מאפייני ילדים מתחת לגיל 12 עם התנהגות מינית לא מותאמת בהשוואה למתבגרים או מבוגרים

לילדים מתחת לגיל 12 עם בעיה בהתנהגות המינית מאפיינים שונים מאשר מתבגרים או מבוגרים עם בעיה כזו וכמובן גם מעברייני מין.

• התנהגות מינית אצל ילדים נובעת מתפישה ופירוש מציאות שונה מזה של מבוגרים.
• אבחנות שרלבנטיות למבוגרים או מתבגרים, כגון העדר אמפטיה לקורבן, או דפוסים של התנהגויות מפתות אינן רלבנטיות ושונות מהותית בקרב ילדים. למרות שילדים מסוגלים לרגשות אמפטיים, דרגת המופשטות והמורכבות של רגשות אלה פחותה בהרבה מאשר אצל מבוגרים.
• רוב עברייני המין המבוגרים והמתבגרים הם גברים לעומת זאת אצל ילדים חלק גדול מהילדים שמפגינים התנהגות מינית לא מתאימה הוא גם בנות צעירות.

חשוב להבחין בין בעיות בהתנהגות המינית לבין משחק וחקירה מינית שהם נורמליים בגיל הילדות. משחק מיני טיפוסי אצל ילדים מתחת לגיל 12 הוא חקרני מטבעו ומתרחש בספונטניות, הוא תקופתי, נעשה בהסכמה וללא כפיה או רגשות חזקים כגון כעס, חרדה, פחד או עצב. התנהגות טיפוסית זו אופיינית לכל רמות הגיל וההתפתחות. למרות השוני הבין-תרבותי שקיים בסביבה החברתית, ידוע כי התנהגות כופה או פוגעת פיזית על ידי הילד אינה נחשבת כנורמלית בשום תרבות. ילדים שמשחקים משחקים מסוג זה יגיבו להתערבותו של מבוגר או משגיח. לעומת זאת, ילדים עם בעיות בהתנהגות המינית, מוגדרים כילדים שיוזמים התנהגויות שבהן מעורבים חלקי גוף מיניים.התנהגותם אינה תואמת את גילם או את שלב התפתחותם של הילדים ויש להן פוטנציאל של נזק לילד או לאחרים [1].

מחקרים שנעשו בארה"ב מראים כי רוב המתבגרים שפגעו מינית אינם אלימים. הם משתמשים בשיטות שכנוע, שידול, יצירת יחסי אמון, מניפולציות ומתן תשומת לב וחיבה. (ראו בקישור הבא מצגת של פינקלהור מיום העיון למי אכפת?) 

מחקר שנעשה על קטינים פוגעים מינית בישראל, העלה כי מרבית הקטינים אשר פגעו מינית ושטופלו בשירות המבחן לנוער היו בנים, יהודים, ילידי הארץ, חילוניים, מרקע חברתי כלכלי נמוך [2] ממשפחות המוכרות לשירותי הרווחה. ממחקרים שונים שנעשו בעולם עולה כי לבני נוער פוגעים מינית מאפיינים דומים למאפייני נוער עובר חוק בעבירות שאינן דווקא עבירות מין.

ממחקר שנעשה בארץ על מאפייני כלל הקטינים המטופלים בשירות המבחן לנוער ניתן ללמוד כי:

המצבים הבולטים ביותר כמגבירי סיכון לעבירות של נערים הם: לקות למידה או הפרעת קשב וריכוז של הקטין עצמו (58.0%), קשר עם חברים עוברי חוק (41.0%) ומצב רגשי קשה (35.0%).

המצבים הבולטים ביותר המגבירים סיכון בתוך המשפחה הם: מתח ומריבות רבות בין ההורים (38.0%), אבטלה של אחד מההורים או של שניהם (36.0%) וגירושין או פרידה של ההורים (22.0%) [3].

מקורות

[1] טוני קוונה ג'ונסון, פסדינה, קליפורניה, 1996. בתוך: עדנה ויסמן, מדריכה ביחידה למניעת התעללות בשפ"י, מחוז חיפה, ילדים רכים הפוגעים מינית בילדים אחרים. משרד חינוך, השירות הפסיכולוגי ייעוצי, קטינים פוגעים מינית, אסופת מאמרים ותיאורי מקרה, ערכה: שוש צימרמן, ירושלים, התשס"א. 

[2] אופק, א.,  הטיפול הקבוצתי בעברייני מין מתבגרים. ירושלים: האגף לתכנון מחקר והכשרה, משרד הרווחה השירותים החברתיים, 2006.

[3] משרד הרווחה, האגף למחקר, תכנון והכשרה בשיתוף שירות המבחן לנוער, אגף לנוער, צעירים ושירותי תקון, מאפיינים וצרכים של הקטינים המטופלים בשירות המבחן לנוער, עורכים: פאולה כאהן – סטרבצ'ינסקי, דגנית לוי, לוחות 4 ו-11. מאי 2011.