בשנת 2014 דווחו ללשכות הרווחה קרוב ל-50,000 מקרים של ילדים שהיה חשד כי היו קורבן להתעללות או הזנחה, יותר מ-10% מהילדים הללו היו ילדים שנפגעו מינית (ראו תרשים 1). היקפה המדויק של תופעת הפגיעות המיניות בילדים אינו ידוע, אך בספרות המקצועית קיימת הערכה כי על כל מקרה מדווח של פגיעה יש בין שלושה לעשרה מקרים שאינם מדווחים, ויש המעריכים כי מספר המקרים שאינם מדווחים גדול פי 20 ממספר המקרים המדווחים. יש לציין כי תופעת הפגיעות המיניות שאינן מדווחות קיימת בכל המגזרים באוכלוסייה ובמיוחד בקרב אוכלוסיות מסורתיות כגון הערבית, הבדואית והחרדית.

רוב הפגיעות המיניות בילדים צעירים נעשות בידי אדם המוכר לילד. מדיווחים לעובדים סוציאליים לחוק הנוער (פקידי סעד) על ילדים נפגעי התעללות בארה"ב (ראו לוח 1) ובישראל [1] נמצא כי כשליש מהמקרים שדווחו בשנים 2009-2011 על ילדים שנפגעו מינית, הפגיעה נעשתה בידי בן משפחה – הורי הילד או קרובי משפחתו (בהם אח, דוד, בן דוד, סב, אב חורג, או סב חורג). יתר הפגיעות המיניות בילדים נעשים לרוב בידי אדם המוכר לילד שאינו בן משפחה (כ-50% קטינים וכ-10% בגירים) או זרים (כ-10%). הפוגעים מינית יכולים להיות גם חברים לכיתה, חברים למשחק וכדומה. (למידע נוסף על התנהגות מינית פוגעת אצל ילדים ומתבגרים).

בישראל, הפגיעות ברובן המכריע מתרחשות כאשר הילד עודנו צעיר (לפני גיל 12), אך פעמים רבות, ובמיוחד בקרב בנות, הפגיעות נמשכות גם בגיל ההתבגרות. עד גיל 12, חלקם של הבנים והבנות הנפגעים מינית דומה (כ-50% כל קבוצה) אך עם העלייה בגיל, אחוז הבנות הנפגעות גדול יותר. יש לציין, כי קרבנות של פגיעות מיניות באינטרנט הם ברובם הגדול בני נוער מעל גיל 12, ובמיוחד בנות.

חלק גדול מאוד מהפגיעות המיניות שנחשפות, מדווח רק שנים רבות לאחר הפגיעה בילד ובמיוחד כאשר הפגיעה התרחשה בגיל צעיר (ראו תרשימים 2 ו-3). כפי שיוסבר בהמשך, ישנה חשיבות רבה לטפל בילד הנפגע מוקדם ככל שניתן. במקרה של ידיעה או אפילו חשד על פגיעה מינית מכל סוג שהוא, תקיפה או התעללות בילד, חשוב לא להמתין, ולדווח מיד לגורם מוסמך (עובד סוציאלי ו/או משטרה). הדבר נכון מוסרית, דתית ומתחייב על פי חוק (לחוק חובת הדיווח).

הערה: השימוש בדפי המידע שלהלן הוא בלשון זכר מפאת נוחות והכוונה היא לשני המינים.

[1] עיבוד נתוני משרד הרווחה לשנים 2009-2011, בתוך: הכנסת, מרכז מחקר ומידע, טיפול נפשי לקטינים נפגעי תקיפה מינית, מסלולי טיפול באחריות משרדי הממשלה, כתבה נטע משה, 7 בפברואר 2013. נתונים נוספים ראו: המועצה לשלום הילד, שנתון סטטיסטי ילדים בישראל 2012, עורכות: יפה ציונית וציפי ברמן.

  לוח 1- זיקת הפוגע לילד לפי גיל הילד (אחוזים), ארה"ב
  תרשים 1- ילדים בסיכון שדווחו לעובדים סוציאליים לחוק הנוער עקב חשד להתעללות, הזנחה וסיכון, (אחוזים) 2011
  תרשים 2- פניות שהגיעו למרכזי הסיוע של האיגוד לנפגעי תקיפה מינית לפי גיל הפגיעה וסוגה, (אחוזים) 2010
  תרשים 3- פניות לאיגוד נפגעי תקיפה מינית לפי הזמן שחלף בין גיל הפגיעה לגיל בעת הדיווח (אחוזים) 2012