברתיות, תגובה קיצונית לסטרסורים (גורמי לחץ) כמו התעללות. בנוסף להבשלה התפתחותית והתייצבות של כל התהליכים שתוארו, ישנה הכחדה טבעית וספונטנית של נטיות אנטי-חברתיות עם הגיל, כמו גם הזדמנויות לטיפול. כמו כן הנטייה לרצידיביזם (חזרה על העבירה) גבוהה יותר בסמוך לעבירה הקודמת. ככל שעובר הזמן מהעבירה לתוך הבגרות קטן הסיכוי לחזור על העבירה. חשוב להזכיר גם קושי בזיהוי מבוגרים פוגעים מינית בגלל ניידות ותחכום בהסתרת העבירה".